ראשי » סגנון » בית » עיצוב הביתגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הכל עובר חביבי: מוכרחים לעבור דירה

לחתום על חוזה. לארוז את תכולת הבית בקרטונים. להזמין הובלה. להיכנס לבית חדש וסביבה חדשה. עבור רובנו מעבר דירה הוא סיוט, אבל יש כאלה שמאוהבים בזה. קבלו את עוברי הדירות הסדרתיים - האנשים שפשוט לא יכולים להישאר באותו מקום הרבה זמן

28. זהו מספר הדירות שפנינה כץ, אסטרולוגית ותיקה ונחשבת, הספיקה לעבור בחייה. ברזומה של כץ רשומות לא פחות מתשע ערים שבהן הספיקה להתגורר: תל-אביב, חיפה, רמת-גן, גבעתיים, כרמיאל, חולון, וגם ניו יורק, דטרויט ואמסטרדם. בתוך תל-אביב, למשל, נדמה שכמעט כבר אין רחוב שהיא לא מכירה אישית - מהמגיד דרך בוגרשוב, רחל, זרובבל בכרם התימנים, ועד זבולון. אפילו בזמן הראיון איתה היא בדיוק פורקת ארגזים, עם כניסתה לדירה חדשה ברמת-גן. כץ פשוט לא יכולה להישאר במקום אחד יותר מדי זמן.


"יש אנשים שמחליפים גרדרובה, אני מחליפה בית", היא אומרת, "כשעושים ניתוח לאורך ולרוחב רואים שאני אוהבת להתחדש, אני לא יכולה להגיד שלא. בעצם אני כל הזמן רוצה לשנות, וכשיש לי סיבה טובה, אני גם עושה את זה. למעשה, אני יכולה להגיד לך שהייתי קשורה באמת רק לבית הראשון שחייתי בו, כשהייתי תינוקת. מאז איבדתי את תחושת השייכות לבית. כשהייתי בת שלוש וחצי תבעתי מההורים שלי שניסע כל שבוע לבית הישן. בכיתי, ועד שלא קיבלתי את הנסיעה לבית הזה לא הרפיתי. זה אולי סיפור הטראומה הכי גדול שלי, ואחרי כן כנראה לא הייתי מסוגלת להיקשר לשום בית".

אז אף שהבית שהיא מדברת עליו היה בכלל מבנה אזבסט בעיירת עולים, מאז שכץ עזבה אותו היא מעולם לא הרגישה בבית בשום מקום אחר. כל תואנה שהיא היוותה עבורה תירוץ לעבור. בעוד רוב האנשים היו בולעים את הגלולה המרה של בעל דירה שלא מוצא חן בעיניהם, למשל, אצל כץ הסיפור אחר. "הרבה מהבתים שלי עזבתי בגלל בעלי בית בעייתיים", היא מאשרת. "ברגע שאני מריחה התנהלות מתנשאת או כזאת שבה לא רואים אותי ממטר - אני לא נשארת. אני לא מסוגלת להיות במקום שאני לא מרוצה בו. האישיות שלי היא מאוד אדפטיבית, אני מסתגלת מהר. אבל אם משהו צורם לי, אני אעזוב ולא אתקע את החיים שלי או אתן למישהו לגרום לי סבל. אני לא מסוגלת להיות קורבן".

מה הסביבה שלך אומרת על המעברים התכופים?
"כל כך התרגלו שאני אדם שונה ולא סטנדרטי, שבכלל לא מצפים ממני להתנהג כמו כולם. בגיל 40 הייתי האסטרולוגית הכי ידועה בארץ, ולמרות זאת מכרתי את הבית ועברתי לחיות בניו יורק כדי ללמוד ציור. כשעושים כזה דבר, אנשים מבינים שאת לא עובדת לפי קוביות רגילות.
"תמיד הייתי עצמאית ואינדיבידואליסטית. אני אדם כזה שלא קשור בעצם לשום מקום. רק צריכה מקום שבו הנשמה שלי תרגיש טוב, וכשהיא לא מרגישה טוב אני הולכת".

את נהנית מהתהליך הזה?
"זה לא קל. במעבר הזה, למשל, ממש בכיתי. אבל בשונה מרוב האנשים, זה לא מפחיד אותי. אני לא פוחדת משום שינוי, ואני לא חושבת אם יהיה לי קשה במקום החדש, אלא אני תמיד חושבת שהשינוי יהיה יותר טוב. החיים הם דינמיים - פתאום אתה מבין שחסר לך משהו, אז אתה יוצר שינוי. אני חיה מהיום לעכשיו, לא מהיום לעוד שלוש שנים. אנשים שחיים כמוני עושים מה שנכון להם ומתאים להם. אולי בזכות זה אני לא מזדקנת".

לארוז. לסדר. לזרוק. לנקות. לעצב מחדש. להכיר את השכנים. להתאקלם באזור. בשביל רובנו התהליך הארוך שטומן בחובו מעבר דירה הוא מתיש, ומעורר חרדות רק מכורח המחשבה עליו. אבל יש אנשים שלא זו בלבד שאינם חוששים, אלא אפילו נהנים ממנו. מאוד. שינוי האווירה, ההתחלה החדשה ואיתם גם הטרנספורמציה המתחוללת בעקבות כך בחיים - משמחים ומושכים אותם. מיהם בדיוק האנשים שרוצים לעבור כל תקופה קצרה לבית אחר, ומה כל כך מדליק אותם בתזוזה אינסופית?

 

לפעמים מדובר פשוט בפחד משגרה. כך, למשל, אצל נועה כץ (אין קשר משפחתי לפנינה), 26, מנהלת שיווק דיגיטלי בחברת היי-טק ברחובות, שמאז עזבה את בית הוריה לפני שש שנים, עברה בין ארבע דירות שונות בירושלים, מתגוררת כעת בהוד השרון, ובהמשך מתכננת לעבור ללונדון.

"זה עניין של אופי", היא מצהירה. "יש אנשים ששונאים את זה, אבל אני חושבת שאני מייחלת וסולדת משינוי בו זמנית. אני עושה הכל בשביל שיהיה שונה, אבל כשזה באמת שונה - קצת מפחיד לי. באופן כללי, אני חושבת שאני פשוט אוהבת לנדוד. יש בי מעין חוסר שקט פנימי. אני מרגישה שתמיד יש עוד מה לראות ואיפה להיות, וזאת דרך אחרת להסתכל על דברים, מין חשש שאם אשאר באותו מקום זה ינוון אותי".

בניגוד לרוב חבריה, הנטל של חתימה על חוזה, מכירת רהיטים, מציאת שותפים ותפעול כל האופרציה הכרוכה במעבר דירה - גורם לכץ הנאה. "בדירה השלישית שעברתי בתוך ירושלים כבר היה לי ברור שיש פה איזה דפוס", היא צוחקת, "אני מאוד אוהבת להיות בתנועה, ולשמור על גיוון ושינוי תמידי בכל דבר בחיים. יש בזה צדדים שמפחידים אותי, אבל זה מרגש אותי בו זמנית. כשעוברים דירה מתעוררת איזו תקווה שההתחלה החדשה תהיה טובה יותר. זה כמו ללחוץ F5 לחיים". 

"מעבר דירה נוגע ביצר שהוא ממש בגנים שלנו - יציאה להרפתקה של שינוי", אומרת ד"ר פרידה דניאלי, פסיכולוגית, יועצת אישית, מאמנת ומרצה. "אדם שעובר דירה הוא כמו מגלה ארצות. המעבר מוציא מהמקום המוכר והבטוח ונותן תחושת חופש, כך שמי שעובר דירה לעתים קרובות הוא כנראה לא אדם ששש כל כך להתחייב. מבחינה רגשית, במעבר יש ריגוש חזק. מי שאוהב את זה חווה יציאה מאיזון, שהיא כמו התאהבות. האדרנלין עובד שעות נוספות, ויש אנשים שמכורים להתרגשות הזאת".

לפי דניאלי, בניגוד לתקופות אחרות בהיסטוריה - היום החברה מקדשת את ערך השינוי שטומן בחובו מעבר הדירה. "ערך השינוי הוא משהו שמפמפמים לנו לתוך העורקים ומצפים לו מאיתנו", היא אומרת. "מעבר דירה הוא תהליך מורכב שמשפיע על החיים שלנו. הוא מתחבר למקום מאוד קדמוני שקיים בגנים שלנו, של נדידה, והוא מאתגר משום שהוא מעורר שאלות מהותיות כמו איפה, למה ועם מי אני רוצה לגור. אחרי כן הוא מאתגר את האילוץ הארגוני של פינוי המקום הנוכחי, שינויים בירוקרטיים, התאקלמות, ומאמץ להשיג במקום החדש תחושת ביטחון. למרביתנו יש פחד גדול משינוי, אבל אנחנו תמיד נעים בין הצורך בביטחון ונינוחות במקום מוכר, לבין הצורך לצאת להרפתקה".

בתהליך של מעבר דירה, על פי דניאלי, מתגלה מי באמת תומך בך בסביבתך הקרובה ועל מי אפשר לסמוך, לכן הוא גם מחזק מבחינה אישיותית. אך לעתים מעברי דירה תכופים יכולים גם להוות ביטוי לקושי רגשי להתחבר לעצמך, וכתוצאה מכך גם לאדם אחר, ולאפיין אנשים שבורחים באופן תמידי. "למרות ההסתייגויות הללו - בגדול, ערך השינוי הוא מאוד חשוב בהוויה שלנו ונותן ביטוי לסקרנות, הרפתקנות, התחדשות ומוכנות לנסות דברים חדשים", מבארת דניאלי. "אנשים שעוברים דירה לעתים קרובות הם אנשים שלומדים לבטוח בעצמם". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...