"דווקא אחרי הפסקת האש, הגיעו הסיוטים"
היום שאחרי צוק איתן עלול לזמן למבוגרים ולילדים כאחד, לחוות עדיין תחושות קושי וחרדה. התגובה השכיחה לטראומה, היא בסופו של תהליך רכישת חוסן, ולא פוסט טראומה
עוד ידיעות ב nrg סגנון:
- מצב חרום בצל הפרעת קשב: "הילד אלים יותר"
- מרגש: כלב מנסה להציל דגים שנפלטו מהמים
כמוה, מדווחים רבים נוספים שתפקדו היטב במהלך השבועות האחרונים חרף הנסיבות, על מתח, דאגה, מחושים גופניים שונים, לאות ואף הסתגרות. הורים מספרים כי ילדיהם ממשיכים להיות חסרי שקט, מבטאים התנהגויות רגרסיביות כגון הרטבה ותלות מוגברת ומתקשים להירגע.
''חרדה היא תגובה לגירוי או מצב בו אנחנו חשים באיום, לשלמות הפיסית או הנפשית שלנו''.
שאטרסטוק
בחודש האחרון, בעקבות מבצע צוק איתן, חווינו עליה חדה במפלס החרדה בחברה הישראלית. החרדה במצב חירום ומשבר, חוצה גבולות של גיל, מגדר ומרחב, מביאה למצוקה נפשית בעוצמות שונות ובעלת השלכות על רווחתו הנפשית של הפרט ועל תפקודו.
חרדה היא תגובה לגירוי או מצב בו אנחנו חשים באיום, לשלמות הפיסית או הנפשית שלנו. היא מתקיימת אל מול תחושת סכנה והיעדר שליטה. הסימנים של החרדה מתבטאים בתחום הגופני, הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי.
הסימנים הגופניים כוללים: האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן וקשיי אכילה ושינה. מבחינה רגשית אנו עשויים לחוות דריכות ומתח שלא מרפים, יחד עם קשת של רגשות כגון בושה (על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע), כעס (על המצב, על אחרים ועל עצמי), אשמה (על כי לא יכולתי לסייע לאחרים, על כך שאני נפגעתי פחות), חוסר אונים וייאוש. הרגשות מלווים לעיתים קרובות במחשבות קטסטרופליות על סכנה או פגיעה. מבחינה התנהגותית, החרדה יכולה להתבטא לעיתים בהימנעות מפעילות או נטייה להתבודדות, כמו גם בתלותיות באנשים הקרובים.
תהליך רכישת חוסן, ולא פוסט טראומה
מעבר למצוקה הרגשית המתעוררת בעקבות אירועי משבר וחירום, סובל האדם מבעיה נוספת והיא ההתמודדות עם הסימפטומים והביטויים של החרדה עצמה המתעוררים אצלו בעקבות אירוע החירום ומהוות עבורו עוד סיבה לדאגה.
ככל שקיים פער גדול יותר בין תביעות מציאות חינו מאתנו, לבין תפיסתנו את משאבי ההתמודדות שלנו, גדלה מצוקתנו הנפשית. בנוסף, אירועי חירום ומשבר משבשים את תחושת הרציפות שלנו. המפגש הכואב עם חוסר הוודאות וחוסר השליטה לא מאפשר לנו להמשיך לחיות בתוך אשליה של שליטה בה "מה שהיה הוא שיהיה" ומביא לתחושת בלבול וחוסר אונים.
עם הסיום המיוחל של מצב החירום, בניגוד לרעם האזעקות והטילים, העוררות הרגשית ותחושת הלחץ לא ממהרים לשקוט. חלק מאתנו, שעסקו כל הזמן ב"Doing" סביב תפקידם כהורים או כבעלי תפקיד בחירום, עשויים למצוא עצמם תשושים וחסרי כוחות כאשר לפתע מכה בהם ההכרה של החוויה שעברו במלוא עוצמתה הכואבת.
''התגובה השכיחה לטראומה היא בסופו של תהליך רכישת חוסן, ולא פוסט טראומה''.
שאטרסטוק
קשה לצפות לחזרה מידית של שגרת חיינו למצב טרום צוק איתן אך חשוב לכוון לכך בהדרגה ולנסות להימנע מלכעוס על עצמנו או להתבייש לאור רגשות ותגובות הדחק שאנו עשויים להמשיך לחוות. חשוב להבין כי פחד הנו תגובה נורמאלית ואפילו בעלת ערך בשמירה על שלומנו ובנקיטת מידת זהירות שהנה קריטית להישרדותנו. גם תגובות החרדה הן טבעיות ושכיחות והן תדעכנה ככל שיחלוף הזמן בו נחווה רגיעה. בינתיים רצוי לא להישאר לבד עם הקושי ולהגדיל את מעגלי התמיכה סביבנו.
ייתכן ובימים הקרובים עדיין יהיו שיחוו סימפטומים של חרדה היות ואנו עדין נמצאים בדריכות ובעוררות גופנית גבוהה ובמקביל לכך,
התגובה השכיחה לטראומה היא בסופו של תהליך רכישת חוסן, ולא פוסט טראומה. חוסן הוא היכולת להסתגל, להתמודד ולהתגבר, חרף קשיים, נסיבות חיים, מגבלות ומכשולים, בעזרת משאבים פנימיים ובעזרת סיוע מצד אחרים.
אנו נוטים לחשוב כי חוסן פירושו היכולת לחזור ולהיות מה שהיינו לפני קטיעת שגרת החיים על ידי האירוע הטראומטי. אולם למעשה, חוסן הוא היכולת להמשיך ולנוע קדימה, תוך התפתחות אישית וגדילה, כשאנחנו ממצים עד תום את חיינו.
ד"ר שירי דניאלס - מנהלת מקצועית ארצית ער"ן
ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) היא עמותה ישראלית המפעילה את הקו החם הגדול ביותר בישראל המתמחה במתן שירותי עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון או האינטרנט. מספר הטלפון של ער"ן: 1201 מכל טלפון, 24 שעות ביממה ובאינטרנט (לפניות בצ'אט אישי, פורום קבוצתי או מייל) :
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם