מעשה במגבעת: האישה שהחזירה את הסקס אפיל לכובעים
לטישיה קראהי הצליחה להגשים את חלומה לעבוד עם קרל לגרפלד, ועל הדרך הקימה את אמנות הכובענות מן המתים. "בגדים הם דבר משעמם - אביזרים זה פשוט כיף יותר", היא אומרת
המשימה שבה נדרשה לעמוד קראהי, שעומדת היום בראש מחלקת האביזרים והתכשיטים של המותג, לא היתה פשוטה. למרות זאת, היא היתה נחושה להקים לתחייה את עולם הכובענות, ונחושה באותה מידה לעבוד עם המעצב הראשי של "שאנל". "מאז ומעולם בער בי הרצון לעבוד עם קרל לגרפלד", היא מספרת בראיון טלפוני מביתה בפריז. "התחלתי להתקשר למשרדים של 'שאנל', לפעמים אפילו עשר פעמים ביום, עד שלגרפלד בכבודו ובעצמו הסכים לפגוש אותי".
קראהי, בת 35, למדה עיצוב אופנה בבריסל ופגשה בזמן לימודיה את המעצב אוליבייה תאייסקנס, שהקים ב-1997 מותג עצמאי והציע לה לעבוד איתו בפריז. בהמשך היתה למעצבת הראשית בבית תאייסקנס, ובשנת 2000 היא החליטה לצעוד קדימה. ב"מזון מישל", חברת הבת של "שאנל", חיפשו דרך יצירתית להפיח רוח חיים במותג הגווע, והפגישה שלה עם לגרפלד הלכה טוב מהמצופה. "התפתח בינינו ויכוח לגבי ארץ המוצא של צמיד כלשהו. בסופו של דבר התברר שאני זו שצודקת, והוא פשוט לקח אותי לעבודה".
נדרש לא מעט אומץ בשביל מהלך שכזה.
"כילדה הייתי בלרינה, כך שגדלתי מגיל צעיר בסביבה תחרותית. למדתי לשמור על אמביציה ולשאוף תמיד למטרות גבוהות יותר. תמיד רציתי להיות הכי טובה במה שאני עושה, והפידבק החיובי שקיבלתי יחד עם התוצאות הטובות שהגעתי אליהן עזרו לי לשמור על יציבות ועל ביטחון עצמי".
המהפך שיצרה קראהי ב"מזון מישל" בשש השנים האחרונות היה חסר תקדים: היא בראה עולם שלם ומלא השראה סביב כובעים חדשים שנוצרו מתוך הייצור המסורתי של הכובענות הקלאסית, ואליהם הצליחה להוסיף מרכיב אחד חשוב במיוחד: סקס אפיל. את הקולקציות שעיצבה מאז, שכוללות גם אביזרי ותכשיטי ראש, הצליחה להניח בטבעיות על ראשן של כל מובילות האופנה בעולם, ממדונה ועד ליידי גאגא ולארה סטון. ממותג מיושן ומפוהק הפך מזון מישל להיסטריה של ממש ברחבי העולם, ולמותג האקססוריז הלוהט ביותר באופנה הנוכחית.
קראהי יוצרת מתוך עולמה הפרטי, שבמרכזו אובססיה משעשעת לבובות בצורת חיות. היא מחזיקה באוסף עצום של טווסים, ציפורים ובעיקר ארנבים, והאהבה שלה לארנבים הובילה גם לעיצוב אחד הפריטים המצליחים והאהובים שהפך לסימן היכר של המותג ולאביזר פופולרי במיוחד: קשתות שיער עם אוזני ארנב עשויות תחרה.
"האובססיה שלי לארנבים מגיעה מהילדות שלי, אז נתקלתי לראשונה בארנב הלבן של אליס בארץ הפלאות והתאהבתי בו. אחי הקטן פחד ממנו, והייתי רודפת אחריו ברחבי הבית וצורחת 'אוי ואבוי!
בקולקציות שלה ל"מזון מישל" היא משתעשעת בין האסתטיקה האישית שלה לאביזרי ראש ולכובעים קלאסיים, ותמיד יוצרת דרכם טון אופטימי מבלי לפחד להוסיף גם מעט ביזאריות, אך כזו שתמיד משולבת בסטייל ומתוך העשייה המסורתית וחותמת האיכות של בית האופנה. היא יוצרת פרשנויות חדשות ואופנתיות לכל הכובעים הקלאסיים: מכובעי הטרילבי והפנמה עשויי הקש ועד הינומות קטנות, מגבעות ומצחיות.
את ההבנה העמוקה באומנות הכובענות שואבת קראהי מתוך ההיסטוריה של בית "מזון מישל", שהחל את דרכו אי שם בשנת 1936. כשפתח הכובען הצעיר אוגוסט מישל באותה שנה את החנות הקטנה שלו ברחוב סיינט אן, הראשונה לייצור כובעים בפריז, איש לא שיער בנפשו כי הכובע עתיד להפוך מפריט חובה שנשים וגברים אינם יוצאים בלעדיו את ביתם לאביזר מיושן ומיותר 30 שנה מאוחר יותר.
בעקבות אובדן הפופולריות של הכובעים, נקלע האטלייה לקשיים, וב-1968 רכשו אותו פייר וקלודין דבר. פייר הבין שעליו לפעול במהירות כדי להשיב את הכובע למעמדו כמרכיב חשוב באופנה, והחזיר לפעילות את מכונות התפירה ששימשו לתפירת כובעי קש רחבי שוליים מבלי שייראו עליהם תפרים. הכובעים רחבי השוליים כבשו את לבם של מעצבי האופנה המובילים של התקופה: הראשון לזהותם היה פייר קרדן, ובעקבותיו איב סאן לורן, דיור, ז'יבנשי, לנוון, לקרואה, ניני ריצ'י וכמובן שאנל, כולם נמנו עם לקוחות המפעל הקטן והאיכותי.
אחד מסודות הקסם שביצירה המחודשת של קראהי טמון ללא ספק בעבודתה הצמודה מול אותם בעלי מקצוע ותיקים, וביכולת ליצור פרשנות חדשה ועדכנית לעיצובים ולטכניקות ידניות בני עשרות שנים. "זהו גם החלק האהוב עליי במיוחד בכל תהליך היצירה", היא אומרת. "ללכת למפעלים ולבתי המלאכה שבהם מפתחים את המוצרים, להתבונן בעשייה שלהם בזמן אמיתי, לראות איך האומנות הזאת הופכת לסיפור של אופנה".
אל קולקציית קיץ 2012, שבישראל נמכרת בבוטיק אניגמה בתל אביב, הוסיפה קראהי אפקט של טפטופי צבע בהשראת ג'קסון פולוק ("זה ללא ספק החלק האהוב עליי!") וגם קולקציית כובעים שנתפרה מג'ינס ישנים. גם הפעם שולבו אוזני דובים, ארנבים וחתולים סרוגים או עשויים תחרה, ואל הקולקציה נוסף קו לילדים עם גרסאות מוקטנות של כובעי קש, כובעי גשם, אוזני חיות וסרטי שיער. "אני חייבת להודות שמאז שילדתי את בתי אין לי זמן לראות דברים חדשים, אז התינוקת שלי היא השראה חדשה בשבילי. בכל זאת אני כן תמיד מוצאת את עצמי חוזרת למקורות השראה כמו הקולנוע האיטלקי והסרטים של אנטוניוני, דיוויד בואי, הגל החדש בקולנוע הצרפתי והמוזיקה של בוב דילן".
קראהי מוסיפה שעבורה מהות הכובעים שהיא מעצבת טמונה באנשים שחובשים אותם, והם גם אלה שנותנים לה השראה. כל עונה מצולמות לקטלוג של "מזון מישל" (שאותו מצלם בקביעות לגרפלד בכבודו ובעצמו) נבחרת של האיט גירלז הנכונות לרגע זה. בקטלוג החדש מככבות דוגמניות, זמרות ושחקניות צעירות כמו סקיי פררה, לינדזי ויקסון, ברברה פלבין והיילי קלאוסון, וגם אמבר לה בון (בתם של יסמין וסיימון לה בון), מרגרט קוואלי (בתה של אנדי מקדואל) ואחרות.
איך משלבים בין המורשת ההיסטורית של בית האופנה ליצירת דבר חדש שנובע ממך?
"זה סוג עשייה מאוד מדויק. להיות מסוגלת להתמזג במותג ועדיין לשמור על הייחודיות האמנותית האישית. מובן שבמקרה שלי חשוב מאוד גם שזה יעבוד עבור קרל. שהוא אדם מדהים, דרך אגב. הוא מגניב ממש, ומעט אנשים יודעים את זה".
למדת אופנה ועברת לאביזרים - הבגדים חסרים לך?
"בגדים הם דבר משעמם. האופנה היא זו שמעניינת, וזה מה שמשך אותי מאז ומעולם. לגבי אביזרים - זה פשוט יותר כיף! אם את לובשת אאוטפיט רציני, את תמיד יכולה לנער אותו בשילוב עם כובע או אקססורי, והדבר הכי טוב הוא שאם את ממש אוהבת אקססורי מסוים, את יכולה ללבוש אותו כל יום".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם