ראשי » סגנון » הורות

עד איזה גיל אפשר ללכת בעירום ליד הילדים?

האם אפשר ללכת לשירותים ולהשאיר את הדלת פתוחה? להתקלח לידם? ללכת איתם לחוף מבודד ואז להשיל בגדים? כל האמת העירומה

עירום, או היחס שלנו לגוף העירום, הוא עניין תרבותי וחברתי. יש תרבויות שבהן העירום הוא חלק מחיי היום-יום, למשל בתרבויות שונות באפריקה. ברבות ממדינות אירופה, עירום של נשים, גברים וילדים בחוף הים, או באתרי ספא, הוא עניין שבשגרה. בתרבויות השומרות על צנעת הגוף, עירום בפומבי, או אפילו בקרב בני המשפחה, עשוי להיתפס כלא רצוי, מביך או אסור. לכן, למעשה, אין נורמה אחת "נכונה", והאופן שבו הורים נוהגים עם עירום בבית הוא בעצם המסר החינוכי-תרבותי שלהם.

כל עוד המסר שההורים מעבירים נמצא בגבולות הנורמה התרבותית שבה הילדים גדלים, הסיכוי שייווצרו פערים או תחושות של אי נוחות ובלבול בקרב הילדים - קטנה.

עוד כותרות ב-nrg:
• מרגש: המחווה של סנטה לילדה החירשת
• תחת עץ האשוח: מתנת החג שריגשה את האחיות
• לוחם צה"ל איבד את הארנק ומצא את עם ישראל
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו

בינקות, החשיפה לעירום ולעירום ההורים היא יום-יומית ושגרתית, אם זה בשל הנקה, רחצה או סתם הימצאות במרחב הביתי. הילד לומד את תחושות הגוף שלו, עם ובלי בגדים, את גבולות הגוף ואת תחושת המגע של גוף בגוף (עור בעור), חוויה אינטימית החיונית להתפתחותו התקינה של הילד.
 
• סביב גיל שנה וחצי-שנתיים הילד מתחיל ללמוד לשייך את איברי גופו, הוא נהנה מהשליטה שבלמידה ואף מגלה סקרנות סביב ההבדלים הפיזיים בין המינים: בין אמא לאבא, ובין האחים והאחיות. הוא עשוי לבקש לראות ולבדוק את איברי הגוף שלו ושל הסובבים אותו, ואין בכך עניין "מיני" במובן שבו אנו המבוגרים מתייחסים למושג, אלא חלק מסקרנות ומיניות תואמת גיל. חשוב לומר שאין קשר בין העירום שאליו חשוף הילד בבית ובין הסקרנות הטבעית הזו שמתעוררת בלאו הכי כחלק מהתפתחות תקינה.

חשוב שילדים ירגישו בנוח עם הגוף שלהם ועם הצורך והיכולת לחקור אותו. בגילאים מעט בוגרים יותר, ובהתאם להשקפה התרבותית-חברתית, ניתן להנחות את הילדים לעשות זאת באופן פרטי ולא בפרהסיה.

• בין גיל 4-5 עוברים הילדים שלב נוסף בהתפתחות המינית שלהם, הם מגלים סקרנות גדולה יותר ועוררות מינית מוגברת התואמת את גילם. בשלב זה על כל הורה להיות רגיש לתחושותיו: האם השאלות או הסקרנות המתעוררת אל מול העירום בבית מעוררות בו מבוכה? אם כך הדבר, וגם אם אינו מביע זאת במילים, המבוכה ניכרת והילדים חשים בה. ייתכן כי זה הזמן המתאים עבורו לעשות שינוי.

פסיכולוגים רבים מסמנים את הגיל הזה כגיל שבו כדאי להפסיק עם המקלחות המשותפות (במיוחד הורים וילדים בני המין השני). אין זה אומר שצריך להפסיק את החוויה האינטימית אם היא מהנה (או יעילה), אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות שבהן ההורה לוקח חלק במקלחת ולא חושף את איבריו הפרטיים. כמובן שחשוב לענות על שאלות הילדים באופן שתואם את התפתחותם. העובדה שהורה מציין את גבול הפרטיות, אינה אומרת שלא יכולה להיות פתיחות בדיבור על הנושאים המעסיקים את הילדים באופן טבעי.

בשלב זה, כדאי להקנות הבנה בנוגע לפרטיות הגוף, או לפרטיותם של חלק מאברי הגוף. זהו מסר שאפשר לדבר עליו, אבל גם לשמש דוגמה אישית כדי להעביר את המסר באופן ברור. למשל, לסגור את הדלת בשירותים, או להתלבש כשמגיע אורח או איש זר. הילדים לומדים מהתנהלות הוריהם את הגבולות העדינים הנהוגים בבית ובחברה. חשוב במיוחד להדגיש את המשמעות של חשיפת הגוף בפני ילד או אדם זר שעשויה להיות פוגענית. כמו גם את חשיבות השליטה של הילד בגופו ובפרטיותו.

• מעבר לגיל 5: סימני מבוכה עשויים להגיע מהילד עצמו, שיכול לחוש נבוך סביב חשיפת גופו בפני הוריו או בעת חשיפה של גוף ההורים בפניו. חשוב להיות קשובים לסימני המבוכה הללו, ולכבד אותם.

הכותבת היא פסיכולוגית התפתחותית ממרכז המומחים Medikids לרפואת ילדים בהרצליה פיתוח
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg