בממלכת פנטזיה: ראיון עם קתרין באבא
אחרי שעיצבה תלבושות מהפנטות לסרט "נסיכה קטנה שלי", מתכננת אייקון האופנה קתרין באבא השקת קולקציה משלה. "בכל הקשור לאופנה, אדם צריך לדעת לשעשע את עצמו", היא אומרת
האישה שכל עונה מסעירה את הצלמים יותר מכל היא ללא ספק קתרין באבא. כשבאבא מתקרבת אל מתחם התצוגות בפריז, נדמה שהזמן עומד מלכת. היא מדוושת על אופניה כשלרגליה נעלי עקב שגובהם 20 ס"מ, עטופה בקימונואים, בצעיפי פרווה, בטורבנים צבעוניים, בעגילי גדילים עצומים ובמשקפי שמש שחורים.
שלא במפתיע מבהירה באבא שהפנטזיה היא מה שמשך אותה לתחום האופנה מלכתחילה. "אופנה היא הכלי האולטימטיבי לביטוי עצמי", היא אומרת בראיון טלפוני מביתה בפריז. "אמא שלי היתה תופרת, וכילדה הייתי מוקפת בבדים ובמגזינים. אופנה תמיד היתה בבית אבל שמרנית. אני, שהייתי הכבשה השחורה במשפחה, חלמתי להגיע לפריז ולהגשים את עצמי".
קתרין באבא נחשבת היום לאחת הסטייליסטיות המובילות של פריז. סגנון לבושה הולך לפניה, והיא מחזיקה ברקורד מרשים של עבודות סטיילינג עבור המותגים המובילים בעולם, כמו שאנל וז'יבנשי, ועבור מגזינים נחשקים כ"ווג" ו"דייזד אנד קונפיוזד". כתב ידה הייחודי והנועז הפך למזוהה כמו דמותה שלה עצמה: שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה הקודמת מתמזגות עם אוריינטליזם, טקסטילים עשירים ודומיננטיים, זוהר הוליוודי דרמטי וסוריאליסטי. מרכיבים שלכאורה לא מתחברים ליופי על-זמני, אך בידיה של באבא יוצרים שפה שמקומה בעולם האופנה נראה מובטח.
היא נולדה בביירות למשפחה ממוצא אוסטרלי שהיתה אז בשליחות, גדלה בסידני, אוסטרליה, ובגיל 18 עברה לבדה להתגורר בפריז. "אוסטרליה מקסימה, אבל תמיד הרגשתי שהבית שלי הוא פריז", היא מספרת. "העיר הזאת קסומה, והיא קרובה לכל החלומות שלי".
איך מגיעים מסידני ללב תעשיית האופנה בפריז?
"כשגמרתי ללמוד עיצוב אופנה בפריז, בתחילת שנות התשעים, זו היתה תקופת המפץ הגדול של מנהלים קריאטיביים בבתי אופנה שלצדם סטייליסטים סופרסטארים, כדוגמת שיתוף הפעולה בין טום פורד וקרין רויטפלד. עבדתי כמה שנים בבית האופנה ג'וזף, ובהמשך התחלתי להיות עצמאית".
מה זה אומר מבחינתך להיות סטייליסטית?
"כשאומרים בצרפתית 'סטיליסטה' מתכוונים לדבר רחב בהרבה מ'סטייליסטית'. המילה הזאת מגלמת בתוכה תהליך יצירתי שלם. לא רק לאבזר, אלא לעבוד על קולקציות מרגע הלידה של רעיון ראשוני, דרך מחקר על בדים ועד פרופורציות ואביזרים".
מה מעורר בך השראה?
"החיים הם השראה מתמשכת. זה כור היתוך שלם של סיטואציות רבות שאני נמשכת אליהן: ז'אדור סוריאליזם! ז'אדור בארוק! ז'אדור לתקופה שבין מלחמות העולם! ז'אדור פיסול! ז'אדור לחיים באופן כללי! עבר, הווה ועתיד!".
איך את מרגישה בנושא תשומת הלב שאת מושכת?
"אני לובשת מה שאני מרגישה, וזה יכול לפעמים ליצור ריחוק וחוסר ביטחון בקרב אנשים. בתעשיית האופנה ובחברה בכלל כשאתה לא מחקה את ההמון, אנשים מגיבים אליך בדרכים שונות. רק אם אנשים יהיו פתוחים לקבל דברים מחוץ לקופסה, תוכל להיווצר אבולוציה תרבותית".
מה ההמלצות שלך לחובבות אופנה אחרות?
"שוק הפשפשים 'Porte de Clignancourt' בפריז; הסרט 'תעלומת הילד הנופל' משנת 1970 שנוצר בהשראת סיפור חייה, עלייתה ונפילתה של דוגמנית-העל הצרפתייה אן סיינט מארי; והספר 'The Beautiful Fall' של
יש כלפייך אהבה עצומה בקרב מגזיני אופנה ובלוגים ברחבי העולם. איך את מרגישה בנוגע להגדרה "אייקון אופנה"?
"הבלוגוספירה יצרה הרבה מאוד איקונות באופן כללי. התחרות היחידה שלנו כרגע היא עם עצמנו, בתקופה הנוכחית שבה אנחנו מופגזים באינפורמציה, ועסוקים פחות בלתקשר. אני חייבת לומר שבסופו של דבר אני נמצאת יותר על האופניים שלי מאשר מול המחשב".
בואי נדבר על זה באמת. איך רוכבים על אופניים עם עקבים שגובהם 20 ס"מ?
"אני רוכבת על אופניים 15 שנה. זו הדרך המהירה והטובה ביותר להסתובב בפריז. יש לי מעט סבלנות, והאופניים משחררים אותי מכבלים. קל לרכוב עם עקבים, אפילו קל יותר מללכת עליהם, ואחרי 15 שנים זו בכלל לא שאלה. הפכתי את זה להתמחות".
שנה לא קלה עברה על באבא. ביום האחרון לצילומי הסרט "נסיכה קטנה שלי", שבו עיצבה את התלבושות, התמוטטה במורד מדרגות בסט הצילומים ושברה עצם בגבה. היא רותקה למיטתה למשך שלושה חודשים ורק עכשיו, שנה אחרי התאונה, היא מתחילה לחזור לפעילות מלאה. למרות התאונה הקשה, הסרט "נסיכה קטנה שלי", התנסותה הראשונה בקולנוע, הוא ללא ספק מפסגות יצירתה.
הסרט, שמשתתף בפסטיבל הסרטים בחיפה ויוקרן ב-24 באוקטובר בשבוע האופנה בחולון, מבוסס על סיפורה האמיתי של במאית הסרט אווה יונסקו. אמה של הבמאית, הצלמת הידועה אירנה יונסקו, חוללה סערה בעולם האמנות של שנות השבעים כשפרסמה סדרת צילומי עירום פרובוקטיביים וארוטיים, שבהם מככבת לא אחרת מבתה אווה, אז בת 10.
תלבושות הסרט המהפנטות שיצרה באבא כמעט מסוות את הסיפור הטראומטי שעומד מאחורי הסיפור. סגנון הלבוש עוצר הנשימה כמו נועד לגרום לצופה להסתכל על הילדה דרך עיני אמה, כאובייקט יפהפה ולא כילדה שעוברת התעללות על גבול הפדופיליה ומנסה נואשות לזכות באהבת אמה המקדשת את אמנותה. "פגשתי את אווה לפני שש שנים", אומרת באבא. "היא סמכה על החזון שלי לאסתטיקה של הדמויות, אבל אי אפשר לשכוח שהסרט מבוסס על הסיפור האישי והאמיתי שלה, ולכן שיתפנו פעולה באופן צמוד כדי שהתוצאה תתכתב עם הזיכרונות שלה".
האם בסרט, שאותה מגלמת איזבל הופר, מייצגת לדברי באבא בארוק גותי ורומנטיסיסטי. הילדה ויולטה שאותה מגלמת השחקנית אנמריה ורטולומי, בת 12, עוברת שינוי רגשי הבא לידי ביטוי בבגדיה. "ויולטה עוברת באופן מוגבר את השינוי שילדים רבים חווים כשהם מתבגרים - המרד. במקרה שלה מדובר בתקופה שלאחר האהבה החופשית של דור שנות השישים. זאת היתה חברה של קיצוניות, כשאמנים דחקו בכוח את הגבולות החזותיים, כמו שעשו הצלמים גי בורדין והלמוט ניוטון באופנה, בהשוואה לדור הבייבי בום השמרני והמצנזר. הדמות של ויולטה נמשכת על ידי שתי נקודות הקיצון של תקופתה".
תרצי לעצב לקולנוע שוב?
"הסרט גבה ממני מחיר גבוה. אני רגילה ללחץ של עולם האופנה ויכולה לעבוד 48 שעות רצוף בלי שום בעיה, אבל כאן זה היה משהו אחר לגמרי, זאת מכונה, והיה לנו תקציב מאוד מוגבל. אבל אין בי חרטה, ועכשיו אני עסוקה בדברים חדשים. אחרי שנה של הפסקת עבודה, טאץ' ווד, דרלינג, התאוששתי לחלוטין, והכל חוזר להיות טוב".
כשבאבא מספרת על הדברים החדשים שמעסיקים אותה, היא מתכוונת בעיקר לקולקציית קפסולה שהיא מתכוונת להשיק בקרוב. "זו קולקציה של בגדים שאני הייתי רוצה ללבוש. ואני מקווה שאם אני רוצה ללבוש אותם, גם אחרים ירצו".
הסרט "נסיכה קטנה שלי" יוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה ובסינמטק חולון ב-24 באוקטובר, במסגרת שבוע האופנה בחולון שיתקיים במוזיאון העיצוב בין ה-24 ל-27 באוקטובר. פרטים נוספים על אירועי שבוע האופנה חולון באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם