לקרוא, להתפלל, לאהוב: עולם חדש וטוב
אלדוס האקסלי בספרו "אי" הוא כמו ילד החולם בהקיץ על חברה חדשה המושתתת על עקרונות ההארה והשחרור. דורית בר בטור ספרותי-רוחני חדש
במובן מסוים אלדוס האקסלי (1894-1963) בספרו "אי" הוא כמו ילד החולם בהקיץ על חברה חדשה, כזו המושתתת על עקרונות ההארה והשחרור, כפי שהוא עצמו למד אותם מהפילוסופיה היוגית ההינדית והבודהיסטית. בשונה מתודעתו של ילד שעדיין צרה מלהכיל את מורכבות החיים – האקסלי היה סופר בריטי מכובד שחקר את שאלת האושר האנושי והעז להציג חזון ממשי ועוצמתי ליצירתה של תרבות אנושית חדשה.
האקסלי קרא לתיקון עולם מתוך התנגדות למסורת הרציונלית, הפילוסופית והדתית-ממסדית. לדעתו, המסורות הללו משעבדות את בני האדם ומונעות מהם לגלות חשיבה עצמאית ומשוחררת. ברור שהאקסלי זכה לביקורות נוקבות מצד סופרים, מדענים וחוקרי דת שראו לנכון להגן על המצב הקיים ולשבח את האשליה.
אז מהו המצב הקיים? אם נביט באומץ על חיינו בחברה המערבית נראה שערכים כמו שליטה, הישגיות, שאפתנות, תחרותיות, כוחנות, קידוש ערכי המשפחה, קידוש ערך העבודה והכסף, כבוד ויראה כלפי היררכיות פוליטיות ומדיניות, דתיות ומסורתיות – כל אלה מנהלים את חיינו מבלי ששמנו לב לכך. אנחנו יצירות של החברה והתרבות שבה אנו חיים, ורק מעטים מאתנו מעיזים לקרוא תגר על הידוע ולברוא נתיבי חיים חדשים, שאינם נורמטיביים.
האקסלי כיוון לחקירה עמוקה אף יותר – מבחינתו, מה שמאפיין יותר מכל את החברה המודרנית הוא השליטה באמצעות השכל (המיינד/המחשבה). האוטופיזם של האקסלי חרג מעבר לביקורת על הסדר החברתי-כלכלי. הדרך שהוא מציע מבוססת על תחיית הרגש המיסטי. כלומר גאולתו של האדם הנה בהישג ידו משום שהיא מתחילה בפנימיותו והיא דורשת ממנו בראש ובראשונה לוותר על כל התפישות, האמונות והערכים שהורגל לחיות על פיהם ולצאת למסע אל הלא ידוע.
בפאלה, אי טרופי באוקיינוס, מתקיימת חברה אחרת - אין בה צבא והיא אינה מתעניינת בהתחמשות ושליטה; לכל ילד יש לפחות עשר משפחות פרט לזו הביולוגית שבהן הוא יכול לשהות ולגדול; נערים ונערות נחנכים לבגרותם בטקס הכולל שימוש בצמח פסיכואקטיבי המאפשר חוויה ישירה של עצמיותם המשוחררת מהרובד המחשבתי-רציונלי; ובכל רחבי האי מתעופפות להן כאלף ציפורים הקוראות את המילים 'תשומת לב' כדי להזכיר לתושבים להיות נוכחים וערניים כאן ועכשיו.
האקסלי קרא ספרים ומאמרים מתחומים מגוונים שהשפיעו על עומק כתיבתו – פסיכולוגיה, פילוסופיה, יוגה, מדע, פרמקולוגיה, חינוך, פוליטיקה והיסטוריה – כל אלה היו עבורו מקורות השראה שאפשרו לו לבנות את פאלה כגן עדן עלי אדמות. בספרו הוא נוגע במגוון רחב של אתגרים חברתיים ואישיים ומציע פתרונות יצירתיים החוצים את גבולות החשיבה הרגילה.
עם זאת חשוב לשים לב שהערך המרכזי בפאלה הוא ידיעה עצמית. "איש אינו צריך ללכת לשום מקום אחר. כולנו, לו רק ידענו זאת, כבר שם. לו רק ידעתי מי אני באמת, הייתי חדל להתנהג כמו מה שאני חושב שאני; ולו הפסקתי להתנהג כמו מה שאני חושב שאני, הייתי יודע מי אני...קיום טוב משמעו לדעת מי אנו באמת; וכדי לדעת מי אנו באמת עלינו לדעת קודם, בכל רגע ורגע, מי אנו חושבים שאנו, ואילו הרגשות ומעשים כופה עלינו הרגל המחשבה הרע הזה. רגע של ידע צלול ושלם של מה אנו חושבים שאנו, אבל בעצם איננו, שם סוף, נכון לאותו רגע, לחידת הכפילות. אם נחדש
הספר "אי" אינו מסתפק במפגש מעורר התפעמות עם חברה חדשה ברמה הפוליטית, כלכלית, חברתית, מינית וחינוכית – כי אם שואף לרמה הגבוהה ביותר של קיום אנושי והגשמה שדרכה האנשים הופכים לבני אדם שלמים.
במובן הזה דבריו של הראג'ה הזקן, מקור ההשראה הרוחני של פאלה, מכוונים לעבר אותה עצמיות טהורה שהיא מעבר לדברים, להתקשרויות חומריות, מעבר לגוף, לרגש, לתחושה ולכלל המחשבות. היא המודעות הטהורה שנחה בתוך עצמה, שקטה, כולית, שלמה ונצחית. תושבי האי לומדים את היוגה של העבודה, היוגה של המשחק, היוגה של ההתעלסות – היוגה של האהבה עם הכל. כאשר פעולה כלשהי קורית מתוך התמזגות טוטלית איתה, ללא מרכז חווה ומפרש – נמנעות העכבות, החסימות וחשיבת היתר שמאפיינות במובהק את התודעה האנושית.
חווית הקריאה שלי בספר היתה אקסטטית ומשחררת. היא הזכירה לי אותי כילדה שהתבוננה על העולם וידעה כבר אז שהוא דורש תיקון מהיסוד, שאין שמץ של היגיון באלימות של הורים כלפי ילדים, שכל הגבולות הטריטוריאליים המקודשים שהם בסיס למלחמות עקובות מדם מקורם בטעות תפישתית, ושיהיה עליי להקדיש את חיי כדי ללמוד וללמד את השיעור של חופש מכבלי התודעה.
האקסלי אינו ילד החולם בהקיץ, כי אם הוגה דעות אמיץ שהתעניין בתום לב מוחלט בשחרור האדם מסבלו. הוא הבין שמקור הסבל האנושי מצוי בנפרדות הנובעת ממבנה התודעה עצמו. כל עוד נאפשר, כחברה וכיחידים, למחשבה לשלוט בנו, הרי שאנחנו הופכים לנתיניה של שליטה עריצה ודיקטטורית שתמיד תרצה יותר טכנולוגיה, יותר מכניזציה ויותר שליטה על כל דבר אפשרי.
במובן זה האקסלי מעורר בקורא את הדחף לדעת את טבע הבודהה שמעבר לצער, לכאב, לעונג ולכל חוויה זמנית אחרת, לגלות את האחד שמעולם לא נולד ומעולם לא מת. רק מתוך התמזגות זו עם האחדות שבכל מתגלות חמלה, אהבה ומשמעות כטבענו העמוק והאמיתי.
"אי", מאת אלדוס האקסלי, הוצאת מחברות לספרות 2010
לאתר של דורית בר אימון אישי. "לפגוש את הדממה שבתוכנו", קורס מדיטציה בהנחיית דורית בר ייפתח בתל אביב ב-23 בנובמבר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם