אתרים מומלצים

"אל תגידו שאני נראה טוב": הפוסט שהפתיע את הרשת

אנשים מעליבים את סת' ווקר כל יום ונמאס לו. בפוסט חזק ומרגש הוא קורא לאנשים לחשוב לפני שהם מדברים ולהפסיק להגיד שהוא נראה "לגמרי בסדר", הוא לא מרגיש ככה

סת' ווקר נראה בסדר גמור ונמאס לו מזה שכולם שופטים אותו על פי המראה החיצוני. מתחת לחולצה אין לו קוביות בבטן אלא משהו אחר לגמרי. בפוסט אמיץ שהעלה לפייסבוק הוא חושף את האמת, ואת הבטן ויש לו בקשה חשובה מכל מי שקורא.

"אנשים שופטים מהר מדי בימינו", כתב ווקר בפוסט האמיץ שלו שהפך במהירות לויראלי. "רק בגלל שאני נראה כמו בחור רגיל, מדבר כמו בחור רגיל זה לא אומר שאין לי מוגבלות גדולה", הוא חושף. "להסתכל עלי זה כמו להסתכל על כל בחור בגילי אבל רק בגלל שככה אני רוצה שתראו אותי, תסתכלו קצת יותרמקרוב, או תשאלו אותי כמה שאלות ותגלו מהר מאוד שאני חולה במחלה קשה".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אל תסתכלו בקנקן. סת' ווקר פייסבוק

ווקר בן ה-24 גר ביורקשייר, אנגליה וסובל ממחלת קרוהן, מחלת מעי דלקתית שבגללה שהה את רוב השנה וחצי האחרונות בבית החולים. קרוהן לא רואים מבחוץ, אין כסא גלגלים, אין עיוורון או נכות ניכרת לעין. אנשים, כך כתב ווקר בפוסט שלו, מעליבים אותו כל הזמן והוא החליט להסביר לכל מי שיהיה מוכן לקרוא, מה בדיוק מתחבא מתחת לחולצה ומתחת למראה הטוב שלו.

" יש לי צנתר היקמן, צינור שיוצא מהגוף ומונח על הגוף. בעזרת הצינור הזה אני מוזן כי הקיבה שלי לא מתפקדת. יש לי צינור באף וצינור שנכנס לקיבה כדי שהיא תתרוקן כי היא לא מתפקדת כמו קיבה של רוב האנשים. יש לי צלקת שמתחילה בעצם החזה ועוברת לכל אורך הבטן שלי, עברתי שלושה ניתוחים בשנתיים האחרונות כדי להציל את חיי. יש לי סטומה, שקית שבה מצטברות ההפרשות מהמעי שלי, כן צריך לרוקן אותה פעם ביום מהצואה שיוצאת אליה. לאדם רגיל יש בין שישה לשמונה מטרים של מעי דק, לי נשארו יש בקושי 2.5".

ווקר ממשיך ומסביר על מחלת קרוהן והשלכותיה, הוא מסביר בפירוט רב, לא מתבייש ולא מסתיר דבר. הניתוחים, ההזנה, תופעות הלוואי החמורות של התרופות שהוא מקבל - כל מה שמסתתר מתחת לחולצה שלו ובתוך הגוף.

ככה סת' ווקר נראה כשהוא לא מתאמץ להסתיר פייסבוק

"ויש גם מאבק נפשי", הוא מוסיף "במשך שנתיים לא אכלתי ארוחה, הייתי בבית 4 שבועות מתוך השנה וחצי האחרונה. רוב הזמן הייתי רחוק מהמשפחה, מהחברים, ראיתי מה המחלה שלי עוללה גם להם. המצב הנפשי שלי לא פשוט".

הצורה בה מתייחסים אליו לא מועילה להתמודדות, מסביר ווקר. הוא מתקשה לעמוד בשיפוטיות, ברוע הלב ובבורות של האנשים סביבו. אנשים שהוא לא מכיר מרגישים מספיק בנוח לנזוף בו, להעליב ולהשפיל אותו בפומבי. "אומרים לי 'אתה נראה לגמרי בסדר', 'אל תשתמש בשירותים של הנכים' או בחניית הנכים. אומרים לי 'אתה רמאי', 'מנצל את המערכת', 'אתה בכלל לא מוגבל"

ווקר כתב את הפוסט שלו כדי לבקש מכל אותם אנשים משהו חשוב וכך הוא כותב: "כדאי שתבינו שהדבר שהכי היתי רוצה הוא להיות לגמרי בסדר. להרגיש בסדר. אין לכם מושג מה אני עובר באופן יומיומי ואין לכם את הזכות לשפוט אותי על פי מה שאתם רואים, אתם לא רואים ולא יודעים מה הולך בפנים. אז תעצרו רגע ותחשבו לפני שאתם מדברים, תחשבו על המלחמה שאני עובר בכל יום רק כדי לצאת מהמיטה ולהתלבש, רק כדי להראות נורמלי".

הפוסט עבר מאחד לאחד, קיבל 34 אלף לייקים ו-11 אלף אנשים שיתפו אותו. הסיפור הגיע גם לעיתונים ואתרי אינטרנט בריטיים, הרבה אנשים מכירים כעת את ווקר ואולי לא יעליבו אותו יותר. אפשר רק לקוות שהוא הצליח להועיל גם לאחרים שסובלים ממהירות השיפוט והדיבור של המין האנושי.