קארטה קיד: טיפול בבעיות קשב באומניות לחימה
ד"ר קלאו אשר סבל בעצמו לאורך השנים מהפרעת קשב, פיתח שיטה לטיפול יעיל ב ADHD באמצעות אימון גופני, אשר במקרים מסוימים אף מצליח להוות תחליף ראוי לריטלין
ד"ר קלאו, שהבין כי האפשרויות הטיפוליות הטמונות בקארטה בפרט ובאמנויות לחימה בכלל, הן עצומות, החל לחקור את הנושא לעומק וסיים דוקטורט באמנויות לחימה טיפוליות. כעת הוא מסמיך מדריכים בתחום זה ונוחל הצלחה גדולה.
"כיום מזהים שלושה גורמים להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות", אומר ד"ר קלאו: "מום גנטי, שיבוש כלשהו שנגרם בתקופת הינקות בעקבות חוסר בחלבון מסוים וסביבת הילד.
"העולם נעשה מקום בעל ידע רב הגדל כל הזמן. במקביל, גוברים הרעשים הסביבתים וההפרעות בקליטת הידע, עד שכולם הופכים לרגישים, מוצפים ובלתי מרוכזים.
כך שלא די בכך שילד סובל מבעיית קשב וריכוז, כיום האפשרות לסנן את הרעשים החיצוניים נעשת קשה יותר ויותר. הממצאים הנוירולוגיים בתחום הפרעת הקשב מציגים שוני במוחו של הסובל מבעיית קשה בארבעה תחומים: זרימת הדם במוח, הפעילות הכימית במוח, הפעילות החשמלית של המוח ומבנה המוח עצמו.
במה שונה טיפול באומניות לחימה מאימון גופני אחר?
"האימון הגופני הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר שיכולים להביא לשינוי אצל בעלי הפרעת ADHD. הכנסת אימון הגופני לשגרת היום יום' אם במשחק השכונתי ואם בפעילות החוגית, נדחק לתחתית מכיוון שהוא מצריך זמן, תכנון, עבודה והתמדה. לעומת זאת באמנויות לחימה טיפוליות אנו יכולים להחזיר את האימון לחיינו, ובכך לתת מענה, לשפר ואף לרפא חלק מן הקשיים".
אחת הדוגמאות שד"ר קלאו משתמש בהן כדי להסביר את יעילותו של הטיפול, הוא המקרה של יואב בן ה-13 אשר אובחן כבעל הפרעת קשב מטיפוס משולב, הכולל הפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
"יואב החל באימוני טרום-קראטה בגיל 5. לאורך השנים, הוא התקשה במסגרת בית הספר וממוצע ציוניו היה נמוך מאוד. עם זאת, באמנויות הלחימה התקדם בדרגות וחווה מספר הצלחות באליפויות. לאחר שעבר מבחני דרגה לחגורה כחולה ואימוניו הפכו להיות יותר מורכבים ואינטנסיביים, שינויים התנהגותיים מברורכים החלו להיראות בדפוס ההתנהגות שלו. היות שלמרות התקדמותו באימונים, בבית הספר היו ליואב בעיות התנהגות וריכוז, התבקשו ההורים של יואב לאור ממצאי האבחון, לתת לו ריטלין, אך הם מיאנו ופנו אלי לעזרה וייעוץ נוסף בעניין.
מהי עמדתך כלפי ריטלין?
"אני לא מתנגד אך מציע לנסות את כל הדרכים החילופיות שישנן כיום. במידה ועדיין לא נראה שיפור ניתן לשלב בין ריטלין והאלטרנטיביות.
במקרה של יואב, לאחר עבודה מאומצת והוספת שעות אימון, הוא התקדם בסולם הדרגות והגיע עד לחגורה חומה ובמקביל התמורות החיוביות שהחלו לצוץ עוד קודם לכן, הלכו וקיבלו מעמד קבוע ובולט. ציוניו בלימודים עלו עד לממוצע העליון של כיתתו, התנהגותו הפכה מרוסנת יותר והוא הצליח להתמודד עם קשיים ולדחות סיפוקים".
שיעורי אמנויות לחימה טיפוליות לטווח ארוך יוצרים שינויים בארבעת התחומים הנוירולוגיים אשר כאמור דורשים התערבות טיפולית.
• חימום אירובי – להגברת זרימת הדם והפעילות הכימית במוח
כל שיעור מתחיל ב'חימום' אירובי עם דופק גבוה למשך כ- 15 דקות. בזמן הזה נוצרות בגוף מספר תגובות, האחת – הגברת הדם למוח וכתוצאה מכך השנייה, החשובה לבעלי הפרעות קשב וריכוז – הגברת הפרשת הניורוטרנסמיטור דופמין. לדופמין תפקיד חשוב בהתנהגות, קוגנטיות, פעילות מוטורית, מוטיבציה, מערכת התגמול, שינה, מצב רוח, קשב ולמידה. לפי מספר מחקרים, תרגול אירובי של 15 דקות יכול לשפר את הריכוז למשך כ–4 שעות.
• תרגיל מרכזי – לבניית רשת עצבית
בכל שיעור מתמקדים בתרגיל מרכזי אחד שיפורק המרכזי לגורמים באמצעות הוראות מתאימות, הסברים הולמים ותרגול ספציפי לכל תנועה בתרגיל. כך, באמצעות תרגול תנועה החוזרת על עצמה מספר רב של פעמים, נגיע לבנייה של רשת עצבית המסוגלת לבצע רצף של תנועות.
• תנועות בהצלבה – לשיפור התקשורת בין המיספרות ימין ושמאל
אחד ממאפייני אמנויות לחימה שונות הינו, חציית קו אמצע ותנועות בהצלבה. מאפיין זה חשוב לפיתוח 'החומר הלבן', כפיס המוח, שנמצא כלקוי באנשים בעלי הפרעת קשב. ברוב תרגילי החסימה וההתקפה בידיים ו/או רגליים באמנויות לחימה, אנו חוצים את קו האמצע ואף מבצעים תרגילים רבים בהצלבה.
'החומר הלבן', ובלועזית קורפוס קאלוסום, מאפשר להמיספרות השמאלית והימנית במוח לחלוק ביניהן מידע. ההמיספרה השמאלית, המכונה 'המוח ההגיוני' או 'המוח הרציונאלי', אחראית לשפה, חשבון, ארגון ועוד. ההמיספרה הימנית, המכונה 'ההמיספרה המטפורית', מתמקדת בחוויות בהווה, יצירתיות, אסוציאציות, עיבוד מידע חושי ושליטה בתפקודים המרחביים.
• תרגילי נשימה – לאספקת חמצן למוח
באמניות לחימה טיפוליות מושם דגש על תרגילי נשימה. הנשימה חשובה ביותר לקשב ולמידה. אספקת חמצן למוח בכמות הדרושה לו מאפשרת תהליכי חשיבה תקינים, פוריים, יצירתיים, צלילות, קשב, ריכוז, דמיון, ערנות, אסוציאציות והקשרים. בתרגילי הנשימה עוברים על נקודות ההשפעה בגוף, מרידיאנים, שעל פי הרפואה הסינית, וכיום אף המערבית, משפיעים על מערכות הגוף שעלולות לפגוע באספקת החמצן למוח.
• גבולות ברורים וסדר פעולות ידוע מראש – לפיתוח משמעת עצמית ותכנון
המסגרת במועדוני אמנויות הלחימה, שהיא בעלת מנהגים קבועים ועל פי סדר ידוע מראש, מפתחת אצל התלמיד את היכולת לתכנן סדר פעולות וסדר יום כפי שעליו לבצע מידי אימון כאשר הוא מגיע למועדון. המשמעת הקפדנית והגבולות הברורים ינחילו לתלמיד הרגלי ריסון, דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.
• האצלת סמכויות – לשיפור האחריות
המועדון הינו סביבה תומכת אשר מעודדת כל תלמיד להתקדם על פי יכולותיו האישיות בלבד. הטלת סמכות על התלמיד על ידי הפיכתו לאחראי על תחום מסוים במועדון, הופכת את תחושתו מ'לא רצוי' ו'לא מוצלח' למקובל ולתורם בחברה, ובכך מעצימה אותו ומשנה את הדימוי העצמי שלו. בנוסף, התלמיד נמצא במסגרת תומכת ומלווה, חווה הצלחות משיעורים ואימונים מהנים ומועילים ואף לומד הגנה עצמית.
דר' אבי אשר קלאו,הינו מרצה ורכז אמנויות לחימה טיפוליות – המכללה האקדמית בוינגייט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם