ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

פוטו טופ: על צמד הצלמים אינס ווינוד

מתפעלים מקמפיין מדהים במיוחד במגזין חו"לי? יש סיכוי גבוה שהוא צולם על ידי אינס ואן לאמסווירדה ווינוד מטאדין, הצמד הכי מצליח בתעשיית האופנה ופאוור קאפל עם אג'נדה שמוציא בקרוב אנתולוגיה. את דוגמנית מהממת בלי אופי או בתולה בת 17? תשכחי מלהיכנס לפריים

את רוב מאמציה לקדם את "ביופיליה", הפרויקט-דיסק החדש והמגה-מושקע שלה, ביורק ממקדת בקדמה טכנולוגית. העטיפה של האלבום, "ביופיליה", שניתן להורדה כאפליקציות אייפון, מהפנטת ביופיה. לצילום אחראי צמד צלמי העל אינס ואן לאמסווירדה ווינוד מטאדין - נביאי הטכנולוגיה בצילום אופנה והראשונים שהשתמשו בפוטושופ כבאמצעי אמנותי.

נכון שביורק מעיקה ומופרכת לעתים ובכל זאת - התקציבים שעומדים לרשותה ויכולתה לקרוא את המפה, אומרים הרבה על האנשים שמרכיבים את ארסנל המוחות שמאחורי יצירתה. וינוד ואינס עובדים עם ביורק באופן קבוע, וצילמו את עטיפות האלבומים Vespertine מ-2001, "מדולה" מ-2004 וכן ביימו עבורה, יחד עם סטודיו העיצוב M/M Paris, את הקליפ לשיר Hidden Plece. ב-2007 הם צילמו את התמונות שבתוך אריזת הדיסק Volta. באימג'ים האלה, בהם פניה מרוחות בצבעי הסוואה בוהקים, ביורק השתמשה ליחסי הציבור של האלבום.

אינס, 48, ווינוד, 50, לא צריכים את ביורק בשביל להרגיש און פוינט. הצמד, שהקריירה המשותפת שלו חוגגת בימים אלו 20 שנה, הוא יוצר האימג'ים הכי חזקים כיום בתעשיית האופנה. בתחילת חודש דצמבר תצא האנתולוגיה שלהם, Pretty Much Everything (הוצאת טאשן), בשני כרכים.

 
הרטרוספקטיבה, שהועלתה במקור כתערוכה במוזיאון FOAM באמסטרדם אשתקד, מכילה יותר מ-300 צילומים של הצמד. פריימים בתחומי האמנות, האופנה ודיוקנאות מאוגדים על פי נושאיהם: מיניות, ג'נדר, מציאות וירטואלית וזהות. השניים טוענים שהספר משקף את הצורה שבה האימג'ים הללו מתקיימים במחשבותיהם. הם בראו עולם צילומי ששייך אך ורק להם, ולכן הם מצליחים לדלג בקלות מצילומי אופנה מסחרית לעבר דיוקנאות אינטימיים, צילומי סנפ-שוט ברחוב ואמנות גבוהה. הצילומים שהם מפיקים תמיד מכילים משהו שחורג מהסדר המקובל, שמבקש מאיתנו להתעמק במסר שמאחורי האימג'. המסר הזה ממקם אותם הרבה מעבר לפריימים יפים וזוהרים.

האנתולוגיה מתמקדת גם בשיתוף הפעולה הפורה בן העשור עם סטודיו העיצוב M/M Paris. צמד המעצבים הגרפיים משתמש בדימויים של וינוד ואינס ומעביר אותם למימד אחר, על ידי ציור והוספת אלמנט גרפי שמהדק את המסר. הדובדבן בקצפת של השת"פ הוא סדרת צילומים ענקית לגיליון סתיו 2006 של מגזין V, שבה אותיות האלפבית כמו יוצאות מפניהם ומגופם של המצולמים.

בביזנס הפכפך ותובעני במיוחד, הזוג ההולנדי גורף את מיטב הקמפיינים המצולמים וכתבות האופנה במגזינים השווים, על אף המחירים הגבוהים שהם גובים עבור עבודותיהם - מהגבוהים ביותר בתעשייה. בעונת החורף הנוכחית התוספו לתיק העבודות שלהם יותר מ-17 קמפיינים נבחרים, בין היתר לאיב סן לורן, ז'אן פול גוטייה, דיזל בלק גולד וג'וסי קוטור. רשימת המגזינים שמתהדרים בצילומיהם כוללת בין היתר את "ווג" הצרפתי, הבריטי, היפני, האיטלקי והאמריקאי, ואת V, W, מגזין, "הארפר'ז באזאר" ו"פרפל פאשן".

הצמד תזמן, בין היתר, את עליית הפופולריות של המעצבת הצרפתייה איזבל מארה, שהגיעה לשיאה בחורף 2010, כשהצליחו לתפוס את מהות הקוליות של קייט מוס לבושה בסוודר פסים ומישירה מבט למצלמה. עם מוס הם גם הפשיטו את בית "בלמן" מזוהרו המזויף, כשצילמו אותה שרועה על ספה וממלאת את הפריים בנוכחותה. "היא מדהימה", סיפרו עליה. "היא מכירה בגדים ואת עצמה, יודעת לגרום לכל דבר לעבוד על פני השטח. אבל יש בה פגיעות בעיניים ובפה. את רוצה לגעת בה באיזשהו אופן, או להיות היא".

הדוגמניות האהובות עליהם מסחריות ואמנותיות כאחד. המכנה המשותף הוא שאף אחת מהן אינה ילדה. וינוד ואינס אינם מוכנים לעבוד עם דוגמניות מתחת לגיל 18. הגיל אצלם מהווה יתרון משמעותי, ולכן הם חוזרים לעבוד שוב ושוב עם אותן דוגמניות. הם מחפשים פרטנריות ליצירה, עם אמירה משלהן. אינס, שמחזיקה במוטו ש"ללא אישיות אין דוגמנית", אף הקצינה את תנאי הקבלה וטוענת בתוקף שלא תצלם לעולם נערה בתולה, מכיוון שהעבודה הזאת דורשת ניסיון מיני, קבלת אחריות והבנת מהותם של פריימים אירוטיים שלא ייתכן שנערה תמימה תיקח בהם חלק. זהו מסר מאוד חזק וחיובי, של צלמת ששולטת בביזנס הזה ביד רמה, וכזו שיש לה ביצים גדולות מאוד להעז ולשנות את חוקי המשחק.

דעתה בנוגע לאימג'ים שעברו אובר רטוש לא שונה בהרבה. "אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו יכולים לרטש כל דבר עכשיו, ואי אפשר להפסיק את זה!", קבלה בראיון ל-I.D. "בדרך שבה הדברים מתנהלים, אי אפשר להבדיל בין מה שמרוטש למה שחי, עם הניתוחים הפלסטיים והבוטוקס. אני חושבת שזה נורא, לראות דברים מרוטשים עד לנקודה שהם איבדו את החיות שלהם".

מכל זווית ומכל פריים - מדובר בפאוור קאפל. היא מתנשאת לגובה 1.76 מ', חטובה מאוד, ושיערה ארוך ושחור. הסקס אפיל הנערי נוטף ממנה בלי להתאמץ (ובלי בוטוקס). היא מתהלכת כמו דוגמנית ולבושה לרוב בג'ינס צמודים ובבגדים של בלמן, קלואה ואיזבל מארה. הוא גבר מושך מאוד ובעל לוק נערי נצחי. הסימביוטיות שלהם, הן בעבודה משותפת ואינטנסיבית והן בחיים הפרטיים, ניכרת בכל פתיחת צמצם.

וינוד ואינס נולדו באמסטרדם, ולמדו עיצוב אופנה (אינס למדה אופנה רק שנה והשלימה גם לימודי צילום). הם נפגשו בשנת 1986. אינס הייתה מרותקת אז למהפכה שחוללו מגזיני האינדי בלונדון, ובעזרת תעודת עיתונאי שהשיגה ממגזין אזוטרי, הצליחה להשתחל מדי עונה לשבוע האופנה בלונדון, שם נהגה לצלם תמונות של בגדים שאהבה על המסלול, ותיעדה את תצוגתו הראשונה והמיתולוגית של ג'ון גליאנו.

באותה שנה היא צילמה את הקולקציה של וינוד מטאדין. הכימיה ביניהם גרמה לכך שמהר מאוד וינוד הפך לסטייליסט במשרה חלקית אצלה. הם הפכו רשמית לזוג ב-1991. שנה מאוחר יותר אינס זכתה במלגה מיוחדת מה-Contemporary Art Center in N.Y. PS1, שהטיסה את שניהם לשנה מאומצת וקשה בניו יורק, והניבה את Final Fantasy ו-The Forest. אלו שתיים מהיצירות החזקות של אינס, שעשו טרנספורמציה מצילומי גוף של מבוגרים לטינאייג'רים ובובות לדוגמניות, ועסקו בתמימות, זוהר ואימה.

"אני זוכרת את הימים הראשונים שלנו בניו יורק. הסתכלנו על צילומים של קרייג מקדין עבור ז'יל סאנדר, והדברים המדהימים שהוא עשה, ואמרנו לעצמנו'וואו, אנחנו גם רוצים. אנחנו רוצים לצלם ליוז'י יאממוטו'. כל הזמן רצינו לעשות עבודה טובה יותר מכל אחד אחר. אנחנו פשוט רוצים לצלם תצלומים מדהימים", אמרה אינס בראיון לפני שנה.

וינוד, לעומתה, מצלם רק עשר שנים. "הייתה לנו מצלמה חדשה על הסט שניסינו, ווינוד אמר'תני לי לנסות'. הוא התחיל לצלם ואהב את זה, והתמונות היו מדהימות. מאותו רגע ואילך התחלנו לעבוד כך. אנחנו מצלמים שנינו באותו הרגע. לפעמים אלו התמונות שלו שמתפרסמות, לפעמים אלו התמונות שלי, ולפעמים זה מיקס של שנינו, וזה לא באמת משנה", הסבירה.

בשנה הראשונה בתפוח הגדול בני הזוג זכו להרבה "תודה, אבל לא", והבינו שעליהם לגבש תוכנית פעולה חדשה לגמרי. וינוד החליט לפרוש בינתיים מעיצוב אופנה, ובעצת סוכנו של הצלם הידוע פטריק דמרשלייה, הם חזרו לאמסטרדם לבנות תיק עבודות חדש ומרשים, שיהמם סוכנים בניו יורק ויוביל ליחס רציני מצדם. באמסטרדם הקאפל החל להכניס אלמנטים אמנותיים ומעוררי מחלוקת לתוך אימג'ים אופנתיים, ולעשות שימוש בתוכנת Digital Painbox על מנת למחוק מהדמויות המצולמות איברי מין, מה שגרם לדמויות להיראות חייזריות וא-מיניות.

סדרת התצלומים המפורסמת שלהם משנת Thank You Thighmaster ,1993, פתחה את הדלת ליצירת אימג'ים נוספים הלקוחים מעולם הפנטזיה השחורה שלהם, ובאפריל 1994 התרחש הנס המיוחל: מגזין "דה פייס" פרסם את סדרת התצלומים הפרובוקטיבית For Your Pleasure, שעשתה היסטוריה. בפעם הראשונה צולמו רקעים בנפרד וחוברו לאימג' אחד חדש על ידי מחשב. הסדרה הנציחה את הסגנון ההיפר ריאליסטי שלהם, שהפך למדובר ושערורייתי. הפרובוקציה עשתה את שלה: פתאום הנצה דרישה לאסתטיקה שהכילה משטחים נוצצים, רקעים טראשיים, זוהר אירוטי ובעיקר ביקרה את עולם האופנה ודילגה בינו לבין אימה.

לאחר זמן לא רב הגיע הטלפון מ"ווג" האמריקאי, ואינס ווינוד שבו לניו יורק, בה הם חיים, בלופט מעוצב ופונקציונלי (ניתן לצפות בו בגרסת האונליין של מגזין העיצוב AD) יחד עם בנם בן ה-8, צ'ארלס.

אינס היא אדם ביקורתי. "הצילומים שלנו אמביוולנטיים, משום שהלוואי והייתה דרך להתנגד לאופן שבו מאלצים נערות לרצות את המבט הגברי. הן חושבות שהן מועצמות בכך שהן מתלבשות בצורה פרובוקטיבית, שהן בשליטה, אבל למעשה אני בכלל לא בטוחה בזה", אמרה בראיון. בכתבה שצילמה עם בעלה עבור מגזין V באותה שנה, היא הנציחה דוגמניות על כראקל זימרמן, אניה רוביק ואנג'לה לינדוול על כפולת עמודים לכל אחת. בצד האחד, המצולם בצבע, הן מוצגות כיפהפיות מתוקתקות, ובעמוד השני, בשחור-לבן, מעוותות, עם פרוטזות מחוברות לפנים, שמשוות להן לוק של ליידי גאגא ביום רע מאוד.

אין דרך לסכם באמת את כמות האימג'ים הבלתי נתפסת שהם מייצרים, אבל המייצג מכל הוא אולי הפורטרט העצמי Me Kissing Vinoodh Passionately, מ-1999, המדבר על פגיעות במערכת היחסים. הזוג צולם שם מתנשק, ובהמשך הוסרו מהתמונה פניו של וינוד, ואינס נשארת בפריים לבדה, מתנשקת כביכול עם רוח רפאים. שנתיים מאוחר יותר הם יצרו את Me Kissing Vinoodh eternally, אימג' שהפך לקמפיין לליין הגברי של בית לנוון לקיץ 2010, בו הם מתנשקים כשווינוד לבוש בבגדי הלייבל, בעוד היא עירומה לחלוטין וצבועה בגוונים אדומים שמדמים כלי דם. כאן האימג' הוא כבר הרבה יותר מוחלט ובטוח, כאילו וינוד נמצא מתחת לעור שלה לנצח.

גדולתם של וינוד ואינס היא בכך שהם חזו מראש את כל השינויים שצילום האופנה יעבור. הם התמחו בכל אחד מהתחומים הרלוונטיים והפכו למאסטרים בהם. במרוצת השנים הם בנו לעצמם שם של אמנים מהמעלה הראשונה, שאינם מוגבלים לפעולה רק בשדה אחד, דבר שהוא די נדיר עד כמעט בלתי אפשרי. אבל אצלם, כך נראה, הכל אפשרי.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...