ראשי > חדשות > הנבחרים
בארכיון האתר
זה היה המושב שהיה
המנצח הגדול, המפסיד הגדול, התגלית, רגעי השיא, רגעי השפל ומסדר המצטיינים. אריק בנדר מביא את הסיכום המלא של מושב החורף החם בכנסת ישראל
לכתבה הקודמת דפדף בחדשות לכתבה הבאה
אריק בנדר
31/3/2005 16:30
היום יורד המסך על מושב החורף של הכנסת שהיה רצוף דרמות פוליטיות, סערות סקנדלים, רגעי שיא ובעיקר רגעי שפל, שרק הצדיקו את המוניטין שהפוליטיקאים הוציאו לעצמם. רגע לפני שהכנסת יוצאת לפגרת הפסח, ועמה גם מדור זה, הגיע שלב הסיכומים - מי ניצח ומי הפסיד, מי לכלך ומי פישל. כל הרגעים הגדולים של המושב שהיה.
המנצח הגדול
מושב החורף הסתיים בדיוק כפי שנפתח, בתבוסה צורבת לראש הממשלה. למי שלא זוכר - ביום פתיחת המושב התייצבשרון על דוכן הנואמים במליאה כדי למסור הודעה מדינית, שבה הציג את לוח הזמנים של ההתנתקות. ראש הממשלה הודיע שרק בכנסת - לא בציבור, לא במרכז המפלגה ולא בשום מקום אחר - יתקבלו ההכרעות. "יש לנו מנדט להחליט", אמר אז.

אלא שמולו התייצבה חבורת ''מורדי הליכוד'', בראשות השר דאז עוזי לנדאו וסגן השר דאז מיכאל רצון, שיחד עם אנשי המפד"ל הנחילו לשרון תבוסה משפילה. ברוב של 53  מתנגדים מול 44 תומכים בלבד דחתה המליאה את ההודעה המדינית שמסר.

ביום נעילת המושב אתמול, שישה חודשים מאוחר יותר, שוב נחל שרון תבוסהמידי ''המורדים'', שהכשילו את חגיגת המינויים שתכנן למקורביו, ובראשם רוני בר-און וזאב בוים. קרבות הרחוב בין המורדים לשרון נמשכו לאורך כל המושב, אבל למרות השסע והקרע הפנימי שהביא את הליכוד אל סף פילוג, הצליח שרון במשימות הגדולות שלו במושב - העברת תוכנית ההתנתקות, העברת תקציב המדינה וביטול יוזמת משאל העם.

שרון, השועל הפוליטי הערמומי, איבד אמנם את שותפיו הקואליציוניים במפד"ל ובשינוי, אבל הרוויח את מפלגת העבודה, קיבל רשת ביטחון מיחד ומהערבים, ורשם לעצמו "וי" גדול בדרך למימוש תוכניותיו. המחיר ידוע לכולם: הוא נותר בלי מפלגה ובלי מרכז. אבל גם בהתחשב בכך עדיין ניתן להכתיר את ראש הממשלה כמנצח הגדול של מושב החורף.
ההפתעה
לעוזי לנדאו וחבורת ''המורדים'' מגיע ציון לשבח על יכולת עמידה מרשימה. למרות הלחצים הכבדים שהפעילו עליהם אריאל ועמרי שרון, למרות שלל הפיתויים שהוצעו להם בג'ובים ובמשרות, הם מיררולשרון את החיים וזמזמו ליד אוזנו כמו זבוב טורדני. שניים מראשי ''המורדים'', לנדאו ורצון, אף פוטרו מתפקידיהם בממשלה בשל כך.

ואולם במבחן התוצאה ההישגים של המורדים פחות מרשימים. הם לא הצליחו למנוע את אישור ההתנתקות בכנסת ובממשלה, לא הצליחולהעביר את משאל העם ולא הצליחו למנועאת אישור תקציב המדינה. בשלב זה הם עדיין שברו את הכלים ולא הרחיקו לכת עד כדי פילוג התנועה.
התגלית
מי זוכר היום את אריה דרעי? יו"ר ש"ס, אלי ישי, מסיים את מושב החורף בהצטיינות. מי שבתחילת הדרך התקשה להשתחרר מצלו של דרעי האגדי, הוכיח שגם הוא יודע פרק בפוליטיקה. ישי הצליח לשקם את מעמדה של סיעתו כאופוזיציה לוחמנית. לאורך כל המו"מ שניהלו אתו מקורבי שרון בדבר אפשרות תמיכה בהתנתקות והצטרפות לקואליציה, הוכיח ישי יכולת עמידה איתנה, נחישות ותחכום שלא היו מביישים את דרעי.

ישי נתן לראש הממשלה ולמקורביו להזיע קשות, ודאג כל העת להציב דרישות תקציביות הנוגעות לכלל אזרחי ישראל. ישי הצטייר כמגן החלשים, האלמנות, החד-הוריות וכל מסכני החברה. הוא גם הצליח בתבונה רבה לגלגל את האחריות על כישלון הניסיון להעביר בכנסת את חוק משאל העם, בחזרה למגרשם של ''מורדי'' הליכוד, שלא הצליחו לגייס את הרוב הדרוש כדי שהרב עובדיה יגיד "כן" למשאל.
המפסיד
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, לעומת זאת, מסיים את מושב החורף בשן ועין. הוא התחיל אותו כסגן ראש ממשלה וסיים כמנהיג מפלגה מושפלת ומבוזה, לאחר שבניגוד מפורש לכל ההצהרות שהשמיע, תמךבתקציב המדינה, תמורת 700 מיליון שקל.

לפיד, שהתרגל ב"פופוליטיקה" להיות תמיד בצד התוקף, מצא עצמו לפתע מותקףמכל עבר, גם בתוך מפלגתו שלו. הלחצים עליו גרמו לו ככל הנראה לאבד עשתונות ולצאת בסדרה של פליטות לשוניות שקוממו עליו ציבורים שלמים. נקודת השפל היתה הרמיזה שלפיה יו"ר סיעת יחד, זהבה גלאון, עוסקת במקצוע העתיק ביותר בעולם. התגובה של גלאון לא איחרה לבוא: "שוביניסט, סקסיסט, גזען, שונא נשים".

ההתנצלות המאוחרת של לפיד לא הצליחה להפחית מהנזק שהתנהגותו גרמה לשינוי, והסקרים האחרונים הצביעו על ירידה בכוחה של המפלגה. את לפיד אפשר לסמן אם כן כמפסיד הגדול של מושב החורף.
רגעי השפל
במושב הזה נרשמו אין ספור רגעים של שפל. בואו נזכיר כמה מהם: ערב ההצבעהעל ההתנתקות שכבה השרה יהודית נאות על ערש דווי, אבל בכנסת לא נמצא אפילו חבר כנסת אחד לרפואה שהיה מוכן להתקזז אתה לקראת ההצבעה החשובה, הגם שהרוב לממשלה היה מובטח.

כינויי גנאי כבר הפכו לחלק מהלכסיקון הקבוע של הבית הזה. "פשיסט", "נאצי", "מטומטם", "אידיוט", "בית זונות", נהפכו כבר לאמירות שבשגרה. באחד המקרים התקרבו ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) וח"כ עיסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל) לחילופי מהלומות לאחר שאלדד כינה את יאסר ערפאת "גדול רוצחי היהודים מאז השואה" - והוסיף: "יש לי משהו טוב אחד לומר עליו. סוף סוף הוא מת".

ח"כ מח'ול זעם וכינה את אלדד "פשיסט נאצי. אתה פרופסור, אבל גם מנגלה היה פרופסור". רק פעולה מהירה של הסדרנים מנעה קטטה ביניהם. להבדיל התחרו ביניהם חברי כנסת מהימין בהדבקת תארי גנאי לשרון. "דיקטטור" היה כנראה הנפוץ שבהם.

וולגריות לשמה הפגין יו"ר שדולת יש"ע, ח"כ יחיאל חזן, שבנאום במליאה כינהאת הערבים "תולעים שזוחלים מתחת לאדמה ופוגעים בעם היהודי זה מאה שנה. הערבים הם עם של מרצחים".

לא מעט כיעור ליווה גם את תהליך פרישתו של ח"כ יוסף פריצקי מסיעת שינוי, ואת פרישתם של חברי הכנסת אפי איתם ויצחק לוי מאותה מפד"ל שפעם דרכיה היו דרכי נועם ונתיבותיה שלום.

עלבונות, גידופים ותארי גנאי היו רפטואר קבוע בתהליך ההפרדות הכואב. בשבוע שבו מאות אלפים מצאו את מותם בגלי הצונאמי ששטפו את חופי דרום מזרח אסיה, השמיעח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) בדיחה - כשהעלה במליאה הצעת חוק לפינוי ישובים ערביים. כשנשאל לאן בכוונתו לפנותם ענה: "לאזור הודו, לחופים ליד האוקינוס. יש שם עכשיו המון מקום ריק".

פרק עגום בתולדות השיח הפרלמנטרי רשמו חברי הכנסת רוני בר-און ורשף חן, שבמהלך ויכוח ביניהם בוועדת הכנסת כינו זה את זה בתארים כמו "תולעת" ו"אמבה".

מושב החורף גם הביא לעולם תופעה חדשה: חברי מרכזי מפלגות נהפכו ל"בעלי הבית" של הכנסת, הסתובבו במסדרונות בתחושת עליונות, זינבו בחברי הכנסת וגם שלחו כלפיהם איומים מרומזים ומפורשים. ח"כ רוחמה אברהם, למשל, קיבלהמכתב איום שבו הזהירו אותה מפני "אונס קבוצתי" אם תתמוך בתוכנית התנתקות.
רגעי השיא
לצד "הגועל נפש" היו במושב החורף כמה רגעים בלתי נשכחים. בישיבהמיוחדת לציון 60 שנה לשחרור מחנה אושוויץ הצליח ח"כ יוסי שריד לרגש את הכנסת עד דמעות כשסיפר את סיפורו המופלא של ילד יהודי קטן מפראג, פפיצ'ק, ששרד את בלוק הניסויים של מנגלה, ולאחר השחרור נפל בשלג בדרך אל תחנת הרכבת, ידיים אלמוניות נשאו אותו אל החופש והוא ניצל. עיניהם של חברי הכנסת דמעו ואז, ברגע השיא, סיפר שריד כי פפיצ'ק הקטן יושב ביציע. פפיצ'ק קם, קד קידה, והכנסת ברגע נדיר של חסד וחמלה חיבקה אותו באהבה.

והיה גם נאומוההיסטורי של נשיא גרמניה הורסט קוהלר, שלמרות המחאות נשא את דבריו במליאה בגרמנית. בעניין זה נזכיר גם את ביקור ההזדהות של עשרות חברי כנסת בשדרות מוכת הקסאמים, והמפגש המרגש עם התושבים.
המצטיינים
כמה ח"כים בלטו במהלך המושב הרבה מעבר לאפרוריות והבינוניות של חבריהם. הנה כמה צל"שים:

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד). ישר כמו סרגל, דמוקרט ללא תקנה ועקשן ללא פשרות. איתן לא חשש לצאת ראש בראש נגד משפחת שרון, אהוד ברק ובית המשפט העליון, ולהתריע נגד כל תופעה שנראית בעיניו מושחתת. נזכיר את המאבק העיקש שניהל נגד שינוי חוק היסוד שנועד רק כדי לאפשר לשמעון פרס לקבל "צ'יק צ'ק" תואר של משנה לראש הממשלה, וכן את התעקשותו לקדם את חוק משאל העם, למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליו. איש מיוחד, זן הולך ונעלם של חברי כנסת.

ח"כ יולי תמיר (עבודה). במושב החורף עלתה ופרחה כאחת מחברות הכנסת המובילות בבית בכלל ובמפלגת העבודה בפרט, גם בתקופות בהם חבריה נתקפו הלם ואלם. יוזמת, פעלתנית, מחוקקת, פרובוקטיבית, מתוקשרת, דומיננטית ואופוזיציונרית בדם. לפעמים הסופרלטיבים עליה נשמעים כמו רזומה לתוכנית שידוכים, אבל הכנסת יכולה רק להשתבח בחברות כנסת מסוגה. 

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל). הח"כ הערבי המוביל בכנסת. אשף תקשורת ("אחמד טי.וי", מכנים אותו בהערצה במגזר) וליגה בפני עצמו. בטלפון אחד משולחנו במזנון הכנסת או מלשכתו הפרלמנטרית הוא מסוגל לארגן שיחת ועידה בין מלך מרוקו, שר החוץ של ירדן, יו"ר הרשות הפלשתינית וח"כ זהבה גלאון. נואם בחסד, מומחה לפרובוקציות, אהוד מאוד על חברי הכנסת היהודים, אך פחות על יריבו המושבע עזמי בשארה (בל"ד).

אחדים לא ישכחו לו ואחרים לא יסלחו לו את נאום ההספד יוצא הדופן על ערפאת, שאותו פרסם במעריב ואחר כך קרא במליאת הכנסת, ובו כינה את הראיס "אבי". טיבי גם הצליח לחוקק שלושה חוקים: חוק המחמיר את העונשים על מתעללים בבעלי חיים, חוק המחייב להקים ועדה למלחמה בנגע הסמים בכל רשות מקומית וחוק המגביל שימוש בכלי ירי בחתונות ושמחות.

ח"כ חמי דורון (שינוי). אחד הבולטים בקרב חברי הכנסת של סיעת שינוי. האחרון שאפשר לכנותו "יס מן" ואולי היחידי בשינוי שמעז לדבר עם הבוס לפיד בגובה העיניים, אולי משום שהוא לא נמנה על מקורביו. מאז עברה שינוי לאופוזיציה מתבלט דורון כאחד מדובריה המרכזיים והנוקבים בסיעה.

עוד נזכיר לשבח את פועלה המסור וחריצותה של יו"ר ועדת החקירה הפלרמנטרית לסחר בנשים, ח"כ זהבה גלאון (יחד), שלאחר ארבע שנים וחצי של עבודה מאומצת ושקטה הגישה דוח רציני, מעמיק ותקדימי בתחום; את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, שנחשב בעיני רבים ל"נודניק" ו"חולה תקשורת" חסר תקנה, אבל איש לא יוכל להכחיש את תרומתו לשדרוג הוועדה ממועדון חברתי יוקרתי לוועדה ביקורתית, נושכת ונחשבת.
על "הנבחרים"
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי יום חמישי את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת. המדור יוצא לחופשה עד פתיחת מושב הקיץ.
גלעד חוזר הביתה
חוזרים לליל הרצח
טוקבק של סליחה
נבחרת העשור
אסף רמון
מותו של טופז
עד כאן!
חברה
בעולם
פוליטיקאים
בחירות 2009
תמונות
פוליטי מדיני
חדשות בארץ
  מדד הגולשים
נעצר חשוד בפרשת...
                  18.84%
היעלים הבורחים...
                  11.58%
רצח מרגריטה...
                  8.28%
עוד...

ח''כ מיכאל איתן. ישר כמו סרגל

יולי תמיר. אופוזיציונרית בדם, יוזמת ופעילה

אחמד טיבי. נואם בחסד ואשף תקשורת

חמי דורון. האחרון שאפשר לכנותו ''יס מן''

זהבה גלאון. עבודה מאומצת ושקטה

יובל שטייניץ. שינה את פני ועדת חוץ וביטחון

אריאל שרון. רשם ''וי'' בדרך למימוש תוכניותיו

עוזי לנדאו. ציון לשבח על יכולת עמידה

אלי ישי. מי כבר זוכר היום את דרעי?

יוסף לפיד. מסיים את המושב בשן ועין


הנבחרים
כשראש הממשלה הלך עם הראש בקיר  
התקציב עבר, פנו דרך למלשינון הפרלמנטרי  
סטיקרים ושאר ירקות – על השבוע של נתניהו  
עוד...