גזרה נמוכה: חמש התצוגות המאכזבות של חודש האופנה
אלבר אלבז ממחזר, פיבי פילו מפשלת והדי סלימן הורס את המסורת שהשאיר איב סאן לורן. ומה חשבנו על התצוגה המדוברת של "דיור"? nrg סגנון בוחר את חמש התצוגות המאכזבות של חודש האופנה
- ומה חמש התצוגות המוצלחות של העונה?
קולקציית הרדי טו וור הראשונה של ראף סימונס לבית "דיור" הייתה ללא ספק אחת התצוגות המצופות ביותר בשבוע האופנה בפריז. אחרי הבכורה שעשה עם קולקציית קוטור מצוינת בתחילת הקיץ, דווקא התצוגה הנוכחית הייתה מעט מאכזבת.
לצד פריטים נהדרים כמו חליפות מכנסיים קלאסיות, שמלות מעיל קצרות וחצאיות בלון באורך מידי שנצפו בגרסה שונה גם בתצוגת הקוטור, הציג סימונס לא מעט פריטים מאכזבים ופשוטים מדי שלא התאימו למסלול של "דיור" כמו חולצות פפלום צבעוניות
סימונס הצליח אמנם לשלב בין המסורת של "דיור" לבין העיצובים המינימליסטיים והמודרניים שהוא בקיא בהם, אבל בשורה התחתונה, התצוגה לא הביאה עמה בשורה חדשה.
קשה להתייחס לקולקציה של הדי סלימן ל"סאן לורן" מבלי להזכיר את הסערה התקשורתית שהתחוללה סביב התצוגה שנערכה בשבוע האופנה בפריז. בצעד מהפכני, החליטו סלימן, שהציג את קולקציית הבכורה שלו בבית האופנה הוותיק, ואנשי היח"צ של המותג להושיב את חלק ממבקרי האופנה בשורות האחרונות כשאת מקומם תפסו חבריו המוזיקאים של המעצב. בנוסף, אסר סלימן על העיתונאית קתי הורין להיכנס למתחם בגלל ריב ישן, ולאחר שהתייחסה לקולקציה יצא נגדה בטוויטר בפרץ של אי שפיות זמני (לאחר מכן נמחקו הציוצים מהטוויטר האישי שלו).
אמנם הפרשייה משכה את מרב תשומת הלב, אבל קשה היה להתעלם גם מהתצוגה המאכזבת שהציג סלימן. הוא אמנם התייחס למסורת העיצובית של איב סאן לורן, אבל התוצאה נראתה זולה, חסרת מעוף ומשעממת. כל דגם מתוך 66 שהוצגו נראה כמו שיבוט של זה שלפניו, כשבין השאר הציג מכנסי סקיני שהפכו לסימן ההיכר שלו, שמלות מקסי אווריריות, גלימות, חולצות קשורות בסרט קדמי וכובעי ענק. בהתאם, זכה סלימן לביקורות פושרות במקרה הטוב, ולקוטלות במקרה הרע.
נעלי פרווה, כפכפי פרווה, עקבים מפרווה. כנראה שאלה הפריטים הזכור ביותר מהתצוגה של "סלין" לאביב-קיץ 2013. וזו לא מחמאה.
פיבי פילו, בדרך כלל מעצבת מצטיינת עם קולקציות מוקפדות ומינימליסטיות, הציגה הפעם קולקציה שרפררה לשנות התשעים. אבל במקום הקווים הנקיים והתפירה המדויקת, מרבית הפריטים נראו מרושלים ובעלי גזרות לא מחמיאות.
חולצות גולף מבדים בוהקים, גלימות שהזכירו יותר חלוקי בית ושמלות שנדמו כקומביניזונים מחנות יד שנייה היו רק חלק מהמראות שנצפו על המסלול, ולצדם כאמור נעלי הפרווה בצבעי שחור, אדום וצהוב שרק החמירו את המצב.
מיוצ'ה פראדה תמיד מתייחסת לקשר שבין אופנה נמוכה וגבוהה, וגם בקולקציה שעיצבה לעונת אביב-קיץ 2013 ניתן למצוא את השילוב הזה שבין הנמוך לגבוה, בין היפה למכוער. אבל הפעם, המכוער ניצח, ופריטים רבים בקולקציה שהושפעה מהתרבות היפנית ומתרבות הפופ של שנות השישים, היו מאכזבים.
דווקא הגזרות ברובן היו מוצלחות עם שמלות, חצאיות ומעילים במגוון אורכים עם אלמנטים מתוחכמים ששאבו השראה מאוריגמי, אבל ההדפסים והטקסטורות לעומת זאת לא הגיעו לאותה רמה: טלאים של פרחים שנתפרו באקראי על הבגדים, הדפסי פרחים על שמלות טאי-דאי שיצרו מראה זול ועוד פרחים ילדותיים שהונחו על מעילי פרווה ושמלות סאטן. לצדם נצפו על המסלול נעלי פלטפורמה בסגנון הספייס גירלז וגרבי עור עם עיטורי סרטים.
אלבר אלבז הוא אחד המעצבים האהובים עלינו, אבל גם הוא יכול לפשל. כנראה שלא פשוט לשחזר את ההצלחה אחרי הקולקציה המצוינת בעונה שעברה שסימנה את חגיגות העשור שלו ב"לנוון".
האמת, לא מדובר בקולקציה רעה ורוב הפריטים כאן דווקא ממשיכים את הקו העיצובי המוקפד של אלבז, הבעיה היא שזה פשוט מתחיל קצת לשעמם. שוב אוברולים מלאים אבני חן, שוב שמלות א-סימטריות ושוב אותן תמות שחוזרות על עצמן בכל התצוגות האחרונות שלו. מאלבר אלבז אנחנו מצפים לקצת יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם