הכל בסדר: נכנסים לארון של הפאשניסטים
לאהוב אופנה ושופינג זה נחמד, אבל לאפסן מלתחה ענקית ולמצוא פתרון לאחסון מאה זוגות נעליים - זה כבר פחות פשוט. שלוש פאשניסטות ופאשניסט אחד מציגים את ארונות הבגדים שלהם, ומסבירים את שיטת הסידור שמנצחת את הכאוס
מפנטז על חדר ארונות. אורי להבי צילום: אריק סולטן
מהי שיטת הסידור שלך?
"עדיף כמה שיותר תלוי. אני שונא לקפל - הקיפולים יוצרים בלגן, וגם כשמחפשים בערימות המקופלות, הן מתבלגנות. התלייה תופסת אומנם יותר מקום, אבל זה יותר מפנק.
"חוץ מטי-שירטס, רוב הבגדים אצלי תלויים: מכנסיים, ז'קטים, מכופתרות וגם רוב הסריגים. יש סדר: יש חלק המוקדש לחולצות, ארון למכופתרות, למכנסיים ולז'קטים. הנעליים מפוזרות בתחתית הארון. אני משתמש בקולבי עץ איכותיים. אין סיכוי שאשתמש בקולבי פלסטיק או קולבי ברזל שמקבלים מהניקוי היבש".
מתוקף תפקידו של להבי יש בבעלותו לא מעט תיקים. "אזור די גדול בארון מוקצה לתיקים, בגלל העבודה", הוא מסביר. "כרגע הם מסודרים בערימה, והייתי רוצה משהו יותר מסודר ומובנה. יש לי כ-15 חגורות שמסודרות במתקן מיוחד שנתלה על מוט התלייה, וגם הצעיפים תלויים".
כל כמה זמן אתה מסדר את הארון?
"משתדל לסדר לעתים קרובות, וכשהערימות מתחילות להיות גבוהות מדי, אני מעיף בגדים. ב-95 אחוז מהמקרים אני מוסר את מה שלא נלבש במשך חודשיים-שלושה".
יש לך טיפ לשמירה על ארון מסודר?
"אני מקפיד שכל הגרביים והתחתונים שלי יהיו מאותו סוג. לדעתי זו שיטה מנצחת, כי זה הופך את מלאכת ההתלבשות ליותר מהירה. כשמוצאים משהו טוב ומחליפים את הכל לאותו הסוג, זה חוסך המון כאב ראש והופך את החיים לפשוטים הרבה יותר".
מה הפנטזיה שלך בנושא ארונות בגדים?
"חדר ארונות עם שטיח מקיר לקיר. בחורף קר כשעומדים יחפים על הרצפה בזמן ההתלבשות. לכן חדר ארונות טוב חייב שטיח".
כל תיק צריך שקית
בניגוד לנשים רבות, דר משיח, מבלוגריות האופנה הראשונות בארץ, מעידה על עצמה ש"זמן ההתארגנות שלי בבוקר הוא רבע שעה, כשחמש דקות מתוכן מוקדשות להתלבשות. אני לא מהנשים האלה שמחכים להן, ומה שתורם לכך הם הסדר והנגישות של הבגדים".
אילוצי המקום ממתנים. דר משיח צילום: אריק סולטן
איך את מארגנת את המלתחה?
"הסדר הוא לפי שימוש. הדברים היותר שמישים, שהם יותר GO TO, יימצאו מלפנים, בחלקים שהם יותר נגישים, ולא במדפים גבוהים או אחוריים. אני מסדרת לפי קטגוריות: יש אזור תלייה של חולצות כפתורים ואחר של חולצות ללא כפתורים, ולז'קטים יש אזור תלייה נפרד. אני מעדיפה ושואפת לתלות, ולמזלי הבגדים שלי קטנים, כך שאני מצליחה להכניס פי שניים".
את מסדרת לפי צבעים או עונות?
"אני לא מסדרת לפי צבעים. ניסיתי, אבל זה לא עובד, כי זה סותר את הקטגוריות. את הארון אני מסדרת לפי עונות. בחולצות המקופלות: בחורף הסוודרים יהיו מלפנים ובקיץ החולצות הקצרות, וכנ"ל במכנסיים: בקיץ אשים מלפנים את השורטס ואת החצאיות לקיפול".
האם את מצליחה להיפטר מבגדים, או שאת מאלה ששומרות?
"אני מצליחה להיפטר מדברים תמיד. כשאני עושה ניקוי רציני אני תורמת חלק גדול לכל מיני מקומות קבועים. אני מוסרת גם למעון לנשים מוכות או לטינאייג'ריות שאני מכירה, כי יש לי מידה קטנה. חלק אני נותנת לחברות, וחלק אני שואפת למכור בבלוג. בקרוב אני מתכוונת להעלות לבלוג כמות של פריטים שהצטברו בעקבות הסידור האחרון".
מה לגבי הנעליים? איך הן מסודרות?
"עשיתי ניקיון רציני, וכרגע מדובר בכ-80 זוגות . כל החלק התחתון של כל ארון מוקדש לאחסון שלהן. שפצרתי שרפרף בעל שני שלבים מאיקאה, ניסרתי לו את הקצה והכנסתי אותו לארון, מתחת לתלייה. שם אני מאפסנת את הנעליים שהן בשמישות גבוהה, והן מסודרות בקומות. הנעליים שלא בשימוש כרגע מאוחסנות בקופסאות עם תמונות עליהן. אני מצלמת את הזוג ומדביקה את התמונה על הקופסה".
ואיך מסודרים התיקים?
"התיקים בארון, יש לכל אחד את הדאסט בג (שקית בד) שלו. אלה שאני כרגע משתמשת בהם, תלויים על הדלת כדי שיהיו נגישים".
על אף הסידור והארגון המופתי, משיח מפנטזת על חדר ארונות. "בישראל של 2013 זה לא כל כך אפשרי, בגלל מחירי הנדל"ן. גם הייתי שמחה לכל מיני גאדג'טים, כמו למשל מדפים נשלפים או תלייה עליונה שאפשר להוריד אותה בעזרת ידית. מצד שני, אולי המצב הנתון עדיף, כי אילוצי המקום ממתנים אותי וזה טוב. זה עוזר לי לערוך את עצמי, ולהבין משנה לשנה מה אני צריכה ומה לא".
דרושה אפליקציה
בביתה של שירה דולינגר בגבעתיים יש חדר ארונות שהוא רק שלה, הצמוד לחדר השינה. לבעלה ולשני ילדיה יש ארונות משלהם, בעוד היא מנסה להסתדר עם המקום שהוקצה לה. דולינגר, 33, בעלת בוטיק ורנר בתל-אביב, מודה שזה לא תמיד קל: "חדר הארונות שלי צפוף מאוד ואני לא חושבת שזה מספיק, אבל אני מנסה להסתדר עם מה שיש".
ללמוד להגיד שלום למה שלא צריך. שירה דולינגר צילום: אריק סולטן
"אני משתדלת שכל הדברים שהם מבדים מתקמטים, כמו משי, יהיו תלויים, ויש גם אזור מיוחד למעילים. בגלל ההריונות יש קופסאות אחסון לבגדים שהם לא לתקופת ההריון. אני מסדרת לפי מחלקות, ומשתדלת שהדברים יהיו ביחד ולא ילכו לאיבוד, כדי שלא אצטרך לחפש".
את מפרידה בין בגדים לעונות שונות?
"לא ממש. אני נוסעת הרבה לחו"ל ותמיד צריכה בשלוף דברים חמים כמו סריגים, קרדיגנים וז'קטים. גם המשרד שלי מקורר, ואני לובשת ארוך כל השנה".
מתי את מסדרת את הארון?
"אני משתדלת לסדר את הארון בכל מספר חודשים. אם פתאום אני נזכרת בפריט שלי שלא נלבש הרבה זמן, אני נכנסת לפרנויית אובדן ונכנסת לקריזה, ואני לא יכולה להיות רגועה עד שאני מסדרת הכל בתקווה שאמצא אותו. אני לא תמיד מוצאת, ואז אני מאשימה את הניקוי היבש".
את מצליחה להיפטר מפריטים? או שאת שומרת?
"תמיד מוסרת. כשאני מסדרת את הארון אני תמיד מוצאת דברים שאני כבר לא לובשת. כשמדובר בפריט נוסטלגי או בעל ערך כספי, אני מאחסנת אותו בקופסאות בארון או מתחת למיטה שלי. בגדים שאני לא צריכה יותר אני מוסרת, ובנות המשפחה שלי מאוד נהנות מזה. צריך להשתדל לא לאגור דברים. זה עניין נפשי של ניקיון-צריך ללמוד להגיד שלום לדברים שכבר לא צריך".
גם אוסף הנעליים המרשים של דולינגר מסב הנאה לקרוביה: "מדובר בכמאה זוגות נעליים, והרבה מהן אני לא נועלת או נעלתי. אני מלווה סדרתית של נעליים: לחברים, לחברות ולצילומים".
איפה את מאחסנת את כל הנעליים?
"חלקן מסודרות בתוך הארון, השטוחות אחת על השנייה בגלל חוסר מקום, וחלק גדול מאוחסן בתוך קופסאות שדחוסות בתוך הארון. בקיץ אני מאחסנת את המגפיים מתחת למיטה".
התיקים של דולינגר מוצאים את מקומם על מתלה בכניסה לבית. לעומתם, הצעיפים - אקססורי חביב עליה במיוחד - תלויים על מתלה מיוחד בארון.
מהו ארון החלומות שלך?
"הייתי רוצה שמישהו ימציא אפליקציה או תוכנה שתעזור לי למצוא פריטים. מין תוכנה שתנהל לי את המלאי ושתערוך לי גם ספירות מלאי, כמו שיש לי בחנות. נתקלתי פעם באחד הפרקים של'מעושרות', ולאחת הבנות היה בווילה בסביון מין היכל שנראה כמו חנות, וששימש לה ארון בגדים עם ארון תצוגה מזכוכית לכל האקססוריז. אפשר להגיד שמה שהייתי רוצה זה לפתוח סניף נוסף של ורנר אצלי בבית עם תא מדידה ומתלים, אבל בלי הלקוחות ".
צפוף פה
ארון הקיר הגדול של ליטל קלמנסון, 38, מעצבת תכשיטים ובעלת המותג "LK עיצובים ", העובדת מדירתה בתל-אביב, כבר לא מספיק כדי להכיל את מלתחתה. משום כך היא נאלצה להשתלט על ארונותיהם של בן זוגה ושלושת ילדיהם: "בעלי כל הזמן מתכווץ מבחינת המקום, ופלשתי לארון שלו ושל הילדים. בארון של בעלי זה מתחלק לשני שלישים שלו ושליש לטובתי".
נקודת התורפה. הנעליים של ליטל קלמנסון צילום: אריק סולטן
"יש אזור של דברים שאני לובשת יותר ביומיום, ויש אזור של בגדים לערב וליציאות - למרות שגם ביומיום אני מקפידה על לבוש הולם. אני מעדיפה תלייה, אבל מכיוון שהכל מאוד צפוף, אני עוברת לקיפול".
את מסדרת לפי צבעים?
"אני לא לובשת הרבה מאוד צבעים, כך שזה לא רלוונטי כל כך. הארון שלי די בגוונים מונוכרומטיים של אפור, שחור וכחול כהה. אני יותר מסדרת לפי עונות, אבל לא ברמה של להוציא דברים. את ערימות הגופיות והחולצות הקצרות אני מעבירה קדימה או אחורה ".
כל כמה זמן את מסדרת את הארון?
"אני מסדרת כל כמה חודשים, ומקפידה להוציא את מה שאני לא משתמשת בו ולתרום. אני עושה סידור בהיקף גדול, מוציאה את הכל ומחזירה מחדש. יש לי לוח זמנים צפוף בעבודה ואני עובדת קשה מאוד. אם היה לי יותר זמן, הייתי מסדרת את הארון בתדירות ובהיקף גבוהים יותר".
איך את מאפסנת את התיקים ושאר האקססוריז שלך?
"הצעיפים מקופלים - יש לי צעיפים שאני עיצבתי וגם כמה צעיפים של לואי ויטון. כל החגורות מאוחסנות במגירות. התיקים מאוחסנים בתוך שקיות בד מיוחדות. הם נמצאים בתוך מגירות בקומה התחתונה, כדי שאוכל להחליף בכל פעם שאני יוצאת".
ומה לגבי הנעליים?
"זו נקודת התורפה. הנעליים מאוחסנות יחד עם התיקים. לכל ברנד יש שקית משלו. יש לי עשרות זוגות נעליים, והן מסודרות בתחתית הארון ובכל הבית בעצם. החלום שלי הוא חדר ארונות כמו של קארי בראדשו, אבל בשביל זה צריך שלושה חדרים".
את מתכוונת לארון שלה בסרט "סקס והעיר 2" ? זה שהיא חולקת עם מיסטר ביג?
"כן. אם היה לי כזה, אולי גם אני הייתי מסכימה לחלוק אותו עם בעלי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם