מים כבדים: ביקור בסלובניה
ברוגשקה סלטינה שבסלובניה מפכה מעיין שרבים מחשיבים למעיין הנעורים האגדי. גם הסקפטיים לא יישארו אדישים לבתי המלון המפוארים במקום שמושכים אליהם את עשירי תבל. לחיים!
דמיינו יער, דמיינו טירה. נחל מפכפך. מזג האוויר נעים. השדרות מטופחות, המון ורדים מלבלבים. לרגע, בזווית העין, אפשר לראות במטושטש גברות בשמלות מתנפנפות לפי צו האופנה הקיסרי, מטיילות עם שמשיות.
אנחנו ברוגשקה סלטינה, לא הרחק מזגרב שבקרואטיה, ואנחנו לא מדמיינים. סביב הספא המקומי מפוזרים כמה בתי מלון ברמת פאר שלא הייתה מביישת את מדינות גוש היורו המסורתיות (שסלובניה הקטנטנה הייתה הראשונה לחבור אליהן מכל מדינות יוגוסלביה לשעבר).
במאה ה-5 לספירה התרחש כאן האירוע המכונן. לפי האגדות, אביר חולה במיוחד הגיע לרוגשקה סלטינה. הוא היה צמא ושתה ממימי המעיין המקומי. כמו באגדות, הוא הבריא מיד. כיום יסבירו לכם שבמי המעיין, המוגזים באופן טבעי ובעלי הטעם המתכתי, יש 1,000 מ”ל מגנזיום לכל ליטר. במאות השנים מאז אירע הנס הרפואי הפך האזור לאתר ספא מבוקש. המים במעיין שימשו לטיפול בחוליים שונים, מבעיות מעיים ועד דיכאון. יש הטוענים שזהו “מעיין הנעורים” האגדי. איתי במטוס היו כמה נשים שנשבעו לי שחייהן ניצלו כאן. אחת מהן אפילו שיתפה אותי בחופשיות בהשתלשלות הרפואית של פעולות המעיים שלה, עצירות, יציאות ושאר עניינים שהעבירו לי את הטיסה בנעימים. לטענתה, המעיין הציל לה את המעיים.
במרכז הרפואי בכפר אמנם יראו לכם מחקרים שמאוששים את הטענות בדבר סגולות המים, אבל עם כל הכבוד לשכנתי למטוס ולמחקרים, האתר נראה בעיקר כמו מקום מפגש אלפיונאי של מי שפעולות המעיים חשובות לו, אבל לא פחות מכך גם המראה. בעיירה הציורית פועל בית חולים פלסטי שבו מטפלים מנתחים בעלי שם בפנים, בחזה, בהיקפים וכו’, תוך שהם חוסכים את צעדת הבושה עם התחבושות והפלסטרים מהמדיקל סנטר בהרצליה למעון הפרטי. אחרי הניתוח פשוט ייקחו אתכם במנהרה מתחת לאדמה היישר לסוויטה שלכם, בלי שתראו את השכנה מהבית ליד. מלבד ניתוחים אפשר לעשות כאן טיפול פיזיותרפיה, תוכנית מיוחדת למניעת התקפי לב, תוכנית הרזיה וטיפול בעודפי שומן, מבחר עיסויים לכל הגוף ועוד ועוד.
אמנם ניתוח לא עשינו, אבל בסוויטה כן גרנו. העלות: 1,500 יורו ללילה. המיקום: מלון גרנד הוטל סאבה. חוץ מחדר שינה רחב ומאובזר, יש בסוויטה סלון לאירוח שבו ספות ושולחן. אבל היתרון במקום הוא דווקא המרפסות רחבות הידיים (אחת מהן סגורה ממש כמו חממה שניתנת לפתיחה).
יש גם ג’קוזי שמיועד לפחות לארבעה אנשים, סאונה פינית מעץ ומקלחת. דלת נוספת מעבירה אותנו לעוד מרפסת, הפעם פתוחה. כאן יש מיטות שיזוף ונוף עוצר נשימה ליער שמקיף אותנו. אין שום סיבה לצאת מהסוויטה אלא למסעדות למטה ולטיפולי המסז’.
למתעצלים יחכה בקבוק בחדר. זה המקום לאזהרה חשובה: תביאו ספרים, תביאו חברים. אל תסמכו על בידור לילי. כראוי לעיירה מנומנמת, כשהשמש שוקעת אט אט הכל נרגע. ואם תרדו בטעות ללובי עוד יחטפו אתכם להפעלות נוסח אירופה הקלאסית (הגריאטרית יש לומר) כמו ריקודים סלוניים ובינגו. כן, בינגו.
בדשא מחוץ למלון יושבים, שולחן ליד שולחן, עשירי תבל. משמאלי ישב אדם שניתן רק לתאר אותו כאוליגרך: דובר רוסית, על ידו שעון זהב מנצנץ למרחוק, כרס תפוחה, נהג צמוד ועוזרת אישית שכל תפקידה להיות יפה, מאוד יפה, ולהסתובב איתו בשבילי העיירה. לשולחן אחר מסבה משפחה של צרפתים שהחליטה השנה לעשות “וואקנס” כאן ולא בקורפו.
לארוחת הערב אסור לרדת עם האופנה המקומית הבולטת, חלוקי רחצה, אבל אפשר בג’ינס. אנשים באים לכאן לשבועיים, לפעמים לחודש. אני הרגשתי צורך לנדוד כבר אחרי יומיים, אבל נשארתי לבדוק את הספא.
מי המעיין מתברר משמשים גם לטבילה. במרכז הרפואי שבעיירה יש טיפול שכל תכליתו שכיבה בעירום 30 דקות בתוך אמבט גדול של מי המעיין התוססים, מחוממים קלות. זה אמור להרגיע ולשחרר. לצערי, אותי זה לא שחרר. המוח שלי היה טרוד במה אוכל לארוחת הערב ואיפה אבלה בלילה.
למרכז, שממוקם בין המלונות, אפשר כאמור להגיע בדרך תת קרקעית, אבל אפשר גם דרך המדשאה המוריקה. גם במלון יש ספא, שם אפשר גם לעשות מסז’ים וטיפולי פנים (תמורת כ-250-300 שקל לטיפול).
גם מחוץ לאתר הספא האלפיונאי, סלובניה מסבירה פנים ומנעימה זמנים. זו מדינה נקייה, יפה ומטופחת. בכל בית יש גרניום. אם תרצו לקנות כאן בית לא תוכלו: רק אזרחים יכולים לרכוש כאן נדל”ן כדי להבריח אוליגרכים ולשמור על 2 מיליון התושבים שכאן במעין גן עדן סגור. אין כאן גניבות, הם מספרים בגאווה, והמשטרה עסוקה בעיקר בלהפיג לשוטרים את השעמום. לא פחות חשוב, יש כאן יינות לבנים טובים, אפילו מאוד, שמזכירים את טובי יינות חבל הריין הגרמניים.
מסלובניה המשכנו לקרואטיה. מרכז המדינה פחות מרשים מסלובניה, אבל האיים והחופים מרהיבים. כאן האוליגרכים קונים וקונים בתים. כדאי להגיע לקאווטאט הלא מוכרת, שם מסתתר אחד המלונות המפוארים במדינה. מלון קרואטיה משקיף אל המפרץ ועיר התיירות הידועה דוברובניק, ובמחיר מצחיק של 500 יורו ללילה תקבלו את הסוויטה הנשיאותית מול הנוף המדהים, כולל ארוחת ערב במלון ואפילו שמפניה בחדר. המלון עצמו גדול מאוד והשירות מצוין.
שלא כמו הרבה מדינות שביקרתי בהן באחרונה, בקרואטיה אוהבים ישראלים ואף את מדיניות ישראל. הסיבה לכך לא תמיד ברורה, אבל אחרי שזכינו להרגיש צעירים נצחיים, למה שלא נרגיש פעם אחת גם רצויים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם