נתן את הבטון: מחווה אופנתית לאדריכלות עירונית
נערה בודדה בעיר הגדולה והקרה מאמצת את הלך הרוח האפל והמודרני. הפקת אופנה שמצדיעה לברוטליזם הארכטיקטוני
הברוטליזם היה סגנון ארכיטקטוני שפרח החל משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, אשר מתאפיין בשימוש רב בבטון חשוף, שמציג את הפונקציונאליות של הבניין, ובצורות גיאומטריות רפטטיביות, התואמות את רוח האופנה העכשווית. צורת הבניינים היא לרוב כשל מצודה, עם קווים ישרים שהונחו על קונסטרוקציות של בטון. לטענת מבקריו הרבים, הברוטליזם הוא סגנון קר ומנוכר שמשדר אוירה של טוטליטריות כמו גם של בליה עירונית שנבעה מהחומרים בהם השתמשו שלא תמיד עמדו בתנאי מזג האוויר.
כיום הסגנון זוכה להערכה מחודשת ובניינים רבים שופצו ושומרו. דוגמה לכך הוא מגדל טרליק בלונדון שתוכנן על ידי ארנו גולדפינגר בשנת 1966. על אף מראהו המרשים הוא התפרסם דווקא בשל הפיכתו למאורת פשע וסמים. בשנת 1984 התאגדו דייריו האומללים ודרשו התקנת מערכת אינטרקום והצבת שומר בכניסה. בעקבות זאת הבניין נוקה, מחירי הדירות זינקו, הוא הפך לפופולרי וב-1998 הוכרז כמבנה המיועד לשימור.

הקולקציה של סלין הוצגה בפרזנטציה קטנה ומצומצמת. לטענת פילו היא עוצבה בהשראת בניינים ברוטליסטיים ונערות ממערב לונדון. פילו מכירה היטב את ה"טרליק טאוור", מונומנט שמזוהה עם תרבות הפאנק והמוזיקה של העיר. את אלמנט הפאנק המודרני היא הכניסה לקולקציה באמצעות רוכסנים. רמזים למגדל טרליק עצמו נראו בפריטים כמו מכנסיים ספורטיביים עם פסים א-סימטריים שמרפרפים לקווי המתאר של המגדל ובטופ עשוי עור בצבעי ורוד, לבן ושחור ממנו השתקפה חזית המגדל.
בניין נוסף שמופיע גם כלוקיישן המרכזי בסרטו של ג'ים ג'רמוש "גבולות השליטה" הוא הבניין האייקוני Torres Blancas ("המגדלים הלבנים") שבמדריד. גורד השחקים נבנה בשנות ה-60 והחזית שלו מורכבת מצילינדרים עם מרפסות עגולות תלויות באוויר המזכירים צורה אורגנית של עץ. הבניין מייצג אומנם את הז'אנר האורגני, אך רבים מחשיבים אותו כברוטליסטי וזאת בשל הבטון היצוק בו נעשה שימוש במבנה החיצוני והפנימי והאלמנטים שחוזרים על עצמם.
המגדלים הלבנים זורקים אותנו לקולקציית החורף של אואנס שהמסלול עליו הוצגה עלה בלהבות ופני הדוגמניות כוסו במסכות אותן כינה המעצב
גם ישראל ידועה בעולם בזכות מספר רב של מבנים ברוטליסטיים שנבנו בה וביניהם ניתן למנות את בניין עיריית תל אביב, בניין עיריית חולון, מלון הילטון ובית הספר לייד דייויס בתל אביב, בית אל על, בית ז'בוטינסקי (מצודת זאב), כיכר אתרים, תיאטרון ירושלים ומבני אוניברסיטת בן גוריון. בהפקה שלפניכם הברוטליזם המקומי מתמזג עם הבטון של המגדלים הלבנים במדריד כשהמבנים השונים יוצרים יחדיו טקסטורות מרהיבות ומהווים רקע מושלם לקולקציות הארכיטקטוניות והקודרות של החורף הנוכחי.
צילום: יניב אדרי, מילים וקריאטיב דירקטור: ויטה דול, סטיילינג: טל שירי, איפור: שירלי ויינר, שיער: יניב זאדה, ע' סטיילינג: ליטל רגב, דוגמנית: חן שרר ל-MC2.













