מקום טוב באמצע: עלינו על אוטובוס להרצליה
האם העיר הרצליה מגשימה את חזונו של חוזה המדינה? פארק מושקע? יש. תיאטרון וסינמטק? גם יש. ממשיכים לחרוש את ערי ישראל, באוטובוס
>> עלינו גם על אוטובוס לחולון
>> לקחנו קו לרמת גן
העיר: הרצליה.
הקו: 47 או 48 של מטרופולין.
מחיר: 10.40 שקלים.
מרחק: כרבע שעה מתל אביב.
אולי זה בגלל הרצליה פיתוח, או המרכז הבינתחומי, או זה שבתיכון הייתי דלוקה על מישהו שגר בהרצליה ודמיינתי איך הרוח מהים מפזרת את השיער שלו באלגנטיות ויוקרתיות, למרות שיכול להיות שהוא בכלל היה מרמת השרון, אבל מאז ומעולם שלהרצליה היה דימוי יוקרתי בעיניי.
ממרכז תל אביב ההומה עליתי על קו 47 של חברת מטרופולין וירדתי בתחנה המרכזית הרצליה.
תחנה ראשונה: הגלריה העירונית - בית אמני הרצליה.
מיקום: שדרות בן גוריון 7.
כמה צעדים צפונה מהתחנה המרכזית ומול קניון שערי העיר, נמצאת הגלריה העירונית של הרצליה. הגלריה היא די קטנה ומתחלפות בה התצוגות במהירות של פעם בשבועיים, כך שרוב שלמרות גודלה היא מעניקה גיוון יחסי. הרעיון המנחה של הגלריה הוא מתן בית לאמני העיר שמתבטא בתערוכות קבוצתיות מדי פעם, לצד תערוכות אישיות. אני צפיתי בציוריה מלאי הצבע של הציירת כריסטינה אדלמן, אבל כבר בשבוע הבא מתוכננת במקום תערוכה קבוצתית העונה לשם "אישה יפה". תחנה זו היא לא תחנת חובה אבל ללא ספק משרה אווירה תרבותית נעימה בעיר.
תחנה שנייה: תיאטרון אנסמבל הרצליה.
מיקום: שדרות בן גוריון 5
צמוד לגלריה, נמצא תיאטרון אנסמבל הרצליה, שמי שמגיע למרכז העיר בשעות הערב יכול לפנק את עצמו בהצגה איכותית במקום שנחשב בעיני רבים, כתיאטרון הכי פחות מתחנף שפועל בארץ כיום. לאחרונה עבר ניהול התיאטרון לידיו המוכשרות של עודד קוטלר וההצגה הרצה שם כיום היא "אברם", שנכתבה על ידי דוד לוין, אחיו של חנוך לוין, המחזאי הנערץ המנוח.
תחנה שלישית: סינמטק הרצליה.
מיקום: פסאז' סוקולוב 29.
קצת אחרי התיאטרון, ברחוב סוקולוב המתעקל, יושב לו סינמטק הרצליה באחד מסממני האייטיז הבולטים ביותר מבחינה ארכיטקטונית – הפסאז'. הכניסה לסינמטק אולי לא נראית מושכת במיוחד, אבל מי שיעשה את הצעד וייכנס, יוכל ליהנות ממיטב הסרטים בפסאז' הוותיק.
תחנה רביעית: מור וקינמון.
מיקום: בן גוריון 2.
אחרי שהספקתם להתפעל מההיצע התרבותי שיש לעיר הרצליה להציע, כדאי לחזור לבסיס – מתוקים. ובדיוק בשביל זה יש את בית הקפה "מור וקינמון" שנקרא על שם מור, בתה של קרן שמלבד הסניף בהרצליה, מתחזקת גם את סניף האם בהוד השרון שבו אופים את כל הטוב שנפרס בפני כולם, עם הכניסה למקום. מלבד הריחות, קרן לא מתקמצנת על טעימות נהדרות ומפנקות שהיא מניחה על הדלפק. מפנקות עד כדי כך, שיכול להיות שהצלחתי תוך עשר שניות "לטעום" שלוש עוגות גבינה שונות. כולן – למקרה שתהיתם – מצוינות.
תחנה חמישית: שדרות ח"ן.
מיקום: בין שדרות בן גוריון לסוקולוב.
אחד הדברים שנראה שמקפידים עליו במיוחד בהרצליה הוא החיבור בין הישן לחדש. כך, בשדרות ח"ן הירוקות, תוכלו למצוא כל כמה מטרים שלט אחר שמספר על הקיוסק הראשון בעיר או על בית הכנסת הקרוב, ולצד כל אלו, תראו גם שביל אופניים שימושי. השדרה עצמה בעיקר ירוקה ולא יותר מדי מרגשת, ובכל זאת – מדובר באופציה טובה למי שתוהה איפה לאכול את מאפה הגבינה ממור וקינמון.
תחנה שישית: בית ראשונים.
מיקום: הנדיב 8.
קצת אחרי הסינמטק, בפינת רחוב הנדיב (היכן שניצב בניין העירייה), כדאי לעשות פנייה קטנה לבית הראשונים שפתוח רק בשעות הבוקר, אך טומן בחובו ביקור בגן מטופח בשילוב עם ההיסטוריה של העיר. אל תשכחו להציץ להרצל המביט מן המרפסת למעלה ולבקר בצריף המשוחזר במקום.
תחנה שביעית: קניון שבעת הכוכבים.
מיקום: שדרות שבעת הכוכבים 8.
מבית הראשונים תוכלו ללכת מרחק חצי שעה עד לקניון שבעת הכוכבים הנמצא בכניסה לעיר מאיילון או לעלות על קו אוטובוס נוסף שיביא אתכם למתחם השופינג המועדף על אמהות השרון בזכות ג'ימבורי כיפי לילדים בקומה התחתונה ונוכחות של H&M וברשקה. עוד חנות חמודה שתוכלו לבקר בה בקניון, היא "מיס בלרינה", חנות ראשונה מרשת שעתידה להיפתח שמוכרת רק נעלי בלרינה. המבחר מוצלח והמחיר עושה חשק לרדת מהעקבים אחת ולתמיד.
תחנה שמינית: פארק הרצליה.
מיקום: בין רחוב יוסף נבו לשדרות יוסף בן מיכאלי.
אבל אם יש משהו שעליו הרצליה מקבלת את כל הנקודות ביחד עם בונוס, זה ללא ספק פארק הרצליה המרשים. בין ירוק לכחול של האגם בפארק תוכלו למצוא מתקנים מפתים לילדים וברווזים חצופים שכבר למדו ממזמן שאנשים = אוכל. פארק הרצליה מכניס בכיס הקטן את הקניון המפנק שלצידו ומוכיח שכסף זה לא הכל בחיים. באמצע השבוע, ביום סגריר, בזמן שאתם מאכילים ברווזים, תוכלו להעמיד פנים שאתם בלונדון. אף אחד לא ישים לב.
"הפארקים בהרצליה הם ללא ספק אחלה של מקום לשבת למי שמחפש מקום לפיקניק או קצת טבע מלאכותי", מסכים איתי אמיתי-קפון שמכיר את הרצליה מילדותו ועדיין גר בעיר, אבל מסייג את המחמאות. "הבעיה היא שלפעמים מפחיד להסתובב בהם בגלל שאין בהם פיקוח וטרינרי או אכיפה על כלבים משוחררים שלפעמים תוקפים אנשים וכלבים אחרים כמו שקרה לי".
מבחינת בילויים בעיר, קפון מרוצה מהמגמה הבינלאומית בהרצליה. "אין ספק שהודות למרכז הבינתחומי נוצרה השבחה של הקהילה שיוצאת בערב, מי שיוצא בערב יוכל ליהנות מאחלה ערב במקום כמו "שיריז" שנמצא בפינת סוקולוב והניצנים, כמו בפאב באירופה אפשר לפגוש שם אנשים מכל העולם ולאו דווקא את אלו שלמדו איתך בבית הספר".
ואיך אפשר בלי קצת ים? קפון מוסיף מילה טובה על חוף סידני עלי בהרצליה שהוא לטענתו "אחד החופים היותר יפים ומהנים בארץ. זה סוג של חוף שלא מוצאים בתל אביב. הוא פשוט חוף ים אמיתי, לא ממוסחר ואותנטי – כמו שים צריך להיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם