ספרדייה כפולה: הסטייל של פנלופה קרוז
נערה כחושה, עלמה חושנית, אמא מרושלת - אבל תמיד האישה שיודעת טוב מכולן איך ללבוש שמלת מקסי. האבולוציה האופנתית של פנלופה קרוז
קרוז, שהתרכזה בשנות נעוריה בריקוד דווקא, זנחה אותו לטובת הנחיית תוכנית נוער בטלוויזיה הספרדית. ב-1992 זכתה לתשומת לב רבה כשהופיעה ללא חלק עליון בסרט הספרדי "חמון חמון" (נקניק נקניק). היא היתה רזה בהרבה, וכבר אז נהגה ללבוש שמלות ארוכות. המראה
ב-1997 הופיעה בסצנת הפתיחה של "אהבת בשר ודם", סרטו של פדרו אלמודובר. זו היתה יריית הפתיחה לרצף של שיתופי פעולה מוצלחים, השני בהם כבר ב-1999, אז שיחקה נזירה הרה וחולת איידס בסרט "הכל אודות אמא".

כמה תפקידים מרשימים בקולנוע הספרדי גרמו לבמאי קמרון קרואו ללהק אותה בשנת 2002 לגרסה האמריקאית של "פקח את עיניך" הספרדי - "ונילה סקיי". הרימייק לא נהנה מביקורות חיוביות כמו המקור, אבל זה לא פגע במגמת הנסיקה של קרוז. היא עשתה את מה ששחקניות רבות מהיבשת הישנה התאוו לעשות לפניה וכשלו - היא היתה התגלמות הכישרון הזר והחושני.
בהתאם לכך התחילה להופיע על שטיחים אדומים והתגלתה כנוכחות אלגנטית באופן טבעי, בשמלות מקסי שמחבקות את הטורסו, בעיקר בגוני אדום, שחור וניוד. היא נטתה לאיפור מינימלי שמדגיש את העיניים, והשיער שלה נותר ארוך וטבעי, לעתים חלק ולעתים גלי. בחייה הפרטיים קרוז לא גילתה נטייה לאופנתיות מרובה והסתפקה במראה של "הלכתי לכלבו הקרוב וזרקתי על עצמי קרדיגן".

משום מה הסרטים האמריקאיים שבהם השתתפה קרוז נעים על הסקאלה שבין ביקורות מעורבות לבין ביקורות גרועות מאוד. חלק מהמבקרים ראו בה קרן אור, חלק חשבו שהופעותיה הן לא מהמופלאות בעולם. מבחינת מדד הזוהר, עם זאת, זו נקודת השיא שלה. במסיבת האוסקר של "וניטי פייר" ב-2005 היא לבשה שמלת מקסי ממשי ירוק, ובשיער אסוף גבוה ובתכשיטים תואמים נראתה כמו פרסומת לקסם לטיני. יפה, אלגנטית, סקסית וזוהרת באופן טבעי.
ב-2006 הופעתה ב"לחזור" זיכתה אותה בתשואות ובכינוי "נערת אלמודובר". המראה של ריימונדה, דמותה היצרית והחזקה בסרט, החמיאה לה להפליא. על השטיח האדום כל ניסיון שלה למרוח שפתון עז התגלה כפאתטי וזול, אבל דווקא בדמותה של אישה, ובכן, זולה במקצת, היא נראית חזקה, סקסית ומלאת אופי. גם ההדפסים והצבעים היטיבו עם קרוז המתבגרת.

ב-2007 עיצבו קרוז ואחותה קולקציה לרשת הספרדית "מנגו", המשקל שלה התחיל לזגזג בין חושני ליותר מכך, והפנים הנפלאות נעלמו לעתים בתוך יותר מדי לחיים וסנטר, מה שפגם באצילות הטבעית שלה. השמלה שלבשה לאוסקר באותה שנה דווקא זכורה לטוב - מקסי בגוון ניוד שנצמדת עד הירכיים ומתרחבת לחצאית נוצות. גזרה מאתגרת שעשתה לה פלאים.
ב-2008 היא מופיעה לצד סקרלט ג'והנסון וחוויאר בארדם, שיהפוך מאוחר יותר לבעלה, במשולש הסקסי עד אימה "ויקי כריסטינה ברצלונה". לבכורת סרטו של וודי אלן לבשה - איך לא - שמלת מקסי, הפעם בכחול נייבי, שהציגה לראווה גזרה מושלמת שצוותה לתסרוקת "הרגע קמתי מהמיטה של סקרלט ג'והנסון".
ב-2009 היא עשתה היסטוריה כשזכתה באוסקר על אותו תפקיד, והיתה לשחקנית הספרדייה הראשונה שלקחה הביתה את הפסלון הנחשק. היא לבשה שמלה יפה וארוכה בצבע לבן שנהב מבית "בלמן". אולי יכלה למצוא משהו שמזכיר פחות מפת שולחן לשבת, אבל הגוון והגזרה החמיאו לה, והמראה כולו שידר אלגנטיות.

ב-2011 קרוז ילדה את בנה הבכור לאונרדו, וחודש לאחר מכן הופיעה לאוסקר בשמלה אדומה, צמודה ומנצנצת. אם ניסתה לגרום לכולם לפקפק בכך שרק לאחרונה ילדה היא הצליחה, אבל זה לא עזר לה לשמור על הרמה הרגילה שלה. אמנם היא הציגה גוף נהדר לאישה רגע אחרי היריון, אבל החזה הנפוח נמחץ והצבע הנועז בשילוב פאייטים גרם לשמלה להיראות כאילו נרכשה באלנבי.

לאוסקר האחרון לבשה קרוז שמלה נפלאה של "ארמני פריווה" בגוון לבנדר, רק שהסגנון הממלכתי מתחיל לגרום לה להיראות דודתית, השיער ה"מד-מני" שהציגה הפך אותה למהוגנת ולמהוקצעת מדי. תמונות פפראצי שמציגות אותה בשיער מרושל, במעילי עור, בג'ינס ועם תינוק, לעומת זאת, עושות עמה חסד מופלא. ייתכן שנמצאה האישה הראשונה שנראית טוב יותר בחולצה מלוכלכת מאשר בשמלת ערב.
- מה אתם חושבים על הסטייל של פנלופה? ספרו לנו בפייסבוק

