"ואם ירצחו אותי?": איך מרגיעים ילדים מפוחדים

האירועים האחרונים מציפים חרדות, גם אצל הילדים. האם לדבר איתם על המצב? כמה הם צריכים לדעת ומה אפשר לומר להם כדי שיפסיקו לפחד

ד''ר גיל מאור | 20/11/2014 9:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גל הטרור, עוכר שלווה, מאיים על תחושת ביטחוננו האישי ועשוי לגרום לאוכלוסיות מסוימות להגיע עד לכדי מצבי לחץ וחרדה . הילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי חשים במצוקות המבוגרים ומגיבים לכך. ילדים הנמצאים בירושלים נחשפים לאווירה המתוחה, לסיורים המתוגברים של כוחות הביטחון ולשמועות על האירועים הקשים אשר עלולים לפתח אצלם פחדים ולהזכיר לחלקם מצבי חירום או סיטואציה של מלחמה.

עוד כותרות ב-nrg:
אמא ירושלמית מפחדת: "הלוואי שלא יהיו פה ערבים"
"שהתוקפים יתביישו": נפגעי תקיפה מינית נחשפים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
שאטרסוק
אל תחכו שהוא ישאל שאטרסוק

אנשי מקצוע רבים עוסקים בהכוונה והדרכה של הורים וצוותים חינוכיים ומציעים הנחיות להתמודדות עם חששותיהם של הילדים מתוך הבנה המצב הרגיש מצריך היערכות מנטלית לילדים הנמצאים באזורים שהינם ב"עין הסערה" ולאלה שמחוצה לה.

להלן מספר עצות להורה התוהה כיצד ניתן להפיג את חששות הילדים:
1.  
שימרו על שיגרה. שגרה היא דבר מוחשי שילדים יכולים להיאחז בו. נסו עד כמה שאפשר להמשיך בשגרת היום ולא להסתגר או לשנות את הרגלים שלא לצורך.

2.    
נהלו שיחות יזומות עם הילדים
על המצב, אל תחכו לשאלותיהם. לעיתים, מחסור בפרטים ופרשנות לא נכונה של המציאות עלולה להביא לפחדים מיותרים.

3.    
יש להפריד בין שמועות לעובדות-חשוב לשתף את הילדים במידע מדויק, בקצרה וברמה המתאימה לגילם ורמתם ההתפתחותית ולקרבתם לאירוע. רצוי, כמובן, למנוע חשיפה לתכנים קשים או תמונות קשות.

4.
אל תייפו את המציאות, אל תציגו מצג שווא כאילו אין סיכונים או שאין כל סיבה לפחד. להיפך דברו על הפחדים, זוהי העבודה המהותית על החוסן המנטלי שלהם. החוסן מורכב מהערכה נכונה של מידת האיום מול היכולת להתמודד עמה. רצוי לבחון עימם את החוסן המנטלי באמצעות:
א. התייחסות סטטיסטית – הקטנת הסבירות לפגיעה.
ב. הדגשת ההישגים במניעת אירועים בטחונים.
ג. חיזוק האמונה והחשיבה החיובית המקל את ההתמודדות עם מציאות קשה.

 

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
יש דברים שהם לא צריכים לראות. תמונות מהפיגוע בירושלים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

5.
לעיתים קרובות ילדים מנצלים מצב לחץ בכדי "לשבור" את כללי הבית. שינה עם ההורים או הארכה זמן הערנות הם דוגמאות טובות לכך. נסו להימנע ככל האפשר מיצירת 'קביים' זמניים שמהם תתקשו להיפטר מאוחר יותר. שמירה על השגרה תוך הדגשת המחויבות והנוכחות של ההורים, תחזק את הילדים.

6.
יש לשים לב להתנהגויות שונות מהרגיל שעלולות לאותת על חרדה או מצוקה של הילד ולפנות להתייעצות במקרים אלו.

לסיכום, קיימת חשיבות רבה בשמירה על שגרה ובד בבד להגביר את הקשב וההדרכה לילדים. יש להכיר בכך שסף הרגישות אצל ילדים היא שונה מאחד לאחד ומזו של המבוגרים. אי לכך קיימת נטייה אצל חלקם להעצים את אירועים ולייחס להם השפעות מידיות או לעיתים לגמד ולנסות להתעלם מהם. שמירת ערוצי תקשורת פתוחים והכרה בצרכי הילדים הם המפתחות להתמודדות הנכונה.

*** 
הכותב הוא מטפל, חוקר ומרצה במכללה האקדמית גליל המערבי, מנתח התנהגות ומדריך צומת במחוזות צפון וחיפה במשרד החינוך. מומחה בטיפול בקשיי קשב וקשיי התנהגות בילדים ונוער.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק