רגע לפני שהיופי עוזב: מקבץ טיולים לחג
כדאי לתפוס עכשיו את האביב, לפני שיפנה את מקומו לקיץ וייקח איתו את היופי הייחודי שלו

בימים אלה הטבע מאותת לנו שעוד רגע האביב חולף ולוקח עמו את היופי שהביא. אחרי שכל החרקים יעשו את מלאכתם, הטבע יחנוט את הצבע והיופי עד החורף הבא. הימים מזדחלים לסוף החופשה. הכבישים שוקקים מטיילים שמסתערים על כל פיסת טבע. אולם יש מקום שלצערי, ואולי גם לשמחתי, לא מגיעים אליו. מקום שבו הטבע שולט במלוא יופיו הפראי. אמנם אין בו שולחנות פיקניק והדרך אליו אינה מתאימה לכלי רכב רגילים, אבל בצעידה קלה אפשר להגיע אליו. נקודות תצפית דווקא יש בו, וראו זה פלא - הוא נטול מטיילים. זוהי שמורת סנסן.
בימים רגילים אפשר לנוע בשביל הראשי (סימון שחור). בחגים ובשבתות השמורה פתוחה. שלוחת סנסן היא ארוכה וצרה, נחה

החלק האחרון של הטיפוס נעשה ברגל. חובבי הליכה יכולים להחליט כמה הם רוצים להרחיק. רכבי שטח ורוכבי אופניים יכולים להמשיך בדרכם ולסיים את המסלול ליד היישוב אביעזר בעמק האלה.
מיהרנו אל שמורת סנסן כי זכרנו משנים קודמות את שדות בן החצב היקינתוני. הצמח היפה כיסה בצבעי כחול וסגול משטחים שלמים, פרחיו דנדנו כפעמונים בקצוות גבעולים ארוכים שנדו עם כל משב רוח. גם השנה גילינו לצד הדרך את הפרחים הללו, חזקים וגבוהים, אבל מעטים.
רעבים? לפני שער הכניסה, משמאל, ישנה חוות סוסים מטופחת. מרפסת עץ ענקית משקיפה על אימוני רכיבת הסוסים. במשך כל השבוע פועלת על המרפסת מסעדת "חווה'לה", צמחונית כשרה. בסופי השבוע נפתח מטבח נוסף למסעדה שנקראת "קארינה", ובה מוגשות ארוחות בשריות. טל': 050-4020066 (חייבים להזמין מקום מראש). מהמקום יוצאים טיולי רכיבה עם סלי פיקניק. המסלול: רכיבה של שעתיים בשמורת סנסן ועצירה לארוחה קלה.
איך מגיעים: כביש 375 מוביל מצומת האלה מזרחה לצור הדסה. נכנסים בכניסה הראשונה (מערבית), נוסעים בדרך הראשית, בפנייה השנייה פונים ימינה ויורדים אל חוות הסוסים. הכביש מסתיים במגרש חניה. חוות הסוסים משמאל. מקדימה ניצב שער פתוח אל שמורת סנסן.

ממרפסת הנוף נראה הארבל כפותחן שזה עתה פיצח קופסת שימורים. קצהו המחודד יכול בקלות לפצוע את העננים שמעל הכנרת. אבל מי שמגיע לארבל לא רואה את יופיו המיוחד. כדי לראות את מלוא הדרו כדאי לעצור בדרך לצפון או בחזרה, לעשות אתנחתה מול הנוף ולהתרגש באתר הזיכרון לזכרו של ארבל רייך, שנפל בפעולה מבצעית בשנת 2007.
הוריו וחבריו בחרו לטפח את הגבעה מול הארבל כנקודת תצפית מרהיבה על ההר המחודד. שביל מטופח מטפס אל הגבעה. לאט-לאט נפרסים מראות הנוף, לצדם של פינות ישיבה ושלטים שמספרים על ארבל ז"ל. שביל היקפי סוקר את הנוף מסביב ומחזיר אתכם למגרש החניה הקטן.
איך מגיעים: מצומת גולני נמתח כביש 65 צפונה, אחרי צומת עילבון. פונים ימינה לכיוון רביד. נוסעים כ-2.5 קילומטרים עד השלט מימין של מצפה ארבל. שביל מסודר מוליך לרחבת החניה.

חירבת בית לויה מוזכרת בתנ"ך כעיר גבול בין שבט יהודה לשבט שמעון. היא שוכנת בשיפולים המזרחיים של גבעה בחבל לכיש. בתקופה מאוחרת, שנת 500 לספירה לערך, הוקמה על הגבעה כנסייה מפוארת. הרצפה מכוסה בחול ומתחתיו מסתתר פסיפס מרהיב, כ-220 מ"ר שטחו, שמציג דמויות של בעלי חיים; שריגי גפנים היוצרים מדליונים, ובהם מתוארים בעלי חיים שעוצבו כך שחלקם הקדמי או האחורי פורץ מתוך המדליון ויוצר מעין תנועה. בסצנה אחת נראה כלב הנוגס באחוריה של ארנבת, הזוקפת את אוזניה בכאב. במדליון פסיפס אחר נגלה עוף מים, לצדה של נקבת נמר (מודגשת בפטמותיה) המזנקת אל טרף.
אפשר לזהות גם אווזים בזמן חיזור, צלבים, טלה, סלסילות פירות ועוד. ויש גם מדליון עגול ועליו כתובת ביוונית המברכת את היוצאים: "ה' ישמור צאתך ובואך", משפט הלקוח מתרגום השבעים לתהילים קכ"א.
איך מגיעים: בצומת פלוגות פונים מזרחה לכביש 35 עד צומת לכיש; לאחר מכן פונים דרומה לכביש 3415, 200 מטר לפני צומת אמציה. מימין - בית בודד, משמאל - פנייה מזרחה לכביש משובש. נוסעים עם הכביש (המתעקל שמאלה) כ-3.5 קילומטרים. בצומת פונים ימינה לשביל העולה לחירבת בית לויה. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 12. טיול מודרך (בתשלום): דורית סדובסקי, טל': 050-5202019.
