מסע בזמן בלב המדבר: ביקור בכפר הנוקדים
כפר הנוקדים במדבר יהודה הוקם מתוך אהבה למרחבים ורצון להכיר את אורח חייהם של הבדואים, שהפכו לחלק מהנוף. בדרך אל המקום וממנו תוכלו ליהנות ממסלולים לא שגרתיים ומאוכל שלא מבייש אף מסעדה
מקו הציוויליזציה של נאות מדבר נמתח הלילה מעל רמת מדבר יהודה, שחור ומלא בהפתעות. לפתע, מתוך החשיכה, במדרון אחד ההרים נדלקת מדורה קטנה, אש אדמדמה עולה וגוברת, לאט לאט. כעת אפשר להבחין בדמויות שסובבות אותה בתנועה של ריקוד כבד. קול תופים חד גוני עולה לצד שירת גברים מונוטונית, אליהם מצטרפות נקישות המכתש והעלי בכתישת גרעיני הקפה.
"יש חתונה אצל הבדואים. החגיגות נמשכות שבוע ימים, ומדי ערב מתכנסים הגברים בצוותא לשיר לכבוד החתן", מסביר לי מתי, אחד מאנשי כפר הנוקדים. "בסמוך, מתקיימת חגיגת הנשים לכבוד הכלה". מתנתקים מהחושך וחוזרים אל מעגל האור. "אגב, החשמל שמגיע מהגנרטור כאן יקר לאין שיעור ממחירו בעיר", המשיך לתאר את הפלא המואר בנאות המדבר.
בקעת קנאים נמצאת בדרום מדבר יהודה, מעל מצדה. קער ענק, אורכו כארבעה ק"מ, רוחבו אינו עולה על קילומטר. תוחמים את הבקעה: הר מנחם, הר קנאים, גבעת גורני. כביש שחור, מפותל כנחש הממהר במורד, גולש ממרומי ערד ומסתיים ברחבת חניה למרגלות הסוללה, בצד המערבי של מצדה. בלב הבקעה שרוי נווה מדבר קסום, שקוע ביופי מנמנם, ממנו מזדקרים עצי דקל ענקיים.
למעלה מ-20 שנה מקשט כפר הנוקדים את הנוף השומם. צמחיה סבוכה אשלים, דקלים וציפורים עליזות מנהלות חיים רעשניים. בכפר עוסקים בשחזור חיי בני ישראל במדבר - התפאורה כוללת עצי דקל, בוסתנים, גמלים וחמורים. הבדואים העובדים במקום מסתובבים בלבושם המדברי והם חלק מהנוף. החזרת חצי האי סיני לידי המצרים, הותירה געגועים לאווירה המופלאה, לטיולים, למגע עם
געגועים אלה הביאו את מנהלי כפר הנוקדים להקים כאן מקום מיוחד, מתוך אהבה למדבר ורצון להכיר את אורחותיו ובעיקר את הדרך בה חיים הבדואים.
אוהלים רחבי ידיים מאפשרים לקבוצות שונות להתארח במקום, מבלי שאחת תפריע לאחרת. ישנן גם רמות שונות של לינה, מחדרים מפנקים, בלי טלוויזיה, רדיו וג'קוזי ועד חושות. מכאן יוצאים טיולים לליבו של המדבר על גמלים, חמורים, ברגל ובג'יפים. אנשי המקום גם מדריכים את אלה שרוצים להתייחד עם השבילים ולהתחבר לשקט.
אורחים רבים מגיעים מחו"ל. הריהוט בחדרים נבנה מעצים יבשים שנסחפו עם השיטפונות, ציורים מיוחדים מעטרים את קירות החדרים, אבל אל דאגה, המזרונים מודרניים כדי שחלילה לא תצאו מההרפתקה הבדואית עם כאבי גב.
>>> שש פינות חמד, הרחק מהפקקים
לקראת אור ראשון, מתחילה המולת הדרורים בין עצי האשל הסבוכים. על הגג מהלך בהוד ובהדר ומנקש ברגליו הטווס, גורר אחריו את יפי זנבו ומתכונן בכל רגע לפרוס אותו מול עיניה של הטווסה. לטווס הרגלים משונים. בחמש בבוקר הוא פותח בסדרת קריאות אל המדבר, מטפס על גג המבנה. זו התכונה הנסלחת, האחרת לא ברורה, כשהוא נתקף זעם על מכוניות חדשות.
אחד המסלולים היפים בסביבה מוליך להר קנאים המתנשא לגובה של 447 מ' ובולט מעל כולם. מראהו מזכיר את הר השולחן הנמצא במכתש רמון. אל ההר אפשר לטפס ברגל, רוחבו צר, וממנו תצפית יפה על מצדה וים המלח. כדאי לסחוב אליו את הגזיה ולהכין בפסגתו קפה מול הנוף. עד לפני כמה שנים מיטב הסיירות של צה"ל סיימו כאן את המסע הקשה.
מסלול נוסף מוליך את המטייל אל ליבו של מדבר יהודה, מעל קניון מדהים. גבעת גורני שמזדקרת ברמת מדבר יהודה, צופה אל נוף קדומים של נחל צאלים. מפל השפן, ורחוק יותר מפל צאלים הכביר. מכאן רמת המדבר נראית כנוף קדומים החרוץ בכוחם של המים והרוחות. לקראת שקיעה, גווני הזהב נושקים למדבר בפרידה, נוסעים על דרך העפר הארוכה (שביל נוח לכל רכב) לכיוון מצפה מיוחד.
המקום מוקדש לזכרו של איתמר איליה, שנהרג עם 11 מחבריו באסון שייטת 13, בשנת 2001, באנצריה שבלבנון. איתמר, בן העיר ערד, חבר בחוגי הסיירות, היה נוהג לטייל באזור והמקום האהוב עליו היה נחל צאלים. לכן משפחתו בחרה את המקום להנציח את זכרו.
כשהלילה פולש לנאות המדבר, צינה רכה עולה. ארוחת הערב מוגשת באוהל גדול שיריעותיו מופשלים, מעל האמפיתאטרון. אנו צופים אל האפלולית המתגבשת של המדבר. אור קלוש שנח מגלה שועל, שמתכנן מהליכים מפליגים, כיצד להגיע ולגנוב מעט אוכל ולהסתלק. השועל האמיץ עמד בליבה של הרחבה, כאילו מתכונן למופע. כשגילה שאנו מתבוננים בו סב לאחור, קיפל את זנבו הנאה, ואפילו לא חיכה לתשואות.
למרות שהמקום בלב המדבר מרוחק מכל ישוב, המאכלים לא מביישים מסעדה הממוקמת בתל אביב עם אירוח בדואי מסורתי. האוכל בשקט המדברי, מול המרחבים, טעים יותר.
כפר הנוקדים נמצא על כביש 3199 היורד מערד לצד המערבי של מצדה, ומתחיל בחלק הצפון מזרחי של העיר, בסמוך להר כידוד. 08-9950097.
במרחק 30 דקות נסיעה ממרכז הארץ, בין סוסיה וגוש עציון, לאורך הכבישים 317/356 ו-60, מתגלה מראה מדהים. חקלאים, פלחים ערבים, קוצרים את החיטה כמו פעם, חלקם במגל ואחרים בעזרת מיכון מיושן, אוספים את השיבולים. הנשים יושבות בקצה השדה, מנערות את גרעיני החיטה ומנפים את המוץ. באחד החלקות הקטנות ערבי זקן חורש בעזרת חמור ישיש את הכרם. יד אחת אוחזת במחרשה ויד אחרת במקל הליכה. מי שמחפש תמונות של חקלאות שכמעט עברה מהעולם מוזמן אל צידי הכבישים, לעצור ולצלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם