זה לא נגמר, זה רק הסוף: ערוץ הניו-אייג' נפרד מהגולשים
בשמונה השנים האחרונות יצרנו יחד בית מקוון עבור שוחרי תרבות הרוח בישראל; היה זה ביתם של החוקרים, המחפשים, התוהים ושל אלה שלפעמים גם מוצאים. עכשיו הגיע הזמן להגיד יפה שלום. ערוץ הניו-אייג' סוגר את הבאסטה
זה נפל עלינו בדיוק בעיצומו של עוד משבר תקשורת. זה נפל עלינו בדיוק במקביל להצעת חוק לשון הרע שמאיימת ליצור כאן הפרדה כמעט מוחלטת בין המילים 'חופש' ו'עיתונות'. זה נפל עלינו בדיוק ברגעים שאנשים סביבנו מדברים בחשש על גסיסתה של התקשורת הישראלית.
אבל למרבה הצער, ההחלטה לסגור את ערוץ הניו-אייג' לא נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. במקרה הטוב היה זה משב רוח סגרירי ביום מעונן חלקית. ומה הפלא? כבר זמן רב שהתקשורת בארץ עושה חיקוי טוב של קונצרן תעשייתי מורעב ללחם. אפשר להבחין בכך בקלות כשהעיתונות עצמה, שבמקור נבנתה על יסודות חופש הביטוי והדעה (זוכרים?), נמדדת כיום כמעט אך ורק במושגי רווח והפסד כלכליים.
ואף על פי שגם עבורנו כסף היא לא מילה גסה, מושגים אלה שונים במהותם מעולם הרוח. או במילים אחרות, חשבון הבנק הוא לא המקום לאמוד בו את גודל ההשפעה על נפש האדם.
לצד העצב שבסגירה, אנחנו שמחים על העובדה שבשמונה השנים האחרונות יצרנו כאן יחד מוסד רוחני מקוון שהפך לבית עבור שוחרי תרבות הרוח בישראל; היה זה ביתם של החוקרים, המחפשים, התוהים ושל אלה שלפעמים גם מוצאים. היה זה ביתם של אלה הסבורים שיש יותר בחיים מאשר הריטואל הידוע – עבודה-ילדים-טלוויזיה - וחיים את חייהם מתוך שאיפה לייצר בהם משמעות של ממש.
כאן, בבית הזה, הרגשנו בנוח להשתמש במושגים כמו קארמה ודהרמה ושמחנו שיש מי שמבין בדיוק על מה אנחנו מדברים בצד השני של המקלדת. בחלוף השנים התארחו כאן מיטב המורים והכותבים מעולם הרוח, בארץ ובעולם, שביקשו לחלוק עם הגולשים את התהליך האישי שלהם בדרך אל הצמיחה הרוחנית. הם דיברו על הקשיים והאתגרים שבדרך והציגו דרכים אלטרנטיביות לחיות את החיים ולהצליח להישאר רוחני בעולם חומרני, מבלי
לאבד את הקרקע מתחת לרגליים.
זו היתה ללא ספק שעתה היפה של תרבות הרוח בישראל, ודווקא מפני שבית זה הוקם תחת כנפיו של אחד העיתונים החשובים והגדולים בארץ. למעשה, במיקום שלו כאן היתה לא פחות מאשר אמירה:
היא אמרה שהניו אייג' כבר מזמן אינו נחלתם הבלעדית של "חבורת הזויים על ערסלים". נהפוך הוא. היא אמרה שהניו אייג' כיום שייך למיינסטרים, וטוב שכך. הלוא יוגה, קבלה, רפואה אלטרנטיבית ושות' כבר מזמן לא בשוליים, הם חלק מהשיח ומהיומיום של הציבור הישראלי, ולשמחתנו חלקים גדולים בציבור הזה מחפשים להעמיק ולצמוח, באופן אישי וקולקטיבי.
בחלומותינו הפרועים קיווינו שאי שם, בדרכה הקצרה של האצבע המשוטטת בין ערוץ הרכילות למדור האופנה המשגשג, אלה שפחות מחוברים לרוח יעצרו כאן ואולי אפילו יחליטו להישאר. לשמחתנו הרבה, במקרים רבים זה בדיוק מה שקרה.
במהלך כל השנים הללו היינו – עורכי הערוץ הקודמים והכותבים - גאים בכך שבזכות עבודה משותפת, מהולה באופטימיות ניו-אייג'ית בלתי נלאית המושתת על הדחף לייצר עולם טוב יותר, הצלחנו לגבש קהל גדול, המונה עשרות אלפי קוראים נאמנים, שהעדיפו לפתוח אתנו את הבוקר ולסגור אתנו את השבוע.
וזו ההזדמנות לומר לכם תודה –
תודה על שהוכחתם שלעולם הרוח בישראל יש קהל ענף. תודה על שהענקתם גב לאינטואיציה הנשית שלנו, שסברה ועדיין סבורה שיש בארץ קהל גדול של אנשים שמעדיפים להיות קשובים ללבם על פני בידור שטוח להמונים (או לפחות, לצד בידור שטוח להמונים).
תודה על שבזכותכם העברנו יחד את המסר שהניו-אייג' כאן כדי להישאר.
ב-1 בדצמבר אנחנו אמנם סוגרים את השאלטר, אבל הרוח לא הולכת לשום מקום. היא תמשיך לנשב בחדרי לבנו.
נתראה בגלגול אחר, עורכת הערוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם