בדק בית: מה השתנה בבידוק בשדות התעופה?
לפי הסטיקר שהדביקו לכם על המזוודה, ידעו במעגלים הבאים איך להתייחס אליכם. פינצטות, פצירות ומספריים קטנים נשארים מחוץ לתחום, וגם התינוק שלכם יצטרך להסתדר ללא הבקבוק. נהלי האבטחה בשדות התעופה בעולם עברו מהפך בגלל האירוע ההוא לפני עשר שנים. ארזתם לבד? יופי, עכשיו תתפשטו
"אם בעבר ארגוני הטרור הסתפקו בחטיפה של מטוסים, הרי שב-11 בספטמבר הם הפכו את כל המטוס לפצצה. נוסעי המטוס שנהרגו היו החלק המזערי בכל הפיגוע, הם לא היו היעד במקרה הזה", מסביר א', אחד מראשי האבטחה הבכירים ביותר בארץ. לדבריו, הטראומה שעוררו פיגועי ה-11 בספטמבר יצרה בתחילה פאניקה, אולם בהמשך זה הוביל לצעדים אופרטיביים, ששינו לעד את כל ההתייחסות והתפיסה העולמית לגבי אבטחת שדות תעופה.
"אנחנו הכי טובים כי למדנו את זה על בשרנו", מעיד א', " אף שכל העולם נאלץ ליישר קו עם הסטנדרטים שלנו, גם עשור אחרי התאומים, אנחנו עדיין מובילים, וכולם מנסים להעתיק את שיטותנו".
אז מה אנחנו הנוסעים נאלצנו לעבור מאז אירועי ה-11 בספטמבר? נוסעי המחלקה הראשונה של חברת בריטיש אירווייס יכולים ליהנות מתפריט היינות המשובח בעולם ואולי גם מסטייק פילה משובח, אולם בעשור האחרון הם נאלצו לשתות את היין בגביעי פלסטיק ולחתוך את האוכל בעזרת סכו"ם מפלסטיק.
דיילות אוויר מכל העולם, שיוצאות מארצות הברית, נאלצות לוותר על מריטת גבות בתאי השירותים. פינצטות, פצירות ומספריים קטנים, הפכו לטאבו. בהמשך, גם כל בקבוק עם נוזלים. כן, גם הבקבוק של התינוק נשאר מחוץ לטרמינל. למה התינוק של האישה הדתייה שמשתרכת בתור העצום בקנדי, כשעליה תלויים חמישה תינוקות נוספים, נותר בלי בקבוק המים שלו? כי בארצות הברית, כמו גם ביתר בירות מערב אירופה, הולכים על הקו המחמיר ביותר.
זה אומר שגם קברניט אל על, KLM או יונייטד, כשיעבור בבדיקות הביטחוניות, ייאלץ להיפרד מכל חפציו האישיים, כולל מנעליו ומהחגורה שלו, לפחות עד שהגברת הממונה על מכשירי השיקוף תעניק לו תעודת הכשר. וכך התורים מול מכונות השיקוף והמגנומטרים שדרכם עוברים הנוסעים, בארצות
הסיבה לכך פשוטה, גם אם לא כל כך נעימה לאוזן הדמוקרטית. שיטת האפיון והאבטחה במעגלים עדיין מוכיחה שהיא היעילה ביותר, על אף שהיא הדבר הכי לא שוויוני והכי לא פוליטיקלי קורקט שיש. אבל עוד לפני נתב"ג, נישאר עוד רגע אחד בקנדי, לה גווארדיה, אוהר ושאר שדות התעופה בארצות הברית, הנתונים לפיקוחו של TSA, ארגון האבטחה התחבורתית בארצות הברית, שאמור להגן על הביטחון וחופשיות התנועה של נוסעים וסחורות.
"מיד אחרי אסון התאומים TSA גייס עשרות אלפי עובדים. מי שענה למודעות היו כל המובטלים, ועד היום התיירים פוגשים מאחורי מכונות השיקוף וכל נקודות האבטחה באמריקה עובדים ברמה אנושית מאוד נמוכה", מסביר ת', ראש אגף ביטחון. "זה ההבדל הראשון בין מה שקורה בישראל לארצות הברית. "כל אנשי הביטחון בארץ עברו את כור ההיתוך של צה"ל והתקבלו לאחר מערכות סינון רבות. הם כל הזמן נמצאים במבחנים ובתרגולי פתע ובודקים אותם בשבע עיניים. אין כוח אדם יותר איכותי מזה".
הגורמים הבאים שעדיין מפרידים בינינו לבין שאר העולם הם כמות המשאבים המושקעים בנושא האבטחה (ובישראל, באופן יחסי כמובן מדובר באחת ההשקעות הגבוהות ביותר) ורמת ניהול הסיכונים, שנקבעת בעקבות החלטות ממשלה. בישראל, נושא האבטחה התעופתית הוא הגבוה בעולם. "כל שדה תעופה, מכל חור בעולם, שמגיעה ממנו טיסה לישראל, הנוסעים של אל על, ארקיע וישראייר, יעברו בידוק של גורמי ביטחון ישראלים", מסביר ת'. " אמריקאי שממריא מאיטליה בחזרה הביתה, לא עובר שום ביטחון אמריקאי. הם סומכים על האבטחה שיש בשדה התעופה בנמל המוצא. אצלנו, אם יישב במטוס מחבל, אז הוא יהיה בלי נשק ובלי פצצה ואם הוא ירצה להיכנס לתא הטייס הוא לא יוכל. זה בעצם מהות כל ההבדל".
אחד השינויים המהותיים שעברו על העולם הוא בנושא הכבודה שעולה לתא המטען במטוס (מזוודות ותיקים הנשלחים בצ'ק אין). "הושקעו מאות מיליוני דולרים בפיתוח טכנולוגיות בתחום הזה בעשור האחרון", טוען א'. "לפני האסון היו מקומות בעולם שכלל לא בדקו את המטען של הנוסעים לפני שהכניסו את זה למטוס. היום יש מערכות שעובדות בדיוק כמו מכשיר הסי.טי הרפואי, שגם משמשות לאנליזה. אלו הן מערכות גילוי אוטומטיות שמחליפות את המפעיל האנושי, שעלול לטעות".
גם הנוסעים על כבודות היד שלהם, זוכים כיום לטיפול הרבה יותר צמוד וחטטני. בשדות תעופה רבים בעולם לא מוותרים על מישוש ידני מאחורי פרגודים, נוסעים נאלצים לעבור שיקוף ולעיתים להתפשט, גם ללא תקריות דיפלומטיות באיסטנבול.
"אין ספק שמדובר בבדיקות ברמה אחרת לגמרי ממה שהיה נהוג לפני האסון. הכל היום הרבה יותר קפדני ורציני" מעיד א'. " השיטה הטוטלית בעולם בודקת את כולם לחומרה, כשאין הבדל בין הנוסעים השונים וכך קשישה בכיסא גלגלים תזכה בדיוק לאותה בדיקה כמו בחור צעיר ממוצא פקיסטני שטס לבד".
ומה קורה אצלנו אתם תוהים? איך זה שאף אחד לא ביקש מכם להיפרד מבקבוק המים הקטן שלכם כשעברתם את השיקוף בכניסה לטרמינל? מה, לא ביקשו מכם לחלוץ נעלים, לא מיששו או חלילה לא ביקשו מכם להתפשט מאחורי וילון בחדר צדדי סגור? יש לזה רק תשובה אחת: כי אתם כנראה ישראלים יהודים. כן, זה לא נשמע טוב, לא נראה תמיד טוב, אבל מתברר שזה עובד הכי טוב. אם נפלתם בקטגוריית אפיון שלא תואמת את הפרופיל הבטוח של שיטת האבטחה המקומית, לא תוכלו להעביר גם בקבוקון עם טיפות אוזניים ותאלצו להיפרד גם מהתחתונים והחזייה. הח"כ ד"ר אחמד טיבי יכול להירגע, מתברר שצעירים ממוצא מוסלמי לא לבד בעניין הזה.
"כל השיטה בישראל מבוססת על אפיון" מסביר ר', ראש צוות אבטחה. "המתשאלים יודעים לבדוק מה האמינות של הנוסע. מה הסיפור שלו? מה שפת הגוף שלו והם מיומנים לחשוף שקרים בצורה מדהימה. כל נוסע שמגיע לנתב"ג עובר לפחות ארבע יחידות אבטחה שונות בלי שהוא בכלל שם אליהן לב. וחוץ מזה כל הזמן מסתכלים על כולם בכל מקום. תרגולים ופיקוחים הם עניין שגרתי של היום-יום. מי שנכשל עף מידית".
אז מי ייאלץ לעבור בנתב"ג את "המסלול הארוך" ולמי יהיה מספיק זמן לדיוטי פרי? אף אחד לא מתעסק ולא מתעניין ב"מקוריים", ככה קוראים לישראלים ממוצא יהודי. אין מבטא, הכל נראה בסדר, הלאה. לפי הסטיקר שהדביקו לכם על המזוודה ידעו במעגלים הבאים גם לפי איזו רמה לבדוק את המזוודה. זו השיטה אולי הכי גזענית ומפלה שיש, אבל אוכלוסיות איום נקבעות לפי קריטריונים של השב"כ.
"הפחד הגדול ביותר בעולם הוא מפני המתאסלמים", אומר ת'. "זה האתגר בגדול בארץ וזה האתגר כיום בכל שדה תעופה במערב אירופה ובארצות הברית. בחור אירופאי שטס לבד הרבה יותר מדאיג מערבי-ישראלי בן 50 שיוצא לנופש עם המשפחה. וכשמישהו נופל בקריטריונים המחשידים, הוא וחפציו יעברו את החיפוש הכי מחמיר שיש".
אז איזה טרמינל נחשב לבטוח ביותר כיום, חוץ מנתב"ג?
"אנחנו נמצאים ברמת האיום הגבוהה ביותר אז אין לנו ברירה אלא להיות הכי טובים. האבטחה בארה"ב ובמערב אירופה, כמו גם אוסטרליה וניו זילנד, נחשבת בדרך כלל לטובה מאוד. האבטחה בבירות המרכזיות במזרח הרחוק מבייג'ין ועד בנגקוק נחשבת לטובה. הביטחון באפריקה עדיין רע כמו גם ברוב שדות התעופה במדינות ערב, למעט מדינות במפרץ הפרסי דוגמת קטאר, אבו דאבי ובחריין, ששם הושקעו מיליוני דולרים בציוד הכי טוב והכי מתקדם שיש".
ופרט לשיטת האפיון, בזכות מה עוד קנינו לעצמנו שם באבטחת שדות תעופה?
ת': "אנחנו חושבים מהר, ויודעים להתמקד בעיקר ולא בטפל. וזו הבעיה הכי גדולה בשאר העולם, במיוחד אצל האמריקאים. באחד מסרטי הקומדיה רואים איך צוות אנשי ביטחון קופץ על סבתא קשישה ומפשיט אותה בשעה שקבוצת טרוריסטים עוברת בלי שאף אחד שם אליהם לב. וזה בכלל לא מצחיק, זה ממש כך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם