האנטומיה של גרייס: מחווה לגרייס קלי
השבוע מלאו 30 שנה למותה של גרייס קלי, אגדת קולנוע ואייקון אופנה על זמני בלתי מעורער. אלו 10 הסיבות שבגינן היא עדיין זוהרת, רלוונטית ונערצת. וגם: יאנה גור במחווה מקסימה
סיפורה האישי והפרסונה שלה כשחקנית איגדו שני חלומות נחשקים - התהילה ההוליוודית וסיפור סינדרלה - והפכו אותה לאגדה בחייה. כנסיכה היא שמרה בקנאות על פרטיותה, והילת המיסתורין רק שדרגה את מיתוגה כבלתי מושגת. עם מותה, קלי נחרתה לעד בתודעת התרבות כמושא הערצה בלתי מעורער, יפה, זוהרת, ובמיוחד - צעירה לנצח. להלן עשרה קווים לדמותה, שהפכו אותה לאייקון אקטואלי גם היום, 30 שנה בדיוק לאחר מותה.
"כשאווה גרדנר נכנסת למונית, הנהג תמיד יודע מיד שהיא אווה גרדנר", סיפרה פעם קלי. "אותו דבר קורה עם לנה טרנר ואליזבת טיילור. אבל לא אני. אני אף פעם לא גרייס קלי, אני תמיד המישהי הזאת שרק נראית כמו גרייס קלי".
מגיל 18, במשך שלוש שנים, קלי התפרנסה מעבודות דוגמנות וכיכבה במודעות פרסומת רבות - ממוצרי מזון ועד משקאות אלכוהוליים ומוצרי ניקוי. אך למרות הצלחתה כדוגמנית, היא מעולם לא הייתה מרוצה ממבנה גופה. בראיונות רבים סיפרה שהיא נאבקת לשמור על משקלה, בין השאר באמצעות מגוון דיאטות, שחייה, רכיבה וטניס. לאחר שהתפרסמה היא שמרה על חשאיות בכל הקשור לחייה האישיים, ובין השאר סירבה לפרסם את מידותיה,
שנים מאוחר יותר נחשף כרטיס הדוגמנות שלה מתחילת שנות החמישים: גובהה היה 180 ס"מ, היקף החזה - 86 ס"מ, המותניים 60 ס"מ, הירכיים 89 ס"מ, ומשקלה 53 ק"ג. ועם זאת, קלי לא נחשבה למושלמת והייתה גבוהה משמעותית מיתר הדוגמניות בתקופתה. גם אדית הד, שעיצבה רבות משמלותיה בסרטים בהם כיכבה, הודתה שקלי הייתה "בעלת מותניים קצת צרים מדי ורגליים קצת ארוכות מדי".
אלא שקלי ידעה להדגיש את יתרונותיה. צללית שנות החמישים, שכללה מותניים צרים וחצאית קלוש רחבה, הלמה אותה במיוחד, כמו גם חולצות הכפתורים הגבריות שאהבה ללבוש עם מכנסי קפרי, שהדגישו את רגליה הארוכות.
ב-1950, לאחר הופעתה בסרטה הראשון "14 שעות", כוכבה של קלי דרך במהירות. כעבור שנתיים חתמה על חוזה לשבע שנים עם אולפני MGM, הגדולים ביותר בהוליווד דאז, ובמהלך שש שנות הקריירה הקצרה שלה כשחקנית כיכבה ב-11 סרטים, ארבעה מהם ביים היצ'קוק. המלתחות שעיצבה עבורה אדית הד באותם סרטים, יצרו מורשת מופלאה של סגנון ושלמות, שנחרתו בתולדות האופנה. קלי הייתה השחקנית היחידה שהורשתה להתערב בבחירת בגדיה, בסרטיו של מי שנהג לכתוב בתסריטיו אפילו את הגוון המדויק של צבע השמלה שמופיעה בסצינה. "היא שונה בכל סרט", אמר עליה היצ'קוק. "לא בגלל הבגדים או האיפור, אלא בגלל שהיא משחקת דמויות מבפנים החוצה. אין עוד אף אחת כמוה".
המראות הזכורים ביותר של קלי במהלך הקריירה הקולנועית היו בסרטיו "החלון האחורי", שבו גילמה את עורכת האופנה ליסה פרמונט קרול, וב"לתפוס גנב", כפרנסס האריסטוקרטית. בשני הסרטים מדובר בפריטי קוטור סופר מוקפדים. מאוחר יותר סיפרה הד כי בדרכן לצילומי "לתפוס גנב" עצרו השתיים בחנות הרמס ורכשו בסכום עתק שלל אביזרים שמככבים בסרט.
שיתוף הפעולה ההדוק בין קלי והד הוביל ליצירת עשרות פריטים אייקוניים שעיצבה הד במיוחד עבורה. אחד הזכורים שבהם היה שמלת מקסי בגוון ירקרק-מנטה, שקלי לבשה ב-1955 בטקס פרסי האוסקר ה-27. קלי זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר עבור משחקה ב"נערת הכפר", והשמלה שלבשה הייתה גם היקרה ביותר שנלבשה לאוסקר עד אז, כשרק עלות בד המשי הסתכמה ב-4,000 דולר . כמה חודשים אחר כך, במהלך צילומים בקאן פגשה את רנייה השלישי, נסיך מונקו, וכעבור שבעה חודשים נישאה לו והפכה לנסיכה.
ערב נישואיה לרנייה ב-1956, קלי לבשה שמלת כלולות שלכדה תמצית מדויקת המשלבת בין תרבות שנות החמישים לבין אגדות ילדות על נסיכות. למרות החברות הקרובה עם אדית הד, את השמלה ארוכת השרוולים, בעלת צווארון התחרה והחצאית המפוסלת גבוהת המותן, עיצבה עבורה מעצבת התלבושות ההוליוודית הלן רוז. יותר מ-2,000 עיתונאים התגודדו מחוץ לקתדרלה במונקו שבה התקיים הטקס, שצולם על ידי MGM ונצפה בשידור חי על ידי יותר מ-30 מיליון צופים באירופה. יום לאחר החתונה כבר נמכרו חיקויים של השמלה ברחבי ארה"ב, והיא הפכה לאחת האייקוניות בהיסטוריית האופנה. השמלה זכתה לתהילה מחודשת אשתקד, כששימשה השראה מובהקת לשמלתה של קייט מידלטון בטקס נישואיה עם הנסיך וויליאם. בית אסתי לאודר השיק ב-2007 שפתון במהדורה מוגבלת בגוון קורל, בהשראת גון שפתיה באותו ערב.
סיפור אהבה ארוך שנים נרשם בין קלי לבין מותג היוקרה הצרפתי "הרמס". ב-1935 חשף בית האופנה לראשונה תיק עור טרפזי הנקרא "תיק שליחים", ששנים מאוחר יותר רכשה אותו קלי לשימושה הפרטי. בשנת 1956 היא נחתה - נסיכה טרייה - בלונדון. ברדתה מן המטוס נרתעה למראה צלמי הפפראצי ומיהרה להסתיר באמצעות התיק את בטנה, כדי שלא לחשוף את הריונה הראשון. התמונה המפורסמת, שכיכבה גם על שער המגזין "לייף", סללה את דרכו של התיק לתהילת עולם. הוא הפך כה מזוהה עימה, עד שבהרמס שינו את שמו ל"תיק קלי", ובשנות השישים הפך לסמל מעמד, בזכות מחירו הגבוה ורשימות ההמתנה הארוכות לקנייתו. עד היום נחשב ה"קלי" לאחד המבוקשים בעולם.
אוסף הצעיפים של גרייס קלי והאופן שבו קשרה אותם סביב צווארה הפך לאייקוני ונקרא על שמה. בשנת 1956 נשברה ידה, ובמקום להניח את זרועה על מתלה רפואי, קשרה סביב צווארה צעיף הרמס והשחילה בתוכו את זרועה. בשנת 1966 הגיעה לביקור בחנות גוצ'י במילאנו, ורודולפו גוצ'י ביקש ממנה לבחור כל פריט שחשקה בו נפשה, כמתנה אישית ממנו. קלי ביקשה צעיף, אך גוצ'י הרגיש כי אף אחד מן הצעיפים שברשותו אינו תואם את אישיותה, ולכן פנה אל המאייר המפורסם ויטוריו אקורנרו וביקש ממנו לעצב את ההדפס היפה ביותר שיוכל לדמיין. התוצאה הייתה צעיף משי עם הדפס מצויר בעבודת יד, שבו שולבו אלמנטים מעולם החי והצומח - חבצלות, פרגים, שפיריות ופרפרים-שצוירו ב-36 צבעים שונים.
הצעיף זכה לכינוי "פלורה" והיה להצלחה מסחררת: נשים רבות ברחבי העולם נכבשו בקסמיו, וגם המנהלת הקריאטיבית של גוצ'י כיום, פרידה ג'יאניני, לא שכחה אותו. "זכרתי כיצד ראיתי את הצעיף הזה כרוך על צווארן של הנשים השיקיות ברומא כשהייתי ילדה. כשהגעתי בפעם הראשונה לגוצ'י ידעתי שזה הזמן להשיב אותו בחזרה אל מרכז הבמה", סיפרה. צעיף פלורה היה מקור ההשראה של ג'יאניני לאביזרי אופנה, תיקים, שמלות, שעונים, תכשיטים ובושם. אגב, נכדתה של קלי, שרלוט קאסירגי (בתה של הנסיכה קרוליין) משמשת כיום כפרזנטורית למותג.
עד נישואיה לנסיך רנייה, ולעתים גם לאחר מכן, קלי קנתה בעיקר בגדים מוכנים ללבישה (ולא כאלה שנתפרו עבורה במיוחד), ושאפה למראה פרקטי וקלאסי. עם השינוי במעמדה, שדרגה את המלתחה לבגדיהם של מעצבי קוטור אירופאיים - לנוון, דיור, בלנסיאגה, ז'יבנשי, שאנל ואיב סן לורן, ותכשיטי ואן קליף אנד ארפלס. למרות חיבתה לטרנדים והיותה משוחררת מאילוצים כלכליים, היא נהגה לקנות בגדים חדשים רק לעתים רחוקות, ואת מרבית שמלותיה שמרה ולא תרמה. "אם יש משהו שזר לי הוא לעשות שופינג למטרות בילוי", הצהירה, "אני מאמינה שזה נכון לכבד את מי שיוצרים דברים יפהפיים, ולהעניק את הסיפוק למי שרואה אותי לבושה בהם. אני לא נלהבת לתת את הפריטים שלי רק בגלל שהם כבר נלבשו. אני שומרת עליהם לזמן ארוך הרבה יותר ממה שאנשים נוהגים.
לציון 25 שנה למותה, עיצבו שישה מעצבים אמריקאים (ראלף לורן, קרולינה הררה, אוסקר דה לה רנטה, זאק פוזן ועוד) שמלות ערב כמחווה לנסיכה. אלה הוצגו בחלונות הראווה של הכלבו היוקרתי סאקס בשדרה החמישית בניו יורק, ונמכרו במכירה פומבית (לצד שמלות נוספות מארונה הפרטי), שכל הכנסותיה נתרמו לקרן גרייס קלי, התומכת באמנים אמריקאים בתחום אמנויות הבימה.
מראה שנות החמישים המובהק של בטי דרייפר בסדרה "מד מן", שאב השראה ניכרת מדמותה של קלי. "בכל פעם שאני רואה צילום של גרייס קלי אני מושפעת ממה שהיא לובשת", סיפרה מעצבת התלבושות בסדרה, ג'ני ברייאנט. "הפשטות כל כך קלאסית, ובכל זאת תמיד דרמטית". השחקנית ג'נוארי ג'ונס, המגלמת את בטי, סירבה להתייחס אל ההשוואה ביניהן, ושללה את ההצעות לגלם את דמותה של קלי בקולנוע, ככל הנראה מתוך חשש להחוויר בצלה.
"גיל 40 לנשים הוא עינוי. הסוף", אמרה פעם קלי. אולם את יום הולדתה ה-40 חגגה בנשף נוצץ במיוחד ב-1969, בנושא "מזל עקרב", ואליזבת טיילור לבשה בו גלימת קטיפה שחורה שבחזיתה רקומים בחוטי זהב שני עקרבים. קלי נחשבה לאחת הנשים היפות של המאה, ובגיל 46 בחר בה מגזין "הארפר'ז באזאר" לאחת מעשר הנשים היפות ביותר באמריקה. שש שנים מאוחר יותר, ב-13 בספטמבר 1982, בדיוק לפני 30 שנה, נהגה במכוניתה יחד עם בתה הנסיכה סטפני לארמון במונקו. אירוע מוחי שלקתה בו גרם לה לסטות מן השביל הפתלתול. סטפני נפגעה קלות, גרייס מתה מפצעיה למחרת.
גרייס קלי לא התבגרה לעיני הציבור, ואולי זהו חלק ניכר מן הסיבה לכך, בדומה לאגדות תרבות רבות, שזכרה נותר חי ופועם.
צילום: רון קדמי, סטיילינג והפקה: יונתן פרימרמן, איפור ושיער: ערן פל במוצרי "סוטיס פריז", דוגמנית: יאנה גור לסוכנות Devotional, ע. צילום: ניר שריג, ע. סטיילינג: שי-לי נסים, רעות אופיר, מיכל אביצור, עיבוד תמונה: יונתן פרימרמן, פיאות: רבקה זהבי, הרוא"ה 79, רמת גן, סידורי פרחים: 5444 ,ZER4U*
רשימת חנויות: רשתות: ורבל אופטיק, זארה, פקטורי 54, פדני. חנויות בתל אביב: אמור - ה' באייר 74, אמריקן אפרל - דיזנגוף סנטר, ירון מינקובסקי - דיזנגוף 255, פירסט קיס - אילת 54, מאסימו דוטי - קניון רמת אביב, מצדה - ה' באייר 60, בוטיק ורנר - אלפסי 33 ודיזנגוף 216, לוני וינטג' - יועזר איש הבירה 6 (שוק הפשפשים), אניגמה - ה' באייר 34, קרן וולף - שבזי 1 וה' באייר 18.
אקו"ם