דוח המבקר: לא עומדים ביעדי התיירות
סחבת בביצוע, חוסר שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וליקויים בתשתיות התיירותיות והתעופתיות בדרך ליעד העומד על 5 מיליון תיירים עד 2015
על פי דוח מבקר המדינה, היעד שהציב לעצמו משרד התיירות בראשות השר סטס מיסז'ניקוב והעומד על 5 מיליון תיירים בשלוש השנים הקרובות, יתקשה להגיע לכדי מימוש.
עיקר הביקורת בנושא של תעופה ותיירות נובע מסחבת וחוסר שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים. המבקר מצא ליקויים רבים בדרכה של ישראל לקראת היעד בתשתיות התיירותיות והתעופתיות, החל מהסכם השמיים הפתוחים שטרם קודם, דרך הסכמים בילטראלים המעוכבים על ידי משרדי הממשלה השונים ועד להקמתו של שדה תעופה משלים לנתב"ג.
כדי להתאים את תשתיות התעופה לגידול הצפוי בתיירות נדרשים הסכמים בילטרליים. ולדברי המבקר, הליך אשרור הסכמי תעופה אלו אורך בחלק מהמקרים שנים. משרדי הממשלה הנוגעים לעניין - משרד המשפטים, החוץ ומשרד והתחבורה - חלוקים ביניהם ולמעשה רק במהלך בדיקת המבקר החלו לגבש הסכמות עקרוניות בדבר אשרור הסכמים שהחלו ביישומם עוד לפני השלמת הליך האשרור. בכל הנוגע להסכמים חדשים, יישומם נדחה עד סיום ההליכים הפורמליים לאשרורם, הליך שלפי ניסיון העבר עלול להימשך כמה חודשים ואפילו שנים, ובכך לעכב הוספת טיסות למגוון יעדים.
לדברי המבקר, משרד התחבורה לא קידם דיו את הסכם השמיים הפתוחים עם אירופה, והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד עדיין נמשך. בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים, החלטות הממשלה לעניין הקמת שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן גוריון אינן מיושמות. צוותי היגוי שהוקמו במשך השנים לא הביאו לקידום תכנונו והקמתו של שדה תעופה.
התיירות הנכנסת היא אחד הענפים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לקידום המשק הישראלי קובע המבקר בדוח וממשיך וטוען, כי הממשלה לא נערכה כראוי בהתאם לתחזית משרד התיירות בנוגע לגידול בתיירות הנכנסת. לדבריו, על משרד התיירות להכין בשיתוף משרדי ממשלה אחרים תוכנית אסטרטגית, המגובה במשאבים הדרושים, הן בתחום פיתוח התשתיות והן בתחומי העידוד והשיווק של התיירות. על הממשלה להכריע בעניינן של המחלוקות הבין-משרדיות ולאשר תוכנית אסטרטגית כדי למנוע מצב של קיפאון בנושא. עיקר הביקורת נסבה על הסחבת במתן אישורי בניה והרחבה לבתי המלון, מה שכמובן לא יאפשר את העמידה ביעד של 5 מיליון תיירים בתוך 3 שנים.
בביקורת גם נמצא כי חלק מהמועצות המקומיות אינן מתחזקות כראוי את אתרי התיירות שבשטחן, לעיתים עד כדי הרס והזנחה. לדברי המבקר, למרות הסכם שנחתם בין האוצר לתיירות, בנוגע לשדרוג ארוך טווח של תשתיות תיירות, המשרדים טרם גיבשו תוכנית חומש כנדרש, ומשרד התיירות פועל על פי תוכניות מקומיות לערים ספציפיות או במתן מענה לפלחי שוק שונים.
תגובת משרד התיירות: "עם כניסתו של שר התיירות לתפקיד, לראשונה גובשה תוכנית אסטרטגית שיווקית תלת שנתית לפיה פועל המשרד. באשר לתוכנית לערי תיירות, המשרד זיהה את ערי התיירות המרכזיות ובהתאם חתם על הסכמים עם ירושלים ואילת וכן הוביל החלטת ממשלה להשקעה של 150 מיליון שקל בטבריה.
בנוגע למימון ותחזוקה של אתרי תיירות המשרד מקים אך לא מתחזק אתרי תיירות. האחריות לכך היא של הרשויות המקומיות והנושא מוסדר בהתקשרויות המשרד עמן. באשר למעורבות ממשלתית לעידוד בניית בתי מלון, משרד התיירות הביא את המחלוקת עם משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת ובהתאם לכך אילת, ים המלח, בית שאן, עמק המעיינות ונצרת רבתי הוספו למפת אזורי העדיפות הלאומית. בנוסף, המשרד הביא להעלאת גובה המענק לבנייה בירושלים ובטבריה ל-28%.
באשר לסיוע ליזמים למימון פרויקטים מלונאיים, המשרד משקיע רבות בגיבוש פתרון לנושא. כרגע ישנה מחלוקת עם משרד האוצר בנוגע לתוכנית אופציונלית. באשר לחסמים וקשיים ביורוקרטיים, במסגרת פעילותה של הוועדה לבחינת הוזלת מחירי הנופש בישראל, בראשה עומד מנכ"ל משרד התיירות, עלה כי אחד החסמים לקידום הבנייה המלונאית הוא שיווק קרקעות למלונאות בארץ ובעיקר בחו"ל. המשרד סבור כי יש להעביר לידיו את סמכות שיווק המגרשים המיועדים לתיירות הנמצאת כיום בידי מנהל מקרקעי ישראל. בהקשר זה, לאחרונה החל המשרד לתכנן מתחמים תיירותיים במקום מינהל מקרקעי ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם