ראשי » סגנון » בריאות

מה זה סרטן לימפומה NHL, ומי עלול לחלות בו

האגודה למלחמה בסרטן דיווחה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בתחלואה של סרטן לימפומה NHL, אבל מה זה בדיוק?

ישראל נמצאת במקום הראשון בתחלואה בסרטן לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) מבין 20 מדינות עם שיעורי התחלואה הגבוהים בעולם, ובמקום השני בשיעורי התמותה. שיעורי התחלואה של NHL   בעליה, בעיקר בגברים יהודיים. מחלה זו הינה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בגברים יהודים והשישית בשכיחותה בנשים יהודיות. אבל מה זה בדיוק סרטן לימפומה שלא מסוג הודג'קין?

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
ד"ר אורה פלטיאל המטולוגית בכירה ופרופסור לאפידמיולוגיה, מהמחלקה להמטולוגיה ובי"ס לבריאות הציבור, הדסה-האוניברסיטה העברית, ירושלים, מסבירה: "NHL היא מחלה ממארת של לימפוציטים שהם תאים של מערכת החיסון. המחלה מתבטאת כהגדלה של קשרי לימפה בגוף או כגוש המסנן איברים שונים בגוף או שילוב של שניהם. הלימפוציטים הממאירים יכולים להיות מסוג תאי B (כ-90%) או תאי T (כ-10%)".

לימפומה שאינה הודג'קין יכולה להופיע בכל גיל אך יש עלייה ברורה בסיכון לפתח את המחלה ככל שהגיל עולה. לימפה למעשה הינה קבוצה של מחלות ולא מחלה אחת, כל אחת עם מאפיינים קליניים, טיפול ופרוגנוזה ייחודית. מאמצים מדעיים אדירים בשנים האחרונות הצביעו על כך שגם גורמי הסיכון הינם שונים עבור סוגי לימפומה שונים. יש לציין שבאחוז גבוה של המקרים המחלה ניתנת לטיפול, ולעיתים לריפוי על ידי שילובים של כימותרפיה, הקרנות, טיפולים ביולוגים וטיפולים מכווננים.

מאז שנות ה-70 , בכל העולם ובמדינות אשר מנהלות רישומי סרטן מסודרים בפרט , נצפתה עלייה עד כדי הכפלה או השלשה של היארעות (מספר מקרים חדשים לשנה) של NHL. העלייה הזאת עוררה עניין רב בקרב חוקרים כבר בשנת 1992. כנס מדעי גדול ועיתון מדעי חשוב התרכזו במיוחד בתופעה זו כדי לנסות להבין ולהסביר אותה.
 

 
ראשית, לדברי ד"ר פלטיאל, יש לדון בגורמי הסיכון למחלה ולבחון האם שינויים בהם יכולים להסביר עלייה כה דרסטית בשכיחות המחלה. גורם הסיכון העקבי והמוצק למחלה הינו הפרעה כלשהי בויסות או בתפקוד של מערכת החיסון כולל מחלות אוטואימוניות, מחלות של כשל חיסוני בין אם מולד או נרכש , ותרופות או פרוצדורות אשר מדכאות את מערכת החיסון כגון השתלות. גורם סיכון מוצק אחר הינו סיפור משפחתי של מחלות מערכת הדם ככלל, ולימפומות בפרט. בנוסף, ידוע קשר בין NHL למספר רב של מחלות זיהומיות כולל וירוסים ( כגון EBV, HCV ) וחיידקים (H.pylori). ישנן גם עדויות על קשר בין NHL וגורמים סביבתיים ותעסוקתיים כגון חשיפה לחומרי הדברה.

כל גורמי הסיכון הללו מצליחים להסביר באופן חלקי את התחלואה ב-NHL, אך הם אינם מסבירים את העלייה התלולה בהיארעות המחלה בעשורים האחרונים. הסבר אחד לעלייה הינו שיפור באבחון, אבחנה מדויקת של לימפומה כאשר בעבר היו עלולים להיות מסווגים כגידול לא ספציפי. באזורים מסוימים בעולם המגפה של HIV הסבירה חלק מהתופעה אך הדבר לא נכון בישראל שגם חוותה את
אותה עלייה. גורמים מסוימים כמו חשיפה לשמש נחשדו כגורמים מסבירים, אבל כיוון זה לא הוכח.
 

גם מחקרים בודקים את הסיבות לעלייה בשכיחות המחלה. במחקרים שנערכים בבית החולים הדסה נבדקת השערה הגורסת, שחלק מהעלייה ב-NHL נובעת דווקא מהתקדמות הרפואה אשר מאפשרת לאנשים עם פגם מולד קל לשרוד את תקופת הינקות כאשר בשנים עברו אותם תינוקות נטו למות מזיהומים שכיחים כמו דלקת ריאות. השנים שבהן נצפית העלייה ב -NHL מקבילות לתקופה של ירידה דרסטית בשיעורי תמותת תינוקות ממחלות זיהומיות.

במחקר שבוצע בקרב כ-17,000 ילודים ירושלמים אשר נולדו בין השנים 1964-1976 מצאנו שבאנשים אשר אושפזו בשנה הראשונה לחייהם בעקבות זיהום, ישנה עלייה בסיכון פי 3 לפתח NHL. במחקר נוסף בשוודיה נמצא קשר דומה, עם עליה פי 2 ב B-NHL ובפרט בלימפומה אגרסיבית, בקרב אלה שאושפזו בינקות.
 

כיום מבצעים בהדסה מחקר מעמיק בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל ובגדה המערבית כדי לבחון לעומק את המנגנון לממצאים הנ"ל. המחקר הרב-מרכזי הינו פרי שיתוף פעולה של חוקרים ישראלים ופלסטינאים וממומן על ידי הקרן הלאומית למדע בישראל וה-MERC ממשלת ארצות הברית. "אנו בודקים בקרב חולי B-NHL וקבוצת

ביקורת בריאה האם יש קשר בין חשיפה לזיהומים, סיפור משפחתי של מחלות כמו לימפומה ומחלות אוטואימוניות, ווריאציה גנטית בגנים הקשורים למערכת החיסון. במחלה וירלית אחת, מצאנו שיש קשר בין נשאות כרונית של הווירוס, סיפור משפחתי של לימפומה והסיכון ל-NHL, מה שמצביע על פגיעות משותפת לזיהום מצד אחד ולימפומה מצד שני".

"ההשערה שלנו והממצאים הראשוניים מצביעים על כך שייתכן שלימפומה מסוג B היא המחלה הקשורה להתפתחות והתקדמות האנושות, כאשר אותם האנשים הפגיעים למחלה לא היו שורדים בעבר, כאשר כיום הם שורדים עד הבגרות. למזלנו ולמזלם רוב הלימפומות אכן ניתנות לטיפול. יש התקדמות יפה ביכולת שלנו לרפא את המחלה והתצפית של עלייה בהיארעות אינה מלווה בעלייה בתמותה מהמחלה ברוב המדינות", אמרה ד"ר פלטיאל.

אבל יתכן שישנם הסברים אפשריים נוספים לממצאים של המחקרים הללו. ראשית ייתכן שהזיהום עצמו מגרה את התאים הלימפתיים מה שמאיץ את התרבות התאים. קיימות דוגמאות לתופעה זו, למשל לאחר זיהום ב H.pylori או הפטיטיס נגיפית מסוג C. מנגנון אחר אפשרי הינו שינוי של מערכת החיסון בעקבות הטיפול בזיהומים בילדות (למשל חשיפה לאנטיביוטיקה בגיל צעיר אשר משנה את אוכלוסיית החיידקים במעי (מיקרוביאום) המשבש את התפתחות מערכת החיסון התקינה).    
"ייתכן מאוד שהתופעה נגרמת משילוב של כל ההסברים הנ"ל ועוד נעלמים. אלה ידרבנו אותנו למחקרים נוספים", סיכמה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...