8 על 8: שמונה שמיניות שלא נשכח
הוא מעל לטבע, הוא נראה כמו משקפיים הפוכים, הוא ספרת המזל הסינית. לרגל שמיני עצרת קבלו את שמונה השמיניות שלא נשכח
בימים שבהם קיפי היה השראה לנעלי בית, ולערוץ 1 היו מאה אחוזי רייטינג, היינו יושבים כולנו וצופים בטלוויזיה החינוכית, בעיקר ברחוב סומסום. בין רגע סום ובשום וקסום ונפלא אחד למשנהו היו קטעי קישור, לימודיים אף הם, שהפכו ברבות השנים ללא פחות מקאלט טהור.
לצד אריק בנץ, כרובי ו"ההורים מתחתנים", הופיעו בכל תכנית גם סרטונים שלמדו לספור. היו שם מלך קרוקודיל ושבעת בניו, 12 פרות משה שיצאו לפיקניק ועל כולם עלה מלך השמונה השליט והמחליט שכל מנה תהיה שמונה.
ומי ליבו לא נשבר כשהרץ מגיע דחוף כדי לגלות למלך ש"רך נולד למלך, כלומר רכה". הסרטון נגמר במטאפורה לליבו המרוסק של המלך. שלט גדול עליו כתוב 8 נופל על השליח ומועך אותו תחתיו בזמן שהמלך לואט: "אוי איזה רשע, בת מספר תשע".
בשיתוף פעולה מושלם הבמאי רידלי סקוט והשחקנית סיגורני ריבר מלחיצים לנו את הצורה עם "הנוסע השמיני", סרט אימה מז'אנר המדע הבדיוני. קחו חללית, עכביש, הרבה חושך וצילום מחלחל קרביים ותקבלו את אחד הסרטים שאחריהם יהיה לכם קשה מאוד להירדם. הנוסע השמיני הוא במקרה גם בעל 8 רגליים שעירות במיוחד שיכול להיטמע בתוך אדם בלי הרבה כאבים. איך הוא יוצא ממנו? שאלוהים ישמור.
מי שעדיין סובל מנדודי שינה בעקבות הסרט יכול לעבור חוויה מתקנת עם הפארודיה הזו.
על הדשא ליד הצריף של אביגדור היו יושבים אריק איינשטיין, אורי זוהר, מיקי גבריאלוב, צבי שיסל והחבר'ה. מה הם היו עושים שם? צריך רק לראות את "לול" כדי להבין.
בדיסק "בדשא אצל אביגדור" נמצא השיר הקופצני שכולם קוראים לו "יונתי תמתי", או "נה נה ני דיגידם דיגידם", אבל אריק איינשטיין קרא לו "שיר מספר 8". כמה חבל שאי אפשר לשאול אותו למה.
גדול שחקני הכדורגל שידעה ארצנו, אורי מלמיליאן הראה לכולם איך מכניסים כדור לשער. מהרגע שעלה על מגרש ביתר ירושלים ועד המשחק האחרון ששיחק על הדשא (בגולסטאר) הוא תמיד לבש חולצה עם המספר 8. בשיר "מספרים" של להקת הדג נחש שאנן סטריט לא היסס לתת לו מקום של כבוד: "שמונה הוא המספר של אורי מלמיליאן, שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי".
בתחילת שנות השמונים פרצה לחיינו התכנית "שמיניות באוויר". בכל יום רביעי הופיעו התלתלים של דליק ווליניץ, ומתחתם נמצא דליק שראיין נערים ונערות על שלל נושאים ברומו של עולם (להקת דוראן דוראן למשל).
לצידם באולפן ישב תמיד טוליפ, רועה גרמני שהתעניין, כנראה יותר מהצופים, בהגיגי הנוער באולפן. התכנית, בניגוד גמור לשמה, לא עשתה אף שמינייה באוויר ואף מאמץ להתחנף אל הצופים. בכל זאת אהבנו אותה.
גם לבני דור האייפון יש שמינייה משלהם. גיורא חמיצר יצר סדרת מדע בדיוני ובה ילדים מחוננים, סודות מדינה, מדעי המוח, גיבורי-על ומחיקות זיכרון. לסדרה היו 5 עונות, יותר ממאתיים פרקים, יומנים, חולצות, הופעות, והמוני מעריצות מצווחות שתלשו שיערות וניקבו את עור התוף של כל מי ששיחק בסדרה.
הרבה לפני שמנחי ערוץ הילדים הפכו להיות השמינייה פותרת התעלומות של גיורא חמיצר, הייתה לנו כאן שמינייה עברית, עשויה ללא חת וציונית גאה.
ימימה אבידר-טשרנוביץ' כתבה את ספר הבלש העברי הראשון. ילד חוץ מגיע לקיבוץ ופוגש שם את שבעת האמיצים והכלב שלהם. הם יוצאים להציל את מדינה ישראל ממי שהם חושבים שהוא מרגל. התמימות המתוקה ואהבת הארץ הבלתי מתפשרת לא מאבדים את חינם גם היום. למרות שלאף אחד שם אין כוחות על.
לא רק דברים טובים ממוספרים בשמונה. סעיף 8 לחוק המילואים מקנה לשר הביטחון את הסמכות לגייס מילואים אם המצב מצריך אותם. השנה קיבלו לא מעט אנשים צווי אקזיט מהשגרה בחסות צו שמונה והחמאס. שלא נדע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם