ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

שפת רחוב: גם לקונספט יש כתובת

ברחוב מטלון בתל אביב תוצפו בצעצועים מכל המינים, בנחלת בנימין לא תראו מדרכה מרוב בדים, ובביל"ו סנטר תמצאו את ריכוז חנויות האאוטלט הגדול בישראל. פרויקט הרחובות השווים של מוצש

אינספור מדריכי תיירים וכתבות נושא כבר עסקו ברחובות הקונספט של דרום תל אביב, רחובות שאליהם התקבצו חנויות מאותו סוג ועם אותה התמחות. הן מציעות את מרכולתן — דלת מול דלת, חלון ראווה ליד חלון ראווה — כבר חמישים שנה ויותר. אבל גם מסורות ארוכות שנים משתנות.

חלק מהחנויות הללו עומדות באזורים שעברו מתיחת פנים כללית, ובמקרים רבים הכוכים עמוסי הסחורות, שסוכנים מכל הארץ היו מציצים לתוכן, הפכו לחנויות בוטיק המושכות בעיקר מעצבים, מסעדנים ושאר בעלי מקצוע.

רחובות עתירי תהילה כמו נווה שאנן — מרכז הנעליים הארצי של שנות השישים והשבעים — ירדו מגדולתם והפכו לחצר האחורית של הכרך הגדול, והחנויות שנותרו בהם מהוות זיכרון רחוק לימים יפים יותר. במקביל נוצרו רחובות קונספט ומרכזי קניות גם בערים אחרות, כמו למשל מרכז העודפים הגדול בצומת ביל"ו.

המשותף לכל המקומות הללו הוא היגיון פנימי פשוט ובריא — לרכז עשרות אנשי מקצוע וחנויות מאותו סוג במקום אחד. פעם היה מדובר בתהליך שנמשך מספר שנים, שבו מיהרו מתחרים להציע את מרכולתם בדיוק מול המקום שבו עצרו מתעניינים להציץ בסחורה דומה. אט–אט הפך האזור ליעד מקובל לרוצים במוצר מסוים, ועסקים משפחתיים חיו איש ליד רעהו.


במאה המהירה שלנו התהליך דומה, אלא שהוא מתרחש בזריזות אופיינית, כשרחובות ומרכזי קניות הופכים כהרף עין לבעלי ייחוד מסוים לטובת הקונים המגיעים למקום. השבוע יצאו כתבינו המצוינים לשטח כדי לעשות סדר בסוגיית רחובות הקונספט: להוסיף, לעדכן ולבדוק מקרוב מה באמת אפשר למצוא במקומות שבהם יש הרבה (מאוד) מאותו דבר. התוצאות לפניכם.

במציאות חיינו רוויית הקניונים ורשתות הביגוד, קשה לזכור שגם החולצה הייתה פעם גליל בד וכפתורים. אם תרצו לערוך טיול שורשים בעקבות מוצא הבגדים שלכם, נחלת בנימין היא המקום בשבילכם.

תוכלו למצוא כאן סוחרים ותיקים שמוכרים את אותם הבדים כבר עשרות שנים, לצד חנויות עדכניות יותר המספקות את חומרי הגלם למיטב המעצבים הצעירים בארץ. הליכה במדרחוב הרחב, בין גלילי הבד הצבעוניים ושאר צורכי התפירה, היא חגיגה לכל חובבי הטקסטיל.


מה יש לנו כאן: כל סוגי הבדים שתוכלו להעלות על דעתכם. מבדים לווילונות וריפוד, דרך קטיפה ושלל בדים סינתטיים, ועד שיפון, משי מעודן ותחרות היישר מבית היוצר של דולצ'ה וגבאנה.

אלו מציאות: גם אם אתם לא בוגרי מגמת עיצוב אופנה בשנקר, כדאי להגיע לביקור בחנויות התפירה הצבעוניות ולהצטייד בכפתורים, סרטים ושאר קישוטים.
למי זה טוב: מעצבים, מעצבות ותופרים מוכשרים אחרים שרוצים להכין בגדים לפי טעמם האישי, הורים יצירתיים שרוצים להכין תחפושת תוצרת בית לפורים, חובבי רקמה וסריגה — ובקיצור, לכל מי שמסוגל להשחיל חוט במחט ולהישאר בחיים.

עוד משהו: בימי שלישי ושישי מתמלא המדרחוב בדוכני אמנות מגוונים — תכשיטים, תיקים, אביזרים לבית ועוד פיצ'פקעס.

לפני היות איקאה, עולם הרהיטים הזולים הסתמך על חנויות פשוטות ונטולות זוהר. בכל עיר יש עדיין כמה חנויות כאלו, אך המרכז הארצי היה ברחוב הרצל בדרום תל אביב. בעקבות שינוי באופי השכונה הפך רחוב הרצל למרכז לחנויות בוטיק לעיצוב הבית, והרהיטים הפונקציונליים עקרו לרחובות שמסביב לתחנה המרכזית החדשה.


מאז שהענקית השבדית הגיעה לכל סלון בישראל, ניתן למלא את החלל הדירתי במחירים שפויים ובלי לכתת רגליים בדרום המפוקפק יותר או פחות של תל אביב. אבל החנויות הללו עדיין פה, והן מציעות את מרכולתן על המדרכות לעוברים ושבים.


מה יש לנו כאן: מספר חנויות המציעות סחורה דומה — שילובים של עץ טבעי, עור סינטטי, פינות ישיבה זולות וריפודים שמקורם לא ידוע — החל בשכם וכלה בסין.


אלו מציאות: אם מחפשים טוב אפשר למצוא כורסאות בדוגמאות שתסכימו להכניס הביתה, או ריהוט מלא לחדר שינה ב–5,000 שקל.
למי זה טוב: לחובבי התמקחויות, למקימי מסעדות קונספט, למי שחרד מחוברות ההרכבה של איקאה ולמי שיודע איך לבחור רהיטים שיחזיקו מעמד לפרק זמן ממושך.

עוד משהו: קחו לתשומת לבכם שבחנות שנראתה מהאמינות באזור, "רהיטי עין גדי", אמרו לנו לא לסמוך על הבטחות לאחריות מעבר לשנה הקבועה בחוק.

אל תיתנו לנוף המאיים של התחנה המרכזית להטעות אתכם: אם תרחיקו כמה צעדים דרומית לרחוב לוינסקי, תגיעו למתחם קסום של רחובות קטנים, מרפסות מעוגלות, וחשוב מכל: רחובות מסחריים בסגנון של פעם. במרכז האזור הזה שוכן רחוב החלוצים, המוקדש כולו לאביזרי מטבח.

תאמינו או לא, אבל גם חיפוש אחרי סירי נירוסטה יכול להפוך לחוויה אורבנית מהנה. 
מה יש לנו כאן: סכינים ומחבתות, פומפיות ומקינטות, מלחיות ומגשי אוכל. יותר מעשר חנויות מרוכזות ברחוב צנוע הממדים הזה, ולכולן מטרה אחת: לצייד לכם את המטבח. כמה מהחנויות מציעות גם אביזרים למטבחים תעשייתיים ומסעדות — עם ערימות של מגשים בסגנון חדר אוכל קיבוצי, תרוודים שנראים כמו אמבטיה קטנה ומסננות פסטה ענקיות.


אלו מציאות: מקינטה ל–3 כוסות, תוצרת איטליה ב–40 שקל ב"דאבמי", החלוצים 25. למי זה טוב: לכל מי שצריך לצייד את המטבח, ובמיוחד לבעלי מסעדות, בתי קפה ושאר בשלנים שרוצים להשקיע באביזרי מטבח במחיר שפוי.


עוד משהו: אל תדלגו על חנות הדגל של הרחוב, "פיליבה", שהוקמה לפני לא פחות מ–80 שנה. אלי פיליבו, פחח מטורקיה, הקים את העסק ב–1932 ומאז החנות עומדת על תילה. רן פיליבו, דור חמישי בעסק המשפחתי, ישמח להציג בפניכם כמה כלי מטבח שכבר הפכו להיסטוריה. 


גם עוברי אורח תמימים יתקשו לפספס את ריכוז הנברשות והמנורות המוצגות בעשרות חלונות ראווה לאורך הרחוב. ואכן, מדובר במרכז למוצרי תאורה מכל הסוגים והמינים. פעם היה מדובר במקום שאליו היו מגיעים סיטונאים ויחידים מכל הארץ כדי לקנות מנורות בזול, אבל כידוע, הזמנים משתנים. גם כאן יודעים שכיום הכי זול לקנות במחסני תאורה וברשתות הדומות לה, ובדיוק בגלל זה מציעים פה את כל מה שלא תוכלו למצוא אצל הספקים הגדולים.


מה יש לנו כאן: מגוון של פתרונות תאורה, למי שמוכן להשקיע קצת יותר מקניית מנורה תעשייתית. יש חנויות המתמקדות במוצרים אורגינליים מאיטליה הכוללים פיתוחי פליז, נברשות זכוכית בעבודת יד או מנורת קריאה מתכווננת ביבוא אישי. באחרות מוצעות מנורות מעוצבות — לא תוכלו לפספס את נברשת הנוצות ואת כדור הקונוסים מזכוכית לבנה. 


אלו מציאות: נברשת זכוכית עם פיתוחים ועיטורים ב–350 שקל ("עבודה פשוטה יחסית"). זוג מנורות קריאה מיוחדות עם תחריט איטלקי ב–400 שקל. 


למי זה טוב: למי שנברשת יפה מאירה לו את היום, למי שירש נברשת מסבתא ומעוניין לחדש אותה, למי שכבר ראה הכל במחסני תאורה, ולמי שמשום מה מוכן לשלם הרבה כסף על מנורת פרח מנירוסטה ונטיפי זכוכית.


עוד משהו: אם אתם בעניין, בחנויות המתמחות בכך תוכלו להרכיב מנורה בהתאמה אישית — מבחירת צורת הפיתוחים ועד אורך הקנים בנברשת.

בין האוטובוסים, פקקי התנועה וההמולה הכללית של דרום תל אביב, מסתתר רחוב מפתיע וצבעוני במיוחד. ברגע שתצעדו בו, בוודאי תבחינו במכוניות מקושטות בסרטים, בלונים וכובעי ליצן שנועדו למשוך את הקונים אל תוך חנויות הצעצועים השונות עם ההיצע המגוון. לא משנה אם תגיעו לכאן עם רשימת קניות מסודרת או סתם כחלק משיטוט נינוח בסביבה, אין ספק שההליכה בין הבובות, הקפיצים, המדבקות ושאר הסחורה הססגונית תעשה לכם טוב על הלב.


מה יש לנו כאן: כל מה שצריך בשביל חדר משחקים ראוי לשמו: הפתעות לימי הולדת במחיר של כמה אגורות ליחידה וגם צעצועים איכותיים וממותגים בעשרות ומאות שקלים.


אלו מציאות: כמה מהחנויות מוכרות צעצועים ושלל הפתעות בסיטונאות במחירים מצחיקים לגמרי. אם אתם מתכננים מסיבת יום הולדת המונית או חתונה מגניבה, כדאי לקפוץ לכאן.


למי זה טוב: מדריכים ומדריכות בתנועות נוער שמחפשים צ'ופרים בזול, גננות, סבים וסבתות, וכל מי שצריך הרבה צעצועים, ובזול. 


עוד משהו: פעם, מרכז הצעצועים של תל אביב שכן ברחוב כפר גלעדי הסמוך. את מקומם של הצעצועים תפסו בו מאז חנויות סיטונאיות לבגדים, תכשיטים ואביזרי אופנה. פה ושם אפשר למצוא חנויות שיסכימו למכור פיצ'פקעס בזול גם ללקוחות פרטיים, כך שכדאי לקפוץ לבקר גם שם.

עבור תושבי ירושלים הפך בשנים האחרונות רחוב אגריפס שם נרדף לפקקים מורטי עצבים, עקב הרכבת הקלה שהשתלטה על רחוב יפו ושלחה אליו את כל האוטובוסים והמכוניות. אבל מי שחשקה נפשו בפחמימות, ימצא את מבוקשו בלא פחות מעשר המאפיות שנמצאות לאורך הרחוב ובסמטאות היוצאות ממנו. 


מה יש לנו כאן: כאמור, פחמימות, ובשפע. אם אתם באים מכיוון מרכז העיר, תוכלו להתחיל מהסניף המהודר של מאפיית "ברמן", המאפייה הוותיקה בארץ, ולעבור לאכול רוגלעך חצי אפויים ב"מרציפן". כדי לאזן את השחיתות הקולינרית תוכלו לקפוץ ל"הבחירה הטבעית", שם תמצאו מאפים מכוסמין, ללא סוכר, ללא גלוטן או ללא שמרים. לאחר עוד כמה מאפיות, סיימו בסטייל במאפיית הבוטיק "טלר", וב"חבה", המאפייה הוותיקה ברחוב.


אלו מציאות: באופן מפתיע, המקום היחיד שתמצאו בו פרנה (לחם מרוקאי שנאפה על חלוקי נחל) הוא בסניף "אינגליש קייק". והכי חשוב: בכל יום ברבע לשבע בערב, הלחמים במאפיית "טלר" נמכרים ב–50% הנחה.


למי זה טוב: לכולם, כי בשום מקום אחר לא תמצאו מגוון מאפים מסוגים ומעדות שונות, ובאותה הזדמנות תוכלו גם לעשות קניות בשוק מחנה יהודה. כל זה ישתלם לכם גם אם בתחילת הביקור תחפשו חניה במשך שעות.


עוד משהו: אם תבקשו יפה, במאפיית חבה ייתנו לכם לצפות כיצד הם לשים את הבצק לפיתות בקערת מתכת בת 200 שנה שעלתה לארץ עם בני המשפחה מעיראק. כשתראו איך עושים את הלאפות, תבינו למה ירושלמים מתעקשים לקרוא להן "אשתנור".


אפשר לתאר את ירושלים בהרבה מילים: ירושלים של זהב, של אור, של ברזל. הכל נכון, אבל כנראה שלעולם לא תשתמשו במילה "שיק". מה לעשות, את הסטייל השארנו לתל אביב. חוץ ממקום אחד — מדרחוב ש"ץ בצלאל.

שם תגלו רחוב גדוש בחנויות מעצבים למיניהן, בוטיקים קטנים, סטודנטים לאדריכלות מבצלאל, מרכז מעצבים שמזמין לבקר את האמנים בסדנה שלהם ובתי קפה חמודים. אפילו לחנות ספרי יד שנייה פה קוראים "הגלריה לספרות". שיק זה כאן, אפילו אם הוא נמצא רק ברחוב אחד.


מה יש לנו כאן: כל מי שמחפשת שמלה לאירוע מתחילה את החיפושים ברחוב הזה: "שירה", "חומי", "נעמה בצלאל", ולבעלות הכיסים העמוקים גם "סופיה". מעצב הנעליים אדי כלאב פתח ברחוב חנות צבעונית, ומתנות מעוצבות לבית תמצאו ב"ויטה". במרכז המעצבים יושבים מעצבים ירושלמים מכל התחומים — אמני קרמיקה, צורפים, מעצבי בגדים ומוצרי בית. מי שכל זה לא מספיק לו יכול לקפוץ לתערוכה בבית האמנים או סתם לשבת לקפה ב"נאדי".


אלו מציאות: המחירים ברחוב קצת מקשים על מי שינסה לתאר אותם כמציאה, אבל בכל יום שישי מתקיים במדרחוב יריד אמנים במחירים שווים לנפש ממוצעת ומעלה. מעבר לפינה, ברחוב שמואל הנגיד, יושבת החנות "שש עודפים", ובה בגדים שלא עולים יותר מ–50-70 שקל.

למי זה טוב: לירושלמים שלא רוצים לקפוץ לתל אביב בשביל להריח קצת חו"ל, למי שמחפש מה לעשות בשישי בבוקר בעיר הקודש, ולמי שמבקר בירושלים ומיצה את קניון ממילא.


עוד משהו: אל תפספסו ביקור בקומת המרתף של הגלריה לספרות, שבה תוכלו לשקוע בקריאת כתבי אריסטו תוך איבוד תחושת הזמן והמקום. ארוחת בוקר ב"נאדי", הכוללת קרוב לעשרים סלטים, ממרחים ותוספות שונות, מומלצת ביותר.

ביל"ו סנטר, הממוקם ליד קריית עקרון (תשאלו את ה–waze שלכם), הוא הדבר הכי קרוב שקיים בישראל למרכזי העודפים הגדולים בארצות הברית, ששמם יוצא בעולם כולו כגן עדן אחד גדול של שופינג.

העיקרון פשוט: נוסעים שעה–שעתיים אל מחוץ לעיר הגדולה, מגיעים למתחם ענק ובו אינספור חנויות של מותגים מוכרים, ומוצאים את כל מה שרוצים בהנחה כזו או אחרת לעומת המחירים בחנויות בתוך העיר. וכמו בארצות הברית, גם באאוטלט ביל"ו סנטר לא תמיד יותר זול, אבל צמידות החנויות מאפשרת לרכז כמעט את כל הקניות העולות על דעתכם, כמעט מכל מותג שתרצו, ביום שופינג מקוצר אחד.


מה יש לנו כאן: כ–160 חנויות מתחומי ההלבשה, הנעלה, צעצועים, מחשבים, חשמל, אופטיקה ועוד. מותגים נבחרים המחזיקים במקום חנויות אאוטלט: פקטורי 54, נעלי עמנואל, אלדו, מנגו, גאפ, לי קופר, קרוקר, ZIP, קסטרו, גריפ, פומה, twentyfourseven ועוד. יש גם מתקנים לילדים. 


אלו מציאות: גולף: כמעט כל החנות — פריט שני ב–50% הנחה. חלק מהג'ינסים ב–150 שקל במקום 300; צומת ספרים: אגף של ספרים שווים עם פגמים קלים ב–20 שקלים; ללין: כל החנות — פריט שני ב–9.90; טויס אר אס: ארבע מתנות (משחקי יצירה וחברה) ב–100 שקלים.


למי זה טוב: לבעלי רכב פרטי (לא פשוט להגיע בתחבורה ציבורית) ובעיקר למי שמעוניין לרכז את כל קניות המשפחה בתחומי ההלבשה וההנעלה ביום אחד. 
עוד משהו: חיובי — החניה ללא תשלום. שלילי — המתחם פתוח בשבת.

האזור שסביב קניון איילון ברמת גן התפתח עם השנים לכדי מתחם מסחרי ענק ובו כמעט כל מה שגבר, אישה, ילד ומשפחה ישראלית ממוצעת צריכים. רח' הלח"י בבני ברק, הנמצא ממש מול הקניון, החל להתפתח כמרכז לעיצוב הבית בעקבות הקמתו של ה"דיזיין סנטר", קניון מותגים מתחום הריהוט והעיצוב, הכולל עשרות חנויות.

 כיום, סביר להניח שאין משפחה באזור המרכז הבונה או משפצת את ביתה, שלא תגיע בשלב כלשהו בתהליך לרחוב. יחד עם זאת, לא כל הלח"י נכבש על ידי אנשי עיצוב הבית, ועדיין מקננים בו לא מעט חנויות ומשרדים שלא קשורים לנושא, כמו סניף של שופרסל או מתחמי השכרת ומכירת רכב. 


מה יש לנו כאן: נציגות נכבדת של כל מותגי העיצוב והריהוט הבולטים מהארץ ומהעולם. רשימה חלקית בלבד: הביטאט, סימפלי ווד, קליגריס, ניקולטי, אמריקן קומפורט, כיתן, נירלט ועוד. בנוסף תמצאו ברחוב אולמות תצוגה יוקרתיים של החברות הגדולות בתחום: נגב, מודי, חזי בנק ואלוני.


אלו מציאות: האמת, זה לא בדיוק המקום למציאות. מדובר בדרך כלל במותגים ידועים ויקרים יחסית. ובכל זאת, ב"נגב" מצאנו ארון כיור ב–2,925 שקל במקום 4,201 שקל, וראש מקלחת שטוח ב–2,631 שקל במקום 3,653 שקל. אמרנו שלא זול.


למי זה טוב: למי שרוצה לחזות במו עיניו בטרנדים החמים ביותר בתחום ריהוט ועיצוב הבית ולבעלי אמצעים. עוד משהו: כל האזור הזה קצת מבלבל מבחינת הידיעה באיזו עיר אתם נמצאים, אז שימו לב כשאתם מפעילים את הפנגו עבור החניה — רח' הלח"י נמצא בשטח השיפוט של בני ברק.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...