סיפור סינדרל: קובי לוי כובש את גאגא
עד לפני שלוש שנים קובי לוי היה מעצב נעליים אנונימי מישראל. עכשיו, כשהוא משיק פרויקט עם חברת הענק דיסני, הוא מנסה להסביר איך הנעליים שלו, שנוצרות בסטודיו קטן בתל-אביב, מצליחות לכבוש אנשי אופנה ושואוביז בכל העולם. כולל ליידי גאגא
למרות ההפתעה, במקום מסוים החיבור עם דיסני נראה מאוד טבעי גם ללוי. "הכל בעיצובים שלי מאוד קריקטוריסטי והומוריסטי, וזה גם מה שחשוב בסרטים מצוירים", הוא מסביר. "סרט מצויר לוקח דמות, חושף את המהות שלה, מגזים אותה וגורם לנו להבין ברגע אחד מי היא. ואני עושה אותו דבר בדיוק בעיצובים שלי - לוקח את המהות של צורה מסוימת, את מה שאני רואה בה, ומביא את זה לנעל".
סדרת הנעליים של לוי לדיסני אינה למכירה, אלא יוצרה בעיקר למטרות יחסי ציבור של החברה. "למרות זאת", הוא מדגיש, "זאת נעל אמיתית לגמרי. אם הם ירצו להציג אותה על דוגמנית בתצוגות, אין עם זה שום בעיה".
ומכל הדמויות של דיסני בחרת דווקא מכשפות? מה עם כל הנסיכות היפות?
"האנשים של דיסני הציעו לי כל מיני אופציות, אבל אני ישר רציתי ללכת על המכשפות. הן הכי לא פוליטיקלי קורקט, תמיד הדמויות שלא הולכות עם הזרם, עושות מה שהן רוצות, מה שהן יכולות".
האמת , כמעט כמו לוי בעצמו.
בשנתיים האחרונות קובי לוי הוא שם מוכר בתעשיית הנעליים הבינלאומית. סטייליסטים מכל העולם מזמינים ממנו עיצובים, עיתונאי אופנה מראיינים אותו, והנעליים הלא קונבנציונליות שלו, בלשון המעטה, מככבות בהפקות, תערוכות ומה לא. אז איך זה שהוא לא מגה-סלב-מעצב מקומי, אתם שואלים? כי מדובר במעין עוף מוזר, סוג של אאוטסיידר. הוא לא מתרברב בניים דרופינג, וכנראה שלא קראתם יותר מראיון אחד בעברית איתו. ככה זה כשאתה לא מחזיק יחצ"ן צמוד.
לוי ספון כמעט לגמרי בסטודיו שלו בגן החשמל, בין עורות ומכונות תפירה. עם אסיסטנטית, שותפה עסקית וכלבה. ואף שאין שום מערך שיווק משומן סביבו, ששולח את העיצובים שלו לחדרי התצוגות הנחשבים בעולם או דוחף נעליים שלו להפקות של "ווג", המייל שפתאום הגיח מדיסני לא היה הפנייה הראשונה שהפתיעה אותו.
לפני כשנתיים, באמצע 2011, התקבל אצל לוי מייל מהסטודיו של הסטייליסט של ליידי גאגא, ניקולא פורמיצ'טי, עד לאחרונה המנהל האמנותי של בית האופנה טיירי מוגלר (והמנהל האמנותי הטרי של המותג דיזל). לוי התבקש לעצב נעליים עבור המלכה גאגא, שכיכבו בסופו של דבר בקליפ "Born This Way". אם זה לא מספיק, לוי גם פתח חנות פופ-אפ למשך חודש בחנות הכלבו המיתולוגית סלפרידג'ס בלונדון. "יש להם קומה שלמה של גלריה לנעליים, וזה הספייס מכירה הכי יפה לנעליים בעולם", הוא מספר. "חיפשתי אותם כמה חודשים, אבל זאת חברה ענקית".
ללוי, 36, היה מאז ומתמיד פטיש לנעליים. עוד בימי התיכון, במגמת אמנות פלסטית בתלמה ילין, בנה נעליים במסגרת שיעורי פיסול. זאת, אף שאיש בסביבתו הקרובה לא ניהל מערכת יחסים מיוחדת עם נעליים: "אף אחת סביבי לא נעלה עקבים. אמא שלי נופלת מעקב של שני סנטימטר", הוא צוחק. "אולי בגלל זה התעסקתי עם זה כל כך ".
כשסיים לימודי צורפות ואביזרי לבוש בבצלאל, הלך לוי ללמוד איך ממש מייצרים נעליים, אצל סנדלרים שעושים נעליים אורתופדיות מיוחדות לבעיות רפואיות. לאחר מכן עבד בחברת סטארט-אפ אמריקאית שמייצרת נעליים, עבודה שכללה הרבה נסיעות לארצות-הברית ולסין.
את גולת הכותרת שלו היום, הפיסים שהם ספק נעליים ספק יצירת אמנות, הוא התחיל לייצר בכלל בשביל ההנאה. "במקום שולחן קפה יש לי בבית מכונת תפירה ועורות, והייתי עושה את הנעליים האלה לעצמי בבית, בסלון, בשביל הכיף. למה? כי אני אוהב את זה, בשביל להראות לאמא שלי ולחברים שלי. ממש בשביל עצמי".
באותה תקופה לוי התחיל לעצב עבור מותג הנעליים שולה (הקולקציה האחרונה של שולה יצאה בחורף, וכעת המותג הפסיק את פעילותו), ואת הנעליים האמנותיות שלו הציג באתר Virtual Shoe Museum. "לא היו לי כמעט תמונות של הנעליים", הוא מספר, "ואז איזה מישהו שערך ספר פנה אלי ממקום כלשהו בחו"ל, וביקש שאשלח לו צילומים. זאת הייתה סיבה סוף סוף לצלם אותן בצורה איכותית ושיהיו לי תמונות שוות. ב-2010 פתחתי בלוג שאין בו מילה אחת, רק תמונות ושמות של העיצובים, ושמתי שם את התמונות. הבלוג התחיל פשוט לעוף, ואני כמובן בהתחלה לא ידעתי, לא הייתה לי שום דרך לדעת מזה".
לא שמעת על גוגל אנליטיקס? על בדיקת מספר כניסות?
"איים סו אולד, בכלל לא ידעתי איך בודקים את הדברים האלה. גיליתי שיש צופים לבלוג רק כשאנשים שאני מכיר התחילו לקבל את זה מאנשים שהם מכירים. ואז באיזשהו חודש קיבלתי פתאום צונאמי של אימיילים מאנשים שרוצים לקנות ולהזמין ולפרסם וסטיילינג ומה לא. בכלל לא הבנתי מאיפה הם נפלו עלי. אני זוכר שהייתי בחו"ל, ובמקום להסתובב הייתי בבתי קפה עם אינטרנט, שולח מיילים. עוד ועוד בקשות שלא הפסיקו, ועדיין לא מפסיקות להגיע".
וכל זה בלי מערך שיווק? יחסי ציבור?
"אף פעם לא עבדתי עם יחסי ציבור. כל מה שקורה, קורה מעצמו. בכלל לא הייתי אז במקום הזה. זאת הייתה פנטזיה טוטאלית, בחיים לא הייתי חושב שזה מה שאנשים יקנו. כשייצרתי את הנעליים האלה לא התפשרתי על הגובה, לא על הצורות, לא על הצבעים, לא על ההוצאות, לא על כלום. זה עיצוב בשביל עיצוב. זאת אמנות. אבל אחרי שראיתי שמהסלון בבית אפשר לקבל מיילים מהאנשים הכי מפורסמים בעולם, אז אמרתי יאללה, בוא ניקח צ'אנס, ופתחתי את הסטודיו הזה".
בסוף יולי 2011 פתח לוי את הסטודיו שבו הוא מייצר את הנעליים שלו. במקביל, צירף שותפה שאחראית לשיווק ולפן העסקי ("אם הייתי צריך לענות גם למיילים לא היה לי זמן לעבוד"), ופתח אתר שבו ניתן לרכוש את נעליו אונליין.
לא קל להזמין נעליים כאלה באינטרנט. מה עם כל השריטות של איך הקרסול נראה או אם היא מחמיאה לי לרגל?
"האמת, הנעליים האלה הן כל כך פאר אאוט, שכל השיקולים של מה מחמיא כבר לא ממש רלוונטיים. זה סוג אחר של רכישה, זאת נעל שלוקחת את כל הפוקוס. היא לא מקשטת בגד, אלא הבגד מקשט אותה".
ואיך היית מגדיר את הלקוחות שלך?
"אני מכיר רק לקוחה אחת שלי אישית. אני יכול לדעת מי הלקוחה שלי רק אם היא מפורסמת, למשל כמו וופי גולדברג. וגם את זה אני אומר לך רק כי היא שמה את הנעליים בפייסבוק, אחרת לא הייתי אומר. יש מי שקונה את הנעליים כדי להציג אותן כאמנות, או לאירועים מאוד ספציפיים".
בכל זאת, לא כל אחת יכולה להוציא אלף דולר מינימום על זוג נעליים.
"כן, אלה נעליים מאוד-מאוד יקרות. הנעל הכי יקרה עולה 3,000 דולר , וזאת גם נעל מופרעת ומורכבת. ככל שהדגם ממש חורג מהסטנדרט זה יותר יקר, כי הוא יותר מורכב לייצור".
לוי לא עובד לפי קולקציות אלא לפי נושאים. הוא עיצב, למשל, סדרת ציפורים ובייסבול. השראה הוא שואב מכל מקום. "למשל, עכשיו מזגתי את החלב לקפה, ויש נעל שנראית כמו קפה שנשפך".
בתור סטאר בינלאומי, לא בא לך לכבוש מסלולים בבירות האופנה הגדולות?
"אני לא אעבור לאף מקום אחר, אלא אם כן זה יקדם את הדברים שלי. אם פה החיים שלי ואני יכול לעשות את אותם דברים מפה, אז למה לעבור? זה גם לא כזה פשוט. זה נשמע תמיד כמו פנטזיה כזאת, לעבור לאיזה מקום והכל יהיה מעניין, אבל זה לא עובד ככה".
ומה בא לך לעשות בהמשך?
"שיהיה לי ליין יותר מסחרי. אני כן רוצה לשמור על ההומור ועל הפאן ועל היצירתיות, אבל שיהיה יותר זול לאנשים לקנות, ושאני אוכל לייצר בכמות יותר גדולה. אני עובד על זה מאוד קשה עכשיו".
ואת זה כן תייעד לבנות ארצנו?
"אם ירצו - בבקשה. אבל עד היום לנעלי הסטודיו שלי לא הייתה אף לקוחה מהארץ. בארץ הנעליים יותר פרקטיות. אנשים רוצים נעליים שיתפקדו לבית, למשרד, לטיול עם הכלבה, לחתולה של ההורים".
אולי זה בגלל שאין לנו הרבה שטיחים אדומים להתהלך עליהם.
"רוצים פה גם שיהיה מרשים וגם שיהיה נוח, ולפעמים זה לא הולך יחד. צריך לדעת איך ללכת על נעליים כאלה ".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם