נגיש להם: בית בעיצוב מיוחד
הדיירים יושבים בכיסאות גלגלים. המעצבות טלי פז וטל זמנבודה עיצבו עבורם בית נגיש ויפה, שמאפשר נגישות מקסימלית. פרויקט מיוחד לאנשים מיוחדים
הדיירים: בני זוג בסוף שנות ה-40 לחייהם, המתניידים על כיסאות גלגלים. "קיים הבדל תפקודי משמעותי בין שני בני הזוג", מסבירות המעצבות. "בעוד הגבר עצמאי כמעט לחלוטין מבחינת תחזוקת הבית (מבשל ומכבס), לאישה יש יכולת תפקודית נמוכה יותר והיא נזקקת לעזרה כמעט בכל תחומי החיים". יחד איתם גרים שני ילדיהם, הבן החייל והבת בכיתה ה' וכן עובדת זרה.
הבית: בבניין רב קומות שהותאם לצורכי הזוג. בין היתר יש בבניין שתי מעליות המותאמות לנכים. הדירה נבנתה בסוף שנות ה-90 ובעלי הבית קנו אותה ישירות מהקבלן והתאימו אותה לצורכיהם.
"בחלוף השנים, בעקבות לידת הבת השנייה וכניסת המטפלת הזרה לבית המשפחה, השתנו הצרכים", מסבירות המעצבות. "דרישת בעלי הבית הייתה לייצר חדרים נוספים לבת ולמטפלת שמתגוררת עימם במטראז' הקיים (גודל הדירה: 115 מ"ר). הדבר חייב לשנות כמעט לחלוטין את כל התכנון המקורי".
לפני כשנה עברה הדירה שיפוץ מקיף, שארך חמישה חודשים.
כיום כוללת הדירה סלון, פינת אוכל, פינת עבודה, שלושה חדרי שינה, חדר רחצה ויחידת הורים מרווחת המותאמת לצרכים המיוחדים של בעלי הבית.
הקונספט העיצובי: "המטרה הייתה לייצר בית פונקציונאלי שיותאם בצורה מושלמת לבני הזוג ולצורכיהם המיוחדים", מספרת פז. "מצד שני, היה לנו חשוב שהבית לא ישדר אווירה של נכות, אלא אסתטיקה וחום". כיוון שמדובר במשפחה חברותית מאוד, שביתה פתוח לאורחים בכל שעות היום, היה חשוב שתחזוקת הבית תהיה קלה ונוחה. הדבר השפיע על בחירת החומרים.
החומרים המותאמים: קודם כול הריצוף. "בשונה מבית רגיל, שבו בוחרים ריצוף על פי טעם אישי, בבית הזה היו שיקולים נוספים לבחירה", מספרת פז. "נסיעה בכיסא גלגלים על ריצוף מלוטש מדי יוצרת זמזום לא נעים, עקבות של צמיגי הכיסא או מראה לא נקי וכל אלו היוו שיקול מכריע בבחירת הריצוף הסופי. בנוסף, נעשה בבית שימוש רב בקוריאן במקום שיש. "בחיבורים שבין משטחים שונים מצטבר לכלוך", מסבירה פז. "ורצינו למנוע את עבודת הניקיון. לשם כך השתמשנו בקוריאן, שמאפשר יציקה אחת ללא חיבורים בכלל. במטבח נעשה שימוש באריחי חיפוי מזכוכית כדי להקל על התחזוקה".
תהליך השיפוץ: כאמור, השיפוץ ארך חמישה חודשים, במהלכם עברו בני הבית לדירה שכורה. במסגרת השיפוץ הוחלפו תשתיות החשמל והמים, חלק גדול מהקירות נהרס ובמקומם נבנו קירות חדשים. רוב השינויים היו פנימיים, לבד מחלון אחד בסלון. כיוון שבעלת הבית כמעט אינה יוצאת מהבית בימי החורף, היה חשוב להגדיל את החלון כדי שתיחשף לחוץ. עיריית לוד, בצעד יוצא דופן וראוי לציון, התחשבה במצוקת הדיירים ואישרה את השינוי על אף שמדובר בחלון שפונה לחזית.
הסלון: החלק הכי שימושי בבית. "זה בית שהדלת בו לא נסגרת במהלך היום", מסבירה המעצבת. "הוא כל הזמן פתוח לאורחים ולכן היה חשוב שהסלון יהיה נוח לשימוש. עיצבנו סלון דליל יחסית באביזרים, כדי לאפשר נגישות גבוהה, ללא מגבלה בכיסאות הגלגלים. מסיבה זו אין למשל שטיחים". הריצוף לא מלוטש לגמרי ולא מט, כדי שלא להשאיר סימנים. גודל המרצפות 60X60 ס"מ.
המטבח: בעל הבית אוהב מאוד לבשל. "ביום שישי", מסבירה המעצבת. "כל הקלאפות פתוחות והמטבח פעיל מאוד. בעיצוב המטבח היה צריך להתחשב במגבלה הפיזית שלו". את הכיור יצקו לפי מידה המאפשרת להכניס מתחתיו את כיסא הגלגלים. הכיריים צרות ומאורכות. "לכיריים ברצועה אחת יש חשיבות גבוהה, מכיוון שיכולת הושטת היד מכיסא הגלגלים לחלק האחורי של הכיריים מוגבלת", מסבירה המעצבת.
גם התנור הותאם לצורכי הנגישות. יש בו פתיחה צִדית ולא עליונה כדי להקל על הוצאת התבנית מהתנור. "פתיחה צִדית מאפשרת קִרבה מקסימאלית לתנור מגובה של כיסא גלגלים", מסבירה פז. בצד התנור ישנה מגירה שחלקה העליון הוא משטח נשלף, שמשמש 'משטח מעבר' בין התנור למשטח העבודה. בפועל, המשטח משמש כמקום עבודה נוסף. חזיתות הקלאפות עשויות זכוכית לתחזוקה קלה. גובה הקלאפות תוכנן כך שניתן להרימן ולהורידן גם כשיושבים בכיסא גלגלים. "לפני שרכשנו כל אביזר עשינו עשרות ניסיונות כדי לבדוק שהוא מתאים לשימוש, למרות המוגבלות בתנועה. גם עם הידיות עשינו ניסיונות ובעל הבית, מתברר, הסתבך דווקא עם הידיות הבולטות. הידיות השקועות התגלו כנוחות יותר", מסבירה פז.
יחידת ההורים: האביזר הבולט ביותר בחדר הוא המנוף התקרתי. מהמסילה יורדת זרוע, ואליה מחובר ערסל שמגיע עד לגובה המיטה ומאפשר מעבר קל יותר מהמיטה לחדר הרחצה.
בחדר יש מיטה מתכווננת, אך לא רק מטעמי נוחות, אלא בשל צרכים פיזיולוגיים כמו קשיי נשימה. ראש המיטה עשוי מגבס ודרכו עוברים חיבורי החשמל. הווילון שמחפה את החלון הגדול נקנה ב"איקאה". הארון נעשה בעבודת נגרות מותאמת לצורכי הנגישות של בעלי הבית.
האמבטיה: הפתח שלה רחב במיוחד, 120 ס"מ, המאפשר נגישות קלה. הכיור נבנה מיציקת קוריאן, ללא ארון מתחתיו, כדי לאפשר כניסת כיסא גלגלים. "בשל השימוש בכיסאות גלגלים והצורך בתמרון בחדר הרחצה, אין מקלחון וגם לא אגן רחצה או מדרגה באזור הרחצה", מסבירה פז. "ניקוז המים מחייב שיפוע מיוחד בכל שטח חדר הרחצה, שמצד אחד ישמור מפני גלישת המים אל מחוץ לחדר הרחצה, ומצד שני שומר שהשיפוע לא יהיה חד מדי וידרדר את כיסא הגלגלים". כל הכלים הסניטרים הותאמו לצרכים המיוחדים תוך השתדלות שלא יפגמו באסתטיקה.
הפריט האהוב: "המטבח", מציינת פז. "נדרש הרבה זמן לתכנן אותו, דווקא מפני שבעל הבית אוהב לבשל. התכנון מאוד אתגר אותנו, אך למדנו יחד איתו את הצרכים שלו".
השקפת עולם עיצובית: "במקרים של צורך בהתאמה פרקטית לצרכים מיוחדים, לא חייבת להיות סתירה לאסתטיקה. הכלל הזה נכון בכל מצב, כי בית תמיד צריך להיות פרקטי, אבל בפרויקט הזה החיבור היה בולט יותר. אני מאוד מאמינה בכך שאנחנו מתפקדים טוב יותר במקום שהוא אסתטי ונעים ולכן בעלי צרכים מיוחדים לא צריכים לוותר על היופי והנוחות בביתם".
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'. את המגזין ניתן לרכוש בחנויות ובמרכולים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם