עולים לרגל: ירושלים העתיקה בחג הסוכות
אתם חושבים שבימינו יש פקק בדרך לירושלים? שערו בנפשכם מה קרה בימי קדם בזמן העלייה לרגל. לרגל הרגל קבלו מדור טיולים שמוקדש לירושלים העתיקה
"לִבִּי בַּמִּזְרָח וַאֲנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזוֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב."
חיים נוחים היו לרב, אך בהגיעו לגיל 65, כך מספרת האגדה, החליט לצאת בעקבות ליבו מזרחה. השאיר את חייו כמו שהכיר אותם מאחוריו בספרד ושם פעמיו לציון. דרך ארוכה וקשה חיכתה לרבי יהודה הלוי, חצייה של כל אגן הים התיכון, אך המטרה תמיד עמדה לנגד עיניו – ירושלים.
לאחר שנה תמימה, הגיע לארץ ישראל והמשיך במסעו לירושלים, משתוקק להיכנס בשערי העיר וללטף בידיו את אבני הכותל המערבי. מעל פסגת הר הזיתים חזה, לראשונה בחייו, בירושלים. כנראה שמהתרגשות הוא נפל על ברכיו והתייפח בבכי. צלבן שהגיע רכוב על סוס הבחין ברבי הזקן והבוכה החוסם את דרכו לא היסס- הוא שלף את חרבו מנדנה וערף את ראשו של רבי יהודה הלוי. הרב לא זכה להיכנס בשערי העיר. ראה אותה מנגד, אך לא בא בשעריה.
עוד כותרות ב-nrg:
מקומות בארץ שעשו לנו צביט בלב
קליק אחד ואתם באיי גלפגוס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בחג הסוכות הקרוב, יגדשו עשרות אלפי המבקרים את סמטאותיה ורחובותיה של העיר העתיקה בירושלים. הם יחלפו על פני הקארדו הרומי, בית כנסת החורבה המשופץ, דוכני הרוכלים ומוכרי המזכרות. אך כולם ינהרו לנקודת מגוז אחת, נקודה שאליה יגיעו כל עולי הרגל המודרניים לירושלים: הכותל המערבי. בדרכם
בעינינו שם הרחוב סימלי- הוא עבור כל אלו אשר רצו להגיע לירושלים, חלמו על ירושלים, אמרו בסוף כל חג "בשנה הבאה בירושלים" ותחת חופתם העלו את ירושלים על ראש שמחתם, אך עקב תנאים שונים, הגבלות וחוקים, לא יכלו להגיע לעיר. בעוברכם ברחוב בדרך לכותל, חשבו על רבי יהודה הלוי ועל כל אותם "אנשי נבו" שרצו וחלמו, אך לא הגשימו מסורת זו לאורך הדורות.
מסורת העליה לרגל לירושלים מקורה בתורה, שם מצווים הזכרים מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה: בפסח, סוכות ושבועות. "שָׁלֹושׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ (הגברים) אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר (בבית המקדש): בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת…"דברים טז 16.
כך שבחג האסיף, הלוא הוא חג הסוכות, התאספו כולם ויצאו לדרך אל ירושלים. כאלף שנים עמד בית המקדש על פסגת הר המוריה ובית ישראל על רבבותיו התאספו מסביב, כעין פסטיבל יהודי חגיגי שנמשך לילות וימים. שיא העליה לרגל היה בוודאי הביקור במקדש עצמו והקרבת הקורבנות, אך משהחריב טיטוס הרומי את המקדש, לפני כאלפיים שנים, וגלה ישראל מארצו, פסק מנהג העליה לרגל למקדש. את הקרבת הקורבנות במקדש החליפו הברכות והתפילות הנישאות גם היום ברחבי העולם. ובכל זאת, המבקר בחול המועד בעיר העתיקה והפוסע אל כותל ודאי מרגיש את אלפי שנות ההיסטוריה היהודית הפוסעות איתו.
הערות: לעיר העתיקה עדיף להגיע בחול המועד סוכות באמצעות תחבורה ציבורית. כניסה דרך שער יפו או שער ציון ומשם לרובע היהודי ולכותל המערבי (השילוט אינו תמיד ברור אך תמיד ניתן לשאול).
יש להצטייד בבגדים צנועים ונעלי הליכה נוחות- ישנה הליכה של כקילומטר משערי העיר העתיקה אל הכותל. המרצפות והמדרגות לעיתים חלקות. ביגוד חם ממולץ לשעות הערב והלילה.
***
נעמי ואלעד בר אילן, "תרמיל ומקל" טיולים סיורים וימי גיבוש
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם