עדשת רוח: תיק תקשורת

אני אומר לו שיש בי רצון להעצים אחרים ואת עצמי. להתחבר לשפע שבי ולהשפיע. אם זה מעשיר מלכות שמיים, איזה יופי. נינו הרמן חוזר לרחובות פלורנטין

נינו הרמן | 10/11/2011 10:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צילום: נינו הרמן
באשר אלך עולה בי כל הזמן השאלה האם זה משמח אותי צילום: נינו הרמן

חזרתי לצלם  ברחובות פלורנטין, הבית בפינת שטרן עוד רגע איננו. אני נכנס ל"באגסי", להתבונן מעוד זווית, נוצרה השתקפות של מנורות בית הקפה בתוך מסגרת החלון. זה כמו מרחיק לרגע את עוצמת ההרס, הופך את כל החוויה לאמנותית. 

לא מזמן ישבו צעירים במרפסות הבית. אלה הדימויים שאצלי בראש כרגע. 

המחאה הרחיקה אותי מהשכונה, ארבעה חודשים שהרחיבו בי את גבולות ההתבוננות בהרבה מובנים.
עכשיו אני בתוך כיווני יצירה נוספים ותוך כדי תנועה לומד שתיעוד העומק האישי ואנושי שיש בו רצף - יש בו הרבה יופי. לצד זה באשר אלך עולה  בי כל

הזמן השאלה האם זה משמח אותי. בסופו של יום זו היתה החוויה שלי.

בבאגסי כל הצוות חדש. אני אוסף את עצמי להיכרויות חדשות, מוצא שבכל הכרות עולה בי ניסוח אחר מי אני ומה אני עושה. ממול 'מיטשל', חנות מיצים צבעונית ומגרה שנפתחה . אני יוצא אליה, נחשף למרכז הפעילות החב"די. תמיד סקרן אותי לצלם את שמתרחש שם בחב"ד ואתמול, כמו בפלורנטין, הכל השתלב.

אני פוגש במאיר, צעיר דתי ורענן שבא לבקש עזרה מנועם שנמצאת במשמרת המיצים. הוא מבקש ממנה לצייר לו שלושה ציורים. של מה, היא שואלת מתוך ידידות ושמחה. של  בית, לחם ועץ.

צילום: נינו הרמן
עכשיו אני תקוע בהקשר השיפוטי שלי עליו, על הדתיים צילום: נינו הרמן

אני מבקש את רשותו לצלם, לא נראה סיפור.

מאיפה אתה? מנטף.

איפה זה?

אני מושיט לו את כרטיס הביקור שעליו צילום נוף הרי יהודה הנשקף מביתנו בנטף. אתם גרים ב"הרי יהודה ובחוצות ירושלים". מדהים באיזו קלות הוא נסחף למנגינה הזאת. אני מנסה לקרב אותו, זה  ליד אבו גוש או מעלה החמישה. לא נראה שהוא מתחבר. אז אולי מהכוון הדתי, ליד קריית "טלז סטון". לרגע נפתח חיוך.

אההה כן... "תל ציון" .

נראה  לי שהתחבר, אבל למה? עכשיו אני מבולבל, מה זה תל ציון? הוא מסביר שיש שם קריה דתית  בשם הזה.

"הם קוראים לזה  "תל ציון". עכשיו אני תקוע בהקשר השיפוטי עליו, על הדתיים. ומכאן, בעודו מדבר עם נועם, אני בריצה חופשית למרחבי ההקשרים שלי, כולי בסרט. איך יכול להיות שישוב שהוקם לזכרו קולנול אמריקאי, מיקי סטון שהתנדב ב-1948, איך כל הסיפור הזה  הפך ל"תל ציון". 

מי ששוב עוזר לי להירגע זה גוגל, שמדייק לי ש"תל ציון" קיימת, אבל במקום אחר. צמודה לישוב כוכב יעקוב שבירושלים. וואלה.

אז למה הציורים, אני שואל אותו.

זה ללמד ילדים על רחל אימנו שקבורה בבית לחם. אתמול היה יום מותה.

איפה אתה מלמד?

כאן, ב"פלטרין של מלך".

איפה?

שוב אותה תחושה שאנחנו מדברים בשפות שונות.

הפעם אני זהיר יותר בהקשרים שלי. "פלטרין של מלך"..?

כן, זה השם שהרבי נתן למרכז כאן בפלורנטין 21.

וואלה, עכשיו אני כבר איתו לגמרי. 

צילום: נינו הרמן
הפעם אני זהיר יותר בהקשרים שלי. ''פלטרין של מלך''..? צילום: נינו הרמן

למה אתה מצלם?

יש לי בלוג צילומים, יש לי רצון לחבר אנשים, לקרב אותם לאמון באדם באשר הוא אדם, להראות את היופי שבכל אחד מאתנו.

אז אתה כמונו, עובד לשם מלכות שמיים.

אולי, אני אומר לו. בגדול יש בי רצון להעצים אחרים ואת עצמי. להתחבר לשפע שבי ולהשפיע. אם זה מעשיר מלכות שמיים, איזה יופי.

לאתר של נינו הרמן

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עדשת רוח

צילום: .

נינו (חנניה) הרמן מצלם את הרגע ברחובות תל אביב, פוגש את עצמו ואת החיים דרך העדשה

לכל הכתבות של עדשת רוח

עוד ב''עדשת רוח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים