איך נזכור את השואה ב-2048?

כשמדינת ישראל תציין 100 שנה להקמתה, כבר לא יחיו בינינו ניצולי שואה שיזכירו לנו ללא הרף את הטרגדיה הלאומית שלנו. האם "הדור השלישי" עושה די כדי לזכור ולהזכיר? פרויקט מיוחד

NRG מעריב | 24/4/2006 18:00

השנה היא 2048 – ומדינת ישראל שוב מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אך מעבר לצפירת הדומיה, תפילת ה"יזכור" והקראת שמות הנספים, מה בעצם יודע העם היהודי על האירוע המכונן ביותר שחווה בעת החדשה?

- יום השואה ב-NRG מעריב

ב-2048, השנה בה נציין 100 שנה להקמתה של מדינת ישראל, לא יחיו עוד בינינו ניצולי שואה. האנשים שחוו את הטרגדיה הנוראית על בשרם לא יוסיפו להלך בתוכנו, כמעין לפיד זיכרון חי ונושם.

אם נחזור ל-2006 ונסתכל על עצמנו בראי, האם ניתן לומר שאנחנו עושים הכל כדי לשמר, להנציח וללמוד את לקחי

השואה? התשובה, קרוב לוודאי, היא לא. על כתפי הדור הצעיר שחי כיום בישראל, יש כאלה המכנים אותו "הדור השלישי", מוטלת אחריות כבדה ביותר ללמד ולהעביר את המסר לדורות הבאים ולדאוג שהצריבה שהותירה השואה בנפשו של העם היהודי, לא תימחה לעולם.

לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החלטנו ב-NRG מעריב להתמקד באותו "דור שלישי", ולבחון את מידת האחריות שלנו בהמשך העברת זיכרון השואה, ואת תפקידם המכריע של ניצולי השואה במלאכת ההנצחה.

לשם כך, הקמנו ערוץ מיוחד ובו אנחנו משתפים פעולה עם פרויקט יצירתי ומקורי של בחור צעיר מנתניה שהחליט להקדיש את זמנו ומרצו להנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.

אור ישראל לוז, בן 23, יצר סרט עלילתי קצר בשם "2048" שנועד להוציא את בני הנוער והצעירים בישראל מאדישותם. הפרוייקט של אור, שנעשה בשיתוף פעולה עם ניצולי שואה רבים, נועד לגרום לדור הצעיר להבין עד כמה משמעותי התפקיד שלו, "כי בשנת 2048 כבר לא יהיו ניצולים שיוכלו להילחם במכחישים ולספר על מה שהיה".