ראשי

ההתבצרות האחרונה של ההתנתקות

אחרי שעות של מאבק עיקש, שפיכת שמן וצואה, שריטות, נשיכות והרבה דמעות סיימו הכוחות לפנות את עשרות הנערות שהתבצרו מהבוקר בבית בחומש

בתום שעותארוכות של מאבק, הצליחו כוחות הביטחון לפנות את עשרות הנשים והנערות שהתבצרו בבית משפחת מחלוף, בצד המערבי של חומש.

חדר מצב - סיקור ההתנתקות ב-NRG מעריב

בית המשפחה הפך משעות הבוקר לאחד המבצרים העיקשים במהלך פינוי היישובים. עשרות נערות ונשים נכנסו לבית, שיושביו כבר התפנו, וסירבו לעזוב אותו. חיילות שהגיעו לפנותן נתקלו בהתנגדות אלימה, שכללה שריטות, נשיכות והשלכת שקיות צואה וחפצים אחרים.

אחרונות המתבצרות פונו לפני זמן קצר, כשידיהן קשורות באזיקים. שתיים מהן סבלו מהתייבשות ונזקקו לטיפול רפואי באמצעות אינפוזיה.

המתבצרות, שהגיעו לחומש מכל רחבי הארץ, ובעיקר מיישובי השומרון, הפכו את בית משפחת מחלוף ליעד מבוצר היטב. הן חסמו את הכניסות אליו באמצעות גדר תיל וסורגי ברזל, שברו את המדרגות המובילות לקומות העליונות, חסמו את הדלתות באמצעות ערימות עפר ושפכו שמן על הרצפה כדי להפוך אותה לחלקה. על קירות הבית רוססו כתובות בנוסח: ''טוב למות בעד ארצנו'', ''חייל, אנחנו יודעים מה עשית בקיץ האחרון'', ו''סרבו פקודה''.

עשרות רבות של חיילים ושוטרים כיתרו את הבית. חיילי פיקוד העורף ניסו להסיר את הביצורים והמכשולים שהציבו הבנות, ובסופו של דבר הצליחו כוחות הביטחון לפרוץ לבית. אישה בשנות ה-40 לחייה, חובשת כובע סרוג בצבע כתום, החלה לנהל מו''מ עם הכוחות ולהנחות את המתבצרות.

הדרמה במקום החריפה כשמחלון הקומה העליונה הגיחה אישה, וקראה לחובש שיגיע למקום לאחר שאחת המתבצרות התעלפה. האישה ביקשה מהחובש שינסה להיכנס באמצעות סולם דרך החלון, מפני שהמתבצרות סירבו לפתוח את הדלת. האישה צעקה מהחלון לעבר אחת החיילות: ''אם יקרה לה משהו, זה יהיה על מצפונך, זה ילווה אותך כל החיים''. היא חזרה על הדברים שוב ושוב, עד שהחיילת פרצה בבכי.

המתבצרות סירבו תחילה בכל תוקף לעזוב את הבית. לאחר מסע שכנועים, בהשתתפות רבנית ועובדת סוציאלית, הוחלט על פינוי בכוח שיתבצע על ידי חיילות בלבד. בעקבות אי הבנה שלח מפקד המבצע חיילים לפנות את המתבצרות. כשהן ראו זאת, הן חסמו את הדלתות בכוח.

לאחר מכן הגיעו למקום חיילות והחלו לנסות לפנות את המתבצרות בכוח. במשך שעתיים תמימות הצליחו הכוחות

לפנות שלוש מתבצרות בלבד. ''אנחנו נוהגים בהן ברגישות, כיוון שמדובר בבנות'', אמר אחד הקצינים במקום. ''הכי קל היה להביא את שוטרי היס''מ ולפנות אותן צ'יק צ'ק, אבל זו לא המטרה שלנו. הבטחנו רגישות ואנחנו מקיימים'', הוסיף.

חלק מהמפנים טענו כי פינוי הבנות הוא קשה ואלים במיוחד: "הבנות הפרו את ההסכם והשתמשו באלימות", סיפרה סגן ליאת אלמוזנינו, שהשתתפה בפינוי. "הן שפכו עלינו שקיות עם צואה, צבע, שמן, שוקו, רסק עגבניות, בעטו בנו, שרטו ומשכו בשיערות. הייתי בנוה-דקלים לפני שבוע, וזה היה שונה לחלוטין". חלק מהחיילות הוסיפו כי הן מזהות נערות, אותן פינו בשבוע שעבר בנוה-דקלים.

הכוחות פיזרו ברחבי הבית מזרונים, כיוון שהמתבצרות התפרעו באלימות, ונפצעו משברי הקירות והאבנים ברחבי הבית.

בשלב מסוים נפסק הליך פינוי הבית לאחר שאוטובוס המפונים התמלא. עד שהגיע אוטובוס חדש ניהלו המתבצרות מלחמה פסיכולוגית עם הכוחות במקום. קצינים, קצינות, חיילים וחיילות עזבו את הבית כל כמה דקות, עם דמעות בעיניהם.

אחד הקצינים אמר ל-NRG מעריב: ''כששמעתי ברקע את השירה שלהם זה לא דיבר אליי, אבל כשאני עומד פה מולם, ושומע אותן שרות: 'רחם', זה חודר ללב. מה שהכי משפיע זה השירים שלהן. אין חייל שלא מזמזם את השירים שהן שרות בלילה''.

הוא הוסיף: ''אני מבין אותן, למרות הגידופים, למרות שאומרים עלינו שאין לנו לב, למרות שהבנות קוראות שלא אכפת לי שלא יהיה להן איפה לישון. זה לא ימנע ממני לבצע את המשימה, אבל זה קשה. יכולתי לבקש מהמפקד לעזוב את המקום, אבל אני בוחר דווקא בגלל הקושי להישאר ולפקד על חיילי''.

מלכה, העובדת הסוציאלית שהוזעקה למקום, אמרה שהיא המומה מההתרחשות. ''הן צועקות גם עלי ומתחננות: 'מלכה, יש בידיים שלך את ההחלטה לגרש אותנו מפה. את תמיד יודעת מה לעשות, את חייבת לעזור לנו גם הפעם'. אני לא יודעת מה לומר להן. לפעמים אני נבהלת מהנחישות שלהן. עכשיו אני מבינה עד כמה היא חזקה'', סיפרה.

בין המתבצרות שנשאו החיילות אל מחוץ לבית היתה גם איילת, אחייניתו של אלוף פיקוד המרכז, האלוף יאיר נוה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...