מכסים טפח: הזוג הדתי שמשווק אופנה צנועה
מכיסויי ראש שמשמשים כחיג'אבים ועד בגדי ים ארוכים שמככבים על חופי דובאי: בני הזוג פריד מירושלים זיהו את הפוטנציאל הגלום באופנה צנועה, והקימו אתר שמרכז בגדי מעצבים מכל העולם. "היהודיות הן פחות מאחוז של המתלבשות צנוע בעולם", הם אומרים
אם "ווג", ירחון האופנה הנחשב בעולם, פרסם לאחרונה כתבה המנסה לבדוק איך אופנה יהודית צנועה מהווה השראה לטרנד החם על מסלולי הדוגמנות, כנראה משהו יוצא דופן עובר על עולם האופנה.
עוד כותרות ב-nrg:
- הבוס הטריד מינית – העיתונאית ברחה מהמדינה
- טורקיה: "השיחות עם ישראל מתקדמות היטב"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למשהו הזה אחראים בין השאר בני הזוג פריד מירושלים. נאוה ויהושע, בני ה־25, הקימו לפני כשנה את "מודלי" (Modli.co), אתר המאגד תחתיו עשרות מעצבי אופנה צנועה, ופונה אל נשות העולם שמעדיפות את המכוסה על פני המגולה. ויש רבות כאלה, מתברר.
הסיפור הצנוע והאופנתי הזה התחיל להתגלגל בראשה של פריד במהלך לימודי התואר הראשון בתקשורת ואמנות שעשתה בבר־אילן. הלימודים, היא אומרת, לא עניינו אותה יותר מדי, והיא החליטה לפתוח עסק קטן משלה.
אחרי שהחכימה מעט בענייני מכירות ברשת, פתחה פריד אתר קטן לפריטי אמנות ויודאיקה של אמנים ישראלים שהיו מעוניינים למכור ללקוחות בחו"ל. "בהתחלה הכול הלך לאט מאוד", היא מספרת, "עד שהכנסתי לאתר בגדים של מעצבת שהסגנון שלה הוא מה שנקרא "מודסט פשן". אני בעצמי קונה באינטרנט כי קשה מאוד למצוא בחנויות בגדים צנועים ואופנתיים שנראים טוב, ולכן חשבתי שמכירה מקוונת יכולה להיות פתרון טוב לנשים שמחפשות את הסגנון הזה".
המהלך הקטן הזה הביא להתעוררות גדולה באתר שלה, ולפתע היא הבינה שעלתה על משהו. היא התחילה לחפש באינטרנט, וגילתה עולם שלם של מעצבים מחו"ל הקוראים לעצמם "מודסט דיזיינרס". בכך קיבלה אישור לתחושותיה שיש כנראה דרישה עולמית לאופנה כזאת – ולא רק בקרב נשים יהודיות. בעקבות זאת החליטה לפתוח את מודלי, אתר שמאגד תחתיו עשרות מעצבים מכל העולם, שיוצרים ביגוד צנוע.
"רצינו להיות מעין eBay, שמאפשר לכל אחת – יהודייה, נוצרייה או מוסלמית למצוא לבוש טרנדי שמתאים גם לערכיה", אומרת פריד. "מעבר לזה, ביקשנו גם ליצור קהילה של נשים שמרגישות שבגדים צנועים לא סותרים אופנתיות".
כצעד ראשון להגשמת הרעיון הלכה פריד לכל מיני ירידים והציעה למעצבות אופנה צנועה למכור את מרכולתן דרך האתר. לדבריה, הן הפנו אליה המון שאלות, אבל בסופו של דבר רבות מהן נענו והמיזם יצא לדרך, ובתוך זמן קצר החל לצבור אוהדות מכל העולם. "בדרך כלל כשחושבים על ביגוד מהסוג הזה", אומר יהושע פריד, בעלה של נאוה ויד ימינה, "עולה בראש 'לבוש של יהודיות דתיות', אבל ברגע שהתחלנו למכור, גילינו שהנשים היהודיות הן פחות מאחוז אחד של המתלבשות צנוע בעולם".
לטענתם, רוב מוחלט של הקונות הוא של נשים נוצריות, ולפחות כ־15 אחוזים מהלקוחות הם נשים מוסלמיות מאירופה וארה"ב. "זה פלח שוק חדש שרק בשנתיים האחרונות גילה את הקניות און־ליין והדרישה שלו גדולה. מדובר בנשים שמאוד אכפת להן מאופנה וביגוד".
מתוכננות עוד שפות באתר מלבד אנגלית?
"אנחנו מתכננים להוסיף לאתר את השפות הנפוצות, אבל אנחנו צריכים לגייס כסף כדי לפתח את זה, כי כל תת־אתר בשפה נוספת ידרוש עלות גבוהה של כמה עשרות אלפי דולרים. מדובר ביותר משלושת אלפים מוצרים שלכל מוצר יש תיאור שצריך לתרגם, וצריך גם להפעיל שירות לקוחות באותה שפה.
אף שהאתר כרגע באנגלית, התגובות שהזוג פריד מקבל מגיעות מכל העולם ובכל השפות. "כותבים לנו משפטים כמו: ’God bless you, you are saving the world’, או 'כל הבנות שלי לובשות רק בגדים שלכם' ו'מצאנו דבר חדש להתמכר אליו'", אומר יהושע. "בכל יום אנחנו מקבלים עשרות תגובות כאלה.
"בעתיד הקרוב נפתח פלטפורמה שתהיה מכוונת במיוחד לקהל המוסלמי. זה יישאר תחת הגג של מודלי אבל יציע פריטים לפי מיקום הלקוח בעולם, לדוגמה בערים כמו לונדון ופריז יתקבלו יותר תוצאות של מטפחות ובגדי מקסי".
קהל הלקוחות החדש הוביל לכמה סיפורים מעניינים, לעתים נחמדים, ולעתים קצת פחות. "רובם יודעים שאנחנו מישראל ומברכים אותנו שנצליח", מספרת נאוה, "אבל לפעמים קורים דברים פחות סימפטיים. במהלך מבצע צוק איתן, נשלחה מטפחת ללקוחה בגרמניה, והמעטפה חזרה כשעליה כתוב בגדול .F.U. המעצבת לא הייתה מופתעת, ואמרה שזה קורה לה הרבה. לי נראה שמישהו מהמכס שם לב שזה מגיע מישראל וכתב את מה שכתב".
"הייתה לנו לקוחה מאבו־דאבי שרצתה את המוצרים שלנו בכל מחיר", נזכרת פריד. "אחרי שהתברר שדואר ישראל לא מגיע למדינה, היא ביקשה שנעביר את המוצרים דרך שכם, וכשהסברנו שזה בלתי אפשרי, ביקשה שנשלח לקרובים שלה מאנגליה ומשם היא תיקח אותם. וזה מה שהיה. היא הייתה מרוצה עד הגג, ועד היום היא ממשיכה לקנות אצלנו.
"סיפור מעניין אחר היה עם לקוחה קבועה מארצות־ הברית שקנתה כמעט מדי שבוע באתר. היא כתבה לנו שהיא התקרבה לערכי הצניעות, וביקשה לפרסם בבלוג שלנו באתר את סיפור החיים שלה, והסכמנו. יום אחד כשנכנסנו לדף הפייסבוק שלה, ראינו שהוא מלא בפוסטים אנטי־ישראליים. בגלל שהיא קנתה הרבה, התכתבנו איתה והיינו בקשר, והיא אמרה לנו: 'הצבא הישראלי עושה דברים נוראים בחברון, אבל אתם לא כאלה, נכון? אתם תומכים באופנה צנועה. אתם שונים, אתם טובים'".
"הייתה גם דיפלומטית מוסלמית שעובדת בשגרירות ניו־זילנד, וקנתה אצלנו כיסויי ראש בסכומים גבוהים", מספר יהושע. "יצרנו איתה קשר, כי זה סִקרן אותנו, והיא סיפרה שקיבלה מהשגרירות תקציב של כמה אלפי דולרים לצורך ביגוד, וניצלה אותם לקניית כיסויי ראש. היא אהבה את המטפחות מישראל הרבה יותר מהחיג'אבים הרגילים שהיא קנתה, ואמרה שמעולם לא ראתה חיג'אבים כל כך יפים".
נאוה מספרת על טרנד של שילוב חיג'אב בהפקות אופנה גדולות. "הפריט הזה שהיה נחשב חשוך ומיושן, נכנס למיינסטרים. חיפוש באינסטגרם מגלה עולם שלם של נשים שמצטלמות בפוזות של דוגמניות, לבושות בבגדי יוקרה של מעצבי על, כשראשן מכוסה בחיג'אב. המטפחות של המעצבות הישראליות הדתיות הן בדיוק מה שחסר להן, אצלנו יש מבחר עצום של בדים, גדלים וטקסטורות".
פריט נוסף שהפך למבוקש ביותר בקרב המוסלמיות שמבקרות באתר הוא בגדי הים הצנועים. "למוסלמים יש תרבות נופש מאוד מפותחת ובגדי הים הארוכים שנוצרו אצלנו בארץ, הפכו לפריט חובה בכל חופשה".
לאחר זמן, כשהמכירות באתר הראו גרף של עלייה מתמדת, פנו בני הזוג לאקסלרטור (תוכנית האצה לסטארט־אפים) של "סיפטק". "עברנו באותה תקופה לירושלים כי יהושע התחיל ללמוד באוניברסיטה מדעי המחשב. אני חיפשתי במקביל משרד לעסק שלי, ופתאום גיליתי את סיפטק. ראיתי מה שהם עושים ואיך שהם עוזרים ליזמים ואמרתי, 'וואו, זה מגניב'. היינו אז כבר עם הרבה יותר ביטחון מאשר שלב ההתחלתי ועם משהו שעובד, וחשבנו שכדאי לפתח את זה עוד יותר. הראיתי לאנשי 'סיפטק' את מה שכבר עשינו, והם נדלקו".
פריד החלה להיפגש עם היועצים של האקסלרטור הירושלמי, ויחד הם הוסיפו לגבש את הרעיון ולפתח אותו. דרך "סיפטק" פגשו נאוה ויהושע משקיעים שונים, חלקם החליטו להשקיע כסף בסטארט־אפ שלהם. בני הזוג החלו בבניית פלטפורמה חדשה, תוך שהם משקיעים בה מהונם העצמי. זו קרמה עור וגידים במשך שמונה חודשים עד לגרסתה הראשונה, שהלכה והשתדרגה עם הזמן. מאז חלפה כאמור כשנה, והיום הם מספרים על עשרות אלפי כניסות לאתר מדי חודש והיקף מכירות נאה.
איך אתם מסבירים את ההצלחה?
נאוה: "הקנייה און־ליין חוסכת חיפוש אינסופי בחנויות. במקום ללכת לכמה וכמה חנויות, לנבור במשך שעות בין ערימות הבגדים ולגלות שלחולצה הזאת יש שרוולים לא מספיק ארוכים והחצאית ההיא קצרה מדי, האתר מציע מקום שבו מרוכזות המון אפשרויות באורך ובמידה שמתאימות בדיוק לכל אחת".
הבעיה היא שבאתר אי אפשר למדוד.
"זו באמת הטענה שאנחנו שומעים בארץ, אבל בחו"ל התפיסה שונה. לא כולם גרים בערים הגדולות, והקניונים נמצאים לפעמים רק בטווח של נסיעה ארוכה. בשביל אנשים כאלו הקנייה באינטרנט היא פתרון אידיאלי. וכדי להקל על בעיית המדידה, אנחנו מנסים ליצור אחידות באתר, והמעצבות מתאימות את המידות לסטנדרט שקבענו".
באתר יש עשרות מעצבים מכל העולם, איך הגעתם אליהם?
"היום כבר המון מעצבים פונים אלינו, כי כשהולך למעצב אחד טוב, הוא מספר על ההצלחה שלו למעצב אחר, וכך זה מתפשט עוד ועוד. חוץ מזה, בין עשרות אלפי האנשים שנכנסים לאתר, נכנסים גם מעצבים, רואים שזה מתאים להם ויוצרים איתנו קשר".
נאוה מוסיפה כי שלושה מעצבים מוסלמים מוכרים את פריטיהם באתר. "שניים מארה"ב ואחר מדובאי. בהסכמתם, אנחנו מצניעים את העובדה שהם מוסלמים, מכיוון שרוב הלקוחות הן נשים נוצריות, ולרוב יש להן רתיעה מתיוג מוסלמי".
המודל העסקי של מודלי עובד על עמלת מכירה. "מדובר באחוז אחיד שנגבה מכל מעצב", אומר יהושע, "ואנחנו עושים את כל העבודה הטכנולוגית ואת כל העבודה השיווקית. כך מעצבות שעד היום מכרו בתוך הקהילה שלהן בארץ והיו בקשר עם שתיים־שלוש חנויות, פתאום מקבלות הזמנות מניו־זילנד, מצרים, אירופה וארצות־הברית, דבר שלא חלמו שיקרה להן".
אז מעצבת פרטית צריכה פתאום להפוך למפעל קטן.
"לא מפעל, אבל אם מחזור המכירות שלה בארץ היה 15 אלף שקל בחודש, הוא יכול להיות מוכפל. המעצבים כמובן מרוצים מזה מאוד ומבקשים מאיתנו להמשיך לפרסם, כי זה מביא להם הרבה לקוחות חדשים".
איפה אתם מפרסמים? לא ממש רואים אתכם בעיתונים או באתרי האינטרנט בארץ.
"כל הפרסום שלנו נעשה באינטרנט בלבד", מדגישה פריד, "ואנחנו מכוונים בעיקר לנשים מקהילות בעולם, שאנחנו יודעים בוודאות שהן מחפשות את הסחורה הזאת".
"אבל גם עוד לפני שפרסמנו, גילינו שברגע שמשהו חדש יוצא שם, מתחילה מעין התנפלות", אומר יהושע. "כשהתחילו להתפרסם הכתבות עלינו בחו"ל, אפילו בכלי תקשורת קטנים מאוד, זה עשה הרבה. הייתה למשל כתבה שפורסמה ב־deseret news, אתר חדשות מורמוני יחסית קטן בארה"ב, והיא קיבלה מאות אלפי לייקים ושותפה 17 אלף פעם. אני לא יודע כמה כתבות באתרים הגדולים בארץ מקבלים כל כך הרבה שיתופים.
"זה עובד בעיקר כי אנחנו נותנים פתרון לבעיה של הנשים האלה. הרי לפעמים הן גרות באיזה חור ולא יכולות להגיע לחנות מסוימת, או שבכל החנויות אין את מה שהן מחפשות. אז במקום ללכת לקניון, לעבור 30 חנויות ולמצוא אולי שלושה פריטים, הן יכולות להיכנס למקום אחד שבו אלפי פריטים ולהתחיל לבחור".
אחרי שנה של פעילות, גם לקוחות ישראליות התחילו לרכוש דרככם?
נאוה: "הפוטנציאל הגדול שלנו נמצא בעיקר אצל מיליוני לקוחות בארצות־הברית, ולכן אנחנו משקיעים את מרב המאמצים שלנו שם. אנחנו תמיד רוצים לשווק בארץ, וכל כמה זמן אנחנו עושים ניסיון קטן, אבל כאן צריך עדיין 'לחנך את השוק' לקניית ביגוד באינטרנט. ברגע שמישהו יעשה את פריצת הדרך הזאת, אנחנו כבר נוכל להיכנס".
אתם לא רוצים לחנך את השוק?
"לחנך את השוק יעלה פי עשרה מלהיכנס לשוק מחונך ולתת לו את מה שהוא צריך", מסביר יהושע. "נשים בארץ מתעניינות, הן מגיעות לאתר ונשארות בו הרבה זמן, אבל בין שלב ההתעניינות לשלב הקנייה, נכנסת ההתלבטות הגדולה: 'אני לא בטוחה במידה', 'כמה זמן ייקח לזה יגיע', 'אני אצטרך לבוא לאסוף את זה מהדואר' וכו'.
"בחו"ל המשלוח מגיע אליך עד הבית, לכן אנשים שם רגילים לזה ואומרים: 'קנייה באינטרנט זה כל כך פשוט', ובמקום לנסוע לחנות שרחוקה מהם כמה עשרות או מאות קילומטרים, הם יושבים בבית ומקבלים את הפריטים עד הדלת. אנחנו עכשיו בתקופת ניסיון שבה נבדקת אפשרות ההחזרה. שבה לקוחה שאינה מרוצה מפריט כלשהו, יכולה לשים אותו ליד הדלת שלה והדואר ידאג להחזיר אותו. כך שגם להחזיר יהיה קל מאוד".
מחירי השמלות באתר נעים בין 30 ל־120 דולר, ולקוחה ממוצעת משלמת, על פי פריד, בסביבות 90 דולר. לשאלתי, אם קיימת מדיניות הקובעת את גובה המחירים, עונה נאוה פריד בשלילה. "יש תחרות באתר. כמו שהנהלת הקניון לא אומרת לחנויות שמוכרות בו אילו מחירים לגבות, כך גם אצלנו. כן יש מדיניות שהחנויות פועלות לפיה, למשל לגבי החזרות. אנחנו כפלטפורמה צריכים לקבוע את החוקים שעל פיהם ינהגו המוכרים והקונים כדי שבסופו של דבר שני הצדדים ייהנו. הלקוחות גם יכולים להשאיר פידבק למעצב, והוא רואה אותו, ומשפר או מתקן בהתאם".
תיקון אחד שנמצא כבר בדרך הוא אחידות הסטנדרט של התמונות באתר. "כל מעצבת אחראית על התמונות של הבגדים שלה", מסבירה פריד. "יש מעצבות שמדגמנות בעצמן, ויש ששוכרות דוגמניות. אנחנו רק מאשרים את התמונות, לאחר שווידאנו שזה נראה טוב באתר. לאחרונה פתחנו סטודיו צילום במשרד שלנו, כדי לאפשר למעצבות שלנו להעלות תמונות טובות יותר".
המשרד הצעיר והשיקי של מודלי ממוקם ברחוב הנביאים ירושלים, והוא כולל כיום 11 עובדים. "בכל בוקר אנחנו מגיעים לעבודה וחושבים מה הדבר החדש שנעשה היום", אומר יהושע. "יש הרגשה שאתה יוצר משהו חדש וקובע את הכללים בעצמך. בקרוב אנחנו עומדים לצאת עם אתר חדשות נפרד – cover gal. לשם יש משמעות כפולה: נערה צנועה ונערה שהיא על השער, בפרונט. בדומה לווג שנחשב לבית אופנה כללי, המטרה שלנו שמודלי יהפוך לבית אופנה צנועה, כשבאתר נפרסם כתבות לייף סטייל, ביגוד וחדשות מעולם האופנה הצנועה".
המיזם שלכם כבר נושא את עצמו?
"כן. זה גדל מהר מאוד", משיב יהושע. "כשאתה יוצא לשוק אין לך מושג מה יהיה היקף הביקוש, ואנחנו גילינו שיש למה שאנחנו משווקים הרבה ביקוש. זוהי תנועה הפוכה לחברות רבות שיצאו לשוק מכיוון אחר. למשל חברת הענק Nasty Gal, שהמוטו של שלה הוא: 'לא אכפת לי מכלום, אני לובשת מה שבראש שלי' – אופנה שיש שמכנים אותה זנותית.
"בזמן האחרון רואים לא מעט כתבות שיוצאות נגד רשתות גדולות כמו 'וול מארט' ו־'טרגט', על כך שהן מוכרות לילדות מכנסונים קצרים מאוד או בגדים ממש צמודים. הכתבות אומרות: הלכתם צעד אחד רחוק מדי, וצריך איזון. כשאנחנו יצאנו עם האתר, פתאום אנשים אמרו, 'אה, יש פתרון! יש מישהו שמוכר דברים אחרים'".
שוויה של מודלי עלה מאז פתיחתה לפני כשנה במאות אחוזים, והוא עומד כיום, לדברי בני הזוג פריד, על כמה מיליוני דולרים. באתר שלהם למעלה מ־3,000 מוצרים ב־11 אלף גרסאות שונות, ומספר המעצבים שמציגים בו את מרכולתם מתקרב, כאמור, למאה, רובם מחו"ל - בעיקר מארה"ב, אבל גם מאנגליה, צרפת, טורקיה ויוון – וכאמור, המעצב הראשון מדובאי הצטרף לפני זמן לא רב. בני הזוג מספרים כי לאחרונה סיכמו על כמה שיתופי פעולה עם מעצבים ובלוגרים מוכרים מאוד שפועלים בתחום.
מה החזון שלכם?
"אנחנו רוצים לגדול, ולהיות מובילי דעה בכל העולם אצל נשים אופנתיות שמחפשות לבטא בצורה הולמת את הערכים שלהן, בלי קשר לדת", אומרת פריד. "לשם כך אנחנו רוצים ליצור קהילה של מיליוני נשים שמעוניינות בתכנים שלנו ועוקבות אחריהם – גם אם הן אינן קונות דרכנו. אנחנו בטוחים שמה שאנחנו עושים הוא רק ההתחלה. המון יצרני ביגוד מרגישים בתקופה האחרונה שחשוף זה כבר OUT ומכוסה וקלאסי זה IN".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם