ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

מצב רוח: חמישה פריטים שכל גבר ישמח לקבל

לגברים האמיצים שבינינו, ארבעה סיפורי רוחות: אינדיאני, יווני, רומאי ויפני. וגם סיפור חסידי אחד וכמובן המלצות

כמעט לכל תרבות יש סיפורי רוחות. הם מופיעים במיתוסים ובסיפורים עתיקים כמו עלילות גילגמש השומרי, שהוא אחד מהאפוסים הראשונים שידוע לנו עליהם. במיתולוגיה היוונית קיימות דמויות המקושרות לעולם הרוחות, כמו האלה היוונית האקטה שהייתה אלת הצמתים ונתפסה כאחראית על פעולות מיסטיות הקשורות גם לעולם המתים. ישנם גם מקומות דמיוניים שמקושרים לעולם הרוחות כמו הנהר סטיקס במיתולוגיה היוונית שמוביל בין העולם הזה לעולם הבא.

לרומאים היה פסטיבל למוריה, שהיה מעין טקס גירוש קולקטיבי לרוחות רעות שנערך בחודש מאי וכלל הכנת עוגות מלוחות, הליכה ברגליים יחפות, השלכת שעועית שחורה ועשיית רעשים חזקים כדי לגרש את רוחות הקרובים. במהלך חודש זה היה נהוג להימנע מאירועים כמו חתונות מחשש למזל רע. במקסיקו נערך פסטיבל "יום המתים" שבו הולכים לחלקות הקבר של בני המשפחה, יוצרים מזבחות ומעניקים להם אוכל, שתייה ומתנות שונות. ביום זה גם נהוג לאכול דברי מתיקה בצורת שלדים וגולגלות. לפסטיבל זה מקבילות דומות מאוד גם במזרח אסיה במקומות שונים. העיסוק ברוחות לא פסח על הספרות העכשווית. אדית וורטון, איבסן, אוסקר וויילד, רודיארד קיפלינג ועוד, לכולם ישנם ספרים המוקדשים בצורה כזו או אחרת לרוחות.

אשתו חוזרת מהמתים

סיפור אינדיאני של שבט "הרגליים השחורות": פעם היה איש שאהב את אשתו יותר מהכול. נולד להם ילד וקצת אחרי הלידה היא חלתה. היא נשארה חולה למשך זמן רב ומרפאי השבט לא הצליחו לעזור לה. לבסוף לאחר זמן ממושך היא הלכה לעולמה. לאחר כמה ימים האיש לקח את התינוק על גבו ויצא למסעות ממושכים מחוץ למאהל. הוא טייל איתו למחוזות שמאחורי הגבעות והתאבל. הוא פנה לתינוק ואמר לו: "אתה תגור עם סבתך ואני אצא לחפש את אמא שלך כדי להחזיר אותה". הוא השאיר את התינוק עם אמו ויצא למסע בלי לדעת לאן מועדות פניו.

 

בלילה הרביעי של מסעו הוא חלם חלום שבו הוא מגיע לאכסניה קטנה שבה יש אישה מבוגרת, וזו שואלת אותו: "מדוע אתה כאן ילדי?". האיש השיב לה בחלומו: "אני מתאבל יום וליל על אשתי שמתה, ילדי הקטן שהוא כל שנותר לי מתאבל גם הוא". האישה המבוגרת ענתה לו: "ובכן, אני ראיתי אותה עוברת ליד. אך לי אין הכוחות לעזור לך. אך אם תמשיך ותגיע מעבר לגבעת החול הרחוקה שם, תמצא אישה באה בימים שתוכל לסייע לך בהמשך המסע. לא תוכל להגיע למחנה שבו נמצאות הרוחות ללא סיוע".

הגבר התעורר והמשיך במסעו למקום שבו האכסניה הייתה אמורה להיות, אך לא היה שם דבר. לאחר היום הארוך של המסע הוא נרדם. בחלום הופיעה האישה שאליה נשלח ואמרה לו: "אני יודעת שאתה אומלל ויודעת למה הגעת לכאן. אתה מחפש אחר אשתך שנמצאת כעת בממלכת הרוחות. יהיה לך קשה מאוד להגיע לשם. ייתכן שגם לא תוכל להשיב אותך אליך, אך אעשה מה שאוכל בשביל לעזור. אם תעשה כדבריי ייתכן שתצליח. עליך להישאר כאן בזמן שאביא כמה מקרובי המשפחה שלך מהצד השני. הם ילוו אותך בהמשך המסע, אך תזכור, עליך להיות עם עיניים עצומות, אם תפתח אותן אז תמות מיד. בדרך הרוחות ינסו להפחיד אותך ויעשו רעשים איומים, אבל אל תפחד ותמשיך במסע".

האישה הלכה וחזרה עם אחד מקרובי המשפחה המתים שלו שהובילו אותו לאכסניה בפתח ארץ הרוחות. שם פגש אותו הצ'יף של ארץ הרוחות ואמר לו "אתה האדם הראשון שמגיע לכאן. תעשה מה שאומר לך או שתמות כאן במקום". הצ'יף קרא לסעודה לכל קרוביו המתים של האיש, אך אלו סירבו בהתחלה לבוא לפונדק, מפני שלא יכלו לסבול את הריח של אדם חי. רק לאחר שהצ'יף הבעיר קטורת בריח אורן הם הסכימו להיכנס והתיישבו. הצ'יף כינס אותם ואמר: "רחמו על האיש הזה אשר עבר מרחקים ארוכים ולא פחד מהרעשים האיומים והגיע כדי להשיב את אשתו האהובה". קרובי המשפחה שלו התייעצו והסכימו להשיב אותה בתנאי שיישאר איתם ארבעה ימים.

"לאחר הימים האלו תחלו במסע חזרה, אתה, אשתך ואנחנו, אך עליך להשאיר את עיניך עצומות במשך ארבעה ימים, אם תפקח אותן תשוב לארץ הרוחות כמת. לפני שתגיע למחנה שלך עליך לבקש שיכינו עבורך אוהל סגור שבו תזיע ותנקה את גופך. לאחר מכן אנחנו ניעלם. עליך לציית לחוקים אלו ולאחר שתסתיים להתנקות יהיה אסור לך להתרגז על אשתך או להפגין כלפיה כעס, אחרת היא תיעלם. אך אם תצליח תעשנו יחד את המקטרת והיא תשוב לחיים.

האיש עשה את שביקשו ממנו. כשחזר למחנה שלו עם אשתו ביקש מיד שיכינו לו אוהל מבודד להתנקות. האנשים לא זיהו את אשתו מפני שעמד רחוק מהם. הוא התנקה ועישן את המקטרת עם אשתו. לאחר ארבעה ימים באוהל היא הפילה את הבשר שעמדו לאכול, האיש התרגז, והיא נעלמה. אך המקטרת נשארה אצל השבט.

אם היינו צריכים לבחור פריט נוסף כמזכרת להרפתקאותינו היינו הולכים על חגורות בעיצוב לימור גלילי. לא כי הן קשורות חלילה לעולם המתים, פשוט כי הן שבו את לבנו.

אגב, לא כל המריבות המשפחתיות מתוארות בצורה שלילית. קיים סיפור חסידי על בנו של רבי שלמה מקרלין שבא עם אביו לבקר את רבי ברוך. כשהם נכנסו הם מצאו אותו רב עם אשתו. הבן הפגין כעס על כך שלא התייחסו לאביו המכובד מפאת שהיו שקועים במריבתם, אך זה אמר לו "דע בני, כי מה ששמעת הוא ויכוח בין השם יתברך והשכינה על גורלו של עולם".

כדי למנוע מריבות כדאי לגברים להקדיש לעצמם זמן לטיפוח. לא חייבים לאמץ אף הגדרה עצמית כוזבת בשביל להיות מסוגלים להקדיש לעצמכם רגע כדי להיראות ולהרגיש טוב יותר. במרכזים המשובבים ביותר של רונית רפאל תוכלו לעשות טיפול בשם "קומבי סטאר". לגברים יש רגישויות שונות בכל הנוגע לעור והטיפול באמת עוזר להקל עליהן. יש לנו חשד שהשם נועד להקל על המין הזכרי שמרגיש צורך עדיין להוכיח שהוא מלא בטסטוסטרון ושאין לו פנאי לטפל בעור הפנים. אפשר להשיג אפקט דומה, אך לעשות את הטיפול ולהיראות טוב יותר בתהליך, אז למה לא בעצם. 

הסיפור האינדיאני דומה בצורה מדאיגה לזה מהמיתולוגיה היוונית על אורפאוס שנשא לאישה את הנימפה אורידיקה. לאחר שסאטיר רדף אחריה והיא הוכּשה על ידי נחש הוא ירד לשאול כדי להשיב את רוחה. הוא נצטווה לא להביט לאחור בעודו חוזר מארץ המתים לפני שיעלו חזרה לארץ. הוא הצליח להתאפק עד לרגע האחרון, אז סובב את גבו והיא נעלמה.

 
הקרבה בין הסיפורים מוכיחה שיונג צדק ויש תת הכרה קולקטיבית, או שהאירופי שליקט אותם קירב את הסיפור לזה שהיה לו מוכר יותר. אולי הם מוכיחים שפופר צדק ושיש מבנה קבוע לסיפורי עם. כך או כך, אפשר לקבל את צירוף המקרים כמו שהוא, רצוי תוך כדי קפיצה ל-Icon לקנות את אחד מהשעונים היפים של "אדידס". 

אחד מסופרי האימה הראשונים היה בכלל רומאי בשם פילני גאיוס ססיליוס. הוא היה סופר ועורך דין שחי בתקופה הלא פשוטה של המאה הראשונה. אביו נפטר בגיל צעיר, והדוד שאימץ אותו נהרג כאשר ניסה לעזור לפנות ניצולים מהר הגעש שהחריב את פומפיי. מי שהיה אחראי על חינוכו נרדף לאחר שמרד בקיסר הנורא נירון, שלפי הסיפור ניגן בכינור לאחר ששרף חלקים נבחרים מרומא.

אחד מהסיפורים של פילני הולך בערך כך: היה בית באתונה שנחשב למוכה אימה. כל מי ששהה שם בשעות המאוחרות שמע מרחוק צליל של שלשלאות ההולך ומתקרב לאטו, עד שנגליתה לפניו רוח חיוורת וכחושה של אדם מבוגר, מזוקן וארוך שיער. הוא היה מטיל אימה על כל מי ששהה בבית, הפחד שגרם היה כה גדול שמי שנתקל בו נהפך למשוגע, או שאפילו הובל למותו על ידי אותה רוח נוראה. אף בשעות היום הזיכרון מהלילה היה חולף בפני מי שגר באותו בית עד שנפשו לא מצאה שום מנוחה.

לבסוף איש לא הסכים לגור בבית והוא עמד נטוש. למרות עובדה זו שהייתה ידועה, הבית עמד למכירה מתוך תקווה שיירכש על ידי אנשים זרים שלא הכירו את הסיפור. יום אחד הגיע לעיר פילוסוף בשם אתנודורוס. הוא חיפש מקום לגור בו ונתקל בהצעה המפתה. מחיר זה גרם לו להטיל ספק בקנייה, ולאחר בירור קצר הסיפור עלה. אך הפילוסוף התמלא סקרנות והחליט מיד לקנות אותו. הוא חיכה ללילה והכין לעצמו כורסה, נרות וחומרי כתיבה ושקע עמוק במלאכתו. הוא שחרר את המשרתים כדי שלא יפריעו לו.

 
כאשר הגיע שעת חצות הוא שמע את רעש המתכת הכבד. הוא התעלם ממנו ואטם את אוזניו דרך ריכוז בכתיבה, אך הרעש הלך וקרב. כאשר הרים את ראשו הוא ראה את הרוח בדיוק כפי שתוארה, והיא הפנתה כלפיו את אצבעה הגרומה. אתנודורוס סימן לרוח לחכות כדי שיסיים את המשפט שכתב, אך הרוח נקשה בשלשלאות מעל ראשו. הפילוסוף הרים את מנורת הלילה ועמד. הרוח סימנה לו ללכת בעקבותיה והוא נעמד על רגליו. היא זזה לאט בגלל השלשלאות, הגיע לחצר הבית ונעלמה. בבוקר הוא ביקש משופט שיחפרו בחצר הבית. הם מצאו שם גופה שנקשרה בשלשלאות. אנשי העיר הביאו אותה לקבורה נאותה וכך הבית חדל מלהיות רדוף.

נוסף לכך שהוא רדוף כדרך קבע, אחת מהבעיות המרכזיות של המין הגברי היא הצורך המתמיד להתגלח, בהנחה שאינכם שייכים לאחד מהקבוצות הנוהגות לגדל זקן, ולפיכך מהווים מקור לקנאה מתמדת. אחד הפתרונות החביבים בנמצא הוא מעצב הזקן Touch של רמינגטון. אמנם ככל הנראה הוא מיועד לעיצוב ולא לגילוח, אבל אנחנו מעדיפים על פי רוב להתגלח איתו ולהימנע מלראות את אותם אנשים ברצף כדי שיחשבו שהתגלחנו עם סכין לפני כמה ימים והשיער פשוט גדל.

יפן היא אולי המקור לסיפורי שדים ורוחות הרבים ביותר. הם מהווים חלק בלתי נפרד מהקורפוס התרבותי. יש מעשיות רבות מספור. אחת מהן הולכת כך: לפני שנים רבות היה מנזר ליד קיוטו שהיה רדוף רוחות. אף נזיר לא העז להתקרב אליו. האנשים אמרו שכל יושביו נרצחו על ידי שודדים שהגיעו למקום כדי לבזוז אותו.

יום אחד עברו ליד המקום נזיר, עולה רגל וזר שטיילו יחד. איש מהם לא שמע את הסיפורים על המקום. מזג האוויר היה סוער, הם חיפשו מחסה מהסערה ונכנסו אל המקום רדוף הרוחות. הנזיר הצנוע נכנס לחדר קטן אשר יחסית לא נפגע מהנזק שנגרם למבנה במהלך השנים. הוא אכל מעט אורז וניסה לישון, אך הרעשים של הרוח והחריקות שהשמיע המבנה הישן מנעו ממנו מנוחה. הוא חש שמקור הרעשים נעוץ במבנה העיקרי, ובחצות הוא הגיע לשם וראה כמאה רוחות או יותר משחקות, מתאבקות ורוקדות. הוא השתומם מול המראה עד שהגיעו רוחות מפחידות יותר מהקודמות. הנזיר רץ חזרה להסתתר בחדרו ושר מזמורים לשחרור נשמת הרוחות. בבוקר הוא נמלט מהמקום וסיפר את הסיפור למקומיים, שהפיצו אותו, וכך יצא שמו של המקום כאחד מהרדופים ביותר באזור.

צייר סקרן שרצה ליצור תמונות יפות של הרוחות שמע את הסיפור והגיע למקום. הוא ישן במקום ולא שמע כל רעש או ראה אף לא רוח אחת. כאשר הבוקר עלה הוא פתח את כל החלונות כדי שהאור ייכנס וראה על הקירות את הציורים המדויקים והמופלאים ביותר של רוחות שראה מעודו. הצייר הודה בלבו לנזיר אשר אלמלא הסיפור לא היה מגיע לשם ורואה את היצירות המופלאות. הסיפור מיוחס למשפחת הציירים מיצונובו אשר היו מהאמנים החשובים ביפן של המאה ה-16.

המעבר מסיפורי רוחות מיפן לעיצוב מפתה מאוד, אך כדי לנסות להישאר בגבולות הפוליטיקלי קורקט ולהימנע מביסוס הכללות חוצות זמן על אומה שלמה נזכיר באגביות שלמעצב המופלא יוקיו מישיבה יש קולקציה מדהימה לחורף הקרוב המשלבת גימור ברמה גבוהה עם סוג של קז'ואל שהופך כמעט כל פריט ממנה לאופנתי, במובן הטוב ביותר של המילה. אפשר להשיג בחנות Inn7 המצוינת בבן יהודה, בתל אביב.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...