כך נולד אגם: טיול לנחל אדוריים
רגע לפני שנחל אדוריים זורם לעמק היפה מלא הכלניות, הקימו לו סכר ויצרו אגם מקסים. וכך, אחרי שנים של יובש באזור, לפתע נולד לו אגם

הטיול הזה התחיל בשיחת טלפון. מצידו השני של הקו, עמיקם ריקלין, איש קק"ל מנהל יחידת הפיקוח. מתוקף תפקידו, עמיקם נוסע בכל רחבי הארץ. בדרכו הוא נפגש עם מקומות ומראות מיוחדים, וכיאה ל"מרגל" יעיל, הוא ממהר להתקשר ולדווח לי. אני לעומת זאת, משתדל להגיע, לראות את המקום, לצלם ולהעביר את המידע לכם, המטיילים.
אחרי ברכות אהלן וסהלן, דיווח לי עמיקם ביובש אופייני, "המים זורמים מעל סכר אדוריים". אדוריים? אני מתפלא, כבר לפחות שש שנים שלא הגיע לחלוחית אל קיר הסכר, כן כן, מסביר עמיקם, השנה הזו משוגעת, זה מראה נדיר, קדימה תגיע מהר.
וכך, ביום
נחל אדוריים שבחבל לכיש, נמתח לאורך 30 ק"מ. ראשיתו בהרי חברון (שהיו מושלגים השנה). הוא נקרא ע"ש אדוריים המקראית, ומקורותיו הם ליד הישוב הערבי דורא. את דרכו מסיים הנחל בהתמזגות עם נחל שקמה. ערוצו המפותל נושק לאתרים ארכיאולוגיים חשובים כמו תל אגרה, אתר שבו מערות מסתור וחומות אבן עם שרידי ישוב, ועוד.

זו חגיגה של מראות, אין ספק. היופי מתחיל כבר בצדי חלקו הדרומי של כביש 6. דרום הארץ, ספר המדבר, נדמה לאזור לגבעות המעודנות שמקיפות את מינכן בגרמניה. מראות הנוף החולפים בנסיעת המכונית מגלים שדות מסודרים, תחומים בצבעים ובמשבצות ירוקות, חלק מעצי הנשירים כבר מוסיף נגיעות של ורוד, על זמורות הגפנים העירומות מתחילים ניצנים זעירים של ירוק. חגיגת היופי מתעצמת כשנכנסים לכביש הרזה שמתחיל בצומת לכיש ונמתח דרומה ומזרחה. זהו כביש 3415 שמוליך לאמציה ושקף ובצדדיו צבעים עליזים של ראשית האביב שדות ירוקים, אודם הכלנית ופריחה צהובה.
אמנם היעד הוא הסכר של נחל אדוריים, אך קשה להתעלם מכל היופי מסביב, לכן בדרך לסכר אפשר להציץ לגושי פריחה שבדרך. רגע לפני שמגיעים לצומת אמציה, משמאל, כניסה לכביש משובש. לצד השמאלי של הדרך במדרון הירוק עדרי פרות, אוכלות בכל פה את הכלניות, הפריחה האדומה יוצרת משטחים אדומים, וביניהם מתגלים משטחים של סלסלי הכסף הלבנים. דמומית אדומה וכמה סחלבים שניצלו משיני הפרות. על הגבעות שרידי גדר אבן עתיקה, שרידים של שתי חורבות. הראשונה, חירבת "אירו", השניה, אחריה, חירבת "עזרה". למרות שאנו כבר בקצה עונת הפריחה, עדיין, הצבע השולט הוא אדום. נקווה שהחמסין של קצה השבוע לא יהרוס את כל הפריחה.

חוזרים לכביש וממשיכים מטרים ספורים לצומת אמציה. פונים דרומה, לכיוון יער אמציה וסכר אדוריים. בעונה הזו רבים סבורים שזה אחד הכבישים היפים ביותר בארץ, כולו טובל בירוק עז, חורשת האיקליפטוסים בצד הדרך זרועה בצהוב עז של חרדל לבן. שמו אינו מעיד על צבעו. הלבן נגזר מהשערות הלבנות הזיפיות שעל פירותיו. רגע לפני שאתם מפליגים אל היופי, העמק היפה בו נמצא הסכר, בצד הצומת בין כמה עצי זית המקום של דואי. דואי, תושב שקף, מביא לכאן בכל סופשבוע קראוון קטן ומפנק את המטיילים בחומוס טעים, סביח ועוד מעדנים שהוא מכין בו במקום. תה מוגש חופשי לכולם, פיתות טריות ומה צריך עוד הבן אדם. (דואי 052-3920319).
בהמשך, משמאל, מערות חזן, גן לאומי שלצערי סגור כבר שנים, בזמנו המקום היה מטופח ומואר אבל זנחו אותו והכניסה אליו אסורה. מערכת מסועפת של 35 אולמות כ-250 מ' ארוכה, מערת פעמון גדולה ומקום לאחסון כדי שמן הזית, לצד הכניסה התחומה, חורש אורנים נאה, מקומות לפיקניק. ממול, מדרון מיוער בעצי אורן צפופים. זהו יער אמציה, כאן בכל שנה גדלות כמות אדירה של רקפות, שבימים אלה כיום סיימו לפרוח (כדאי לזכור לשנה הבאה).
בהמשך גבעה שלוהטת באדום הכלניות. זו חירבת חזנה, שחלפנו לידה טיפסו אליה קבוצה גדולה של מטיילים ועמדו נרגשים בראש הגבעה האדומה. עוד כמה עיקולים וכבר רואים את המים הרבים משמאל לכביש. בשולי האגם שנולד צמחיה רבה, שנות היובש הרבות הצמיחו כאן שיחים רבים והמים מכסים אותם. הכביש מוליך לסכר, ומשמאל לכביש תלולית עפר שמאפשרת עליה עם הרכב להשקיף על הסכר. המים מגיעים כמעט עד לקצה קיר הבטון שמגן שמונע מהמים לגלוש, מעט מים שירדו בחברון יביאו לכאן גל קטן שיעביר את המים מעל הסכר. המראה מכאן מדהים, לשון מים ענקית שנדחקת בין ההרים ומשטח אדיר של מים, הסכר של נחל אדוריים.

מדרונות ההרים מסביב גולשים בירוק רענן אל האגם. חלק מההרים מתנשא לגובה של 400 - 450 מ' מעל פני הים. שבילי כורכר שמתאימים לכל רכב מסביב לאגם, בעלי רכבי שטח יכולים לטפס בשבילים מסודרים אל ראש ההרים מדרום לסכר אדוריים כדי לקבל תצפית מרהיבה על כל האיזור.
פעם אחת בשנה, למשך כחודשיים, האזור סביב נחל אדוריים, בחבל לכיש, הופך להיות המקום הכי יפה בארץ. שלל כלניות אדומות מתחרה עם הפרחים הצהובים של החרדל הלבן. סחלבים מתנשאים ביהירות מציצים בראשן הארגמני מתוך שטחים ענקיים ששטופים בלובן הפריחה של 'טוריים מצויים', צמח נמוך המזכיר במקצת את סלסלי הכסף.
תוסיפו ליופי הפורח גם כביש צר ומפותל, חורש אורנים אפלולי, יער עצי איקליפטוסים מרוחק שלמרגלותיו זועקת פריחה צהובה. השנה היופי של הטבע הכפיל את עצמו, קשישי חבל לכיש לא זוכרים פריחה כזו. היופי הזה עטוף בשכבה ירוקה ומגוננת. ואם העין לא שבעה מהמראות, האגם הגדול מוסיף את היופי האירופאי השלו.
וזה רק ההתחלה. מכאן הדרך ממשיכה מערבה (מתאימה לכל רכב), דרך זו מתור לנוע בה רק בסופי שבוע (שטח אש), ואחרי כשני ק"מ מגיעים אל עמק יפה שמדרונותיו זרועים בכלניות אדומות, פריחה צהובה ולבנה. בחלק התחתון של העמק המשך אפיקו החצוב של נחל אדוריים, בימים גשומים נחל אדוריים היה מציף את העמק, הסיטו את המים לשולי העמק ונוצר קניון מדהים חצוב בסלע וכמה גבים קטנים עם מים. זה המקום לזנוח את הרכב ולטייל בתוך היערות המרשים של נחל אדוריים. מקום נחמד לפרוש שמיכה, לשבת בתוך כל היופי הזה לארוחה שלווה.
איך מגיעים: הכי נוח, כביש 6 דרומה, יורדים במחלף קריית גת ונוסעים מזרחה (כביש 35), בצומת לכיש פונים דרומה (כביש 3415), עד כיכר גדולה לפני אמציה, פונים דרומה לכביש צר שמוליך למערות חזן וסכר אדוריים.
