שיעור חופשי: שיטת חינוך חדשה מצליחה להביא תלמידים להישגים
את שיעורי תנ"ך הם מעבירים בתוך "האוהל של אברהם אבינו". את שיעורי המדעים הם לומדים בחוף הים. ואת המתמטיקה בחצר. בית הספר "מופת חופים" בחדרה החליט לאמץ את שיטת "החינוך ההרפתקני" וכבר רואה תוצאות. ולא, זה לא בי"ס פרטי
בית הספר "מופת חופים" בחדרה אולי נראה כלפי חוץ אותו הדבר, אך בפועל מתנהל בצורה אחרת לגמרי. בית הספר, שנפתח לפני שנתיים, אימץ את שיטת "החינוך ההרפתקני" שפיתחו כמה אנשי חינוך בארץ. את הלמידה השגרתית בכיתות מחליפה למידה חווייתית בשטח. את התבנית הקבועה של משימות-ציונים-שיעורי בית, מחליפים אתגרי חשיבה ועידוד שיחות עם ההורים והמורים.
ביום לימודים שגרתי יכולים התלמידים ללמוד בשיעור תנ"ך על אברהם אבינו בעודם יושבים באוהל שבנו בעצמם בסגנון קדום, ללמוד שיעור מתמטיקה באמצעות משחקי כדור וסרגלי מדידה בחצר, שיעור מדע יתקיים בחוף הים הסמוך בחיפוש אחר בעלי חיים בדיונות וילמד גם כישורי שפה.
ישנם שיעורים מסוימים המתרחשים במבנה ה"קלאסי" של שולחנות תלמידים מול הלוח, אבל גם בהם ההוראה משקפת את השיטה החינוכית. "גם מה שנראה 'רגיל' הוא לא 'רגיל'", מסבירה מנהלת בית הספר, ד"ר עדה גרינברג, "למידה מתרחשת בכל זמן, לא רק בתוך הכיתה ליד השולחן ומול הלוח. הלמידה היא הרפתקה ואתגר, ותפקידנו ללמד את הילדים כיצד להתמודד. קצנו בסיסמאות - אנחנו רוצים לעשות דבר אמיתי".
זוית חדשה. שיעור גיאומטריה בבי''ס חופים
צילום: רענן כהן
נשארים מרוכזים
במסגרת החשיבה "מחוץ לקופסה", בבית הספר אין עונשים, אלא קיים דיאלוג עם התלמיד, "שבבסיסו עומד ערך התיקון", מסבירה גרינברג. התעודות משקפות שליטה במיומנויות, ולא כוללת ציונים במקצועות. גם שיעורי בית אין, למעט משימה אחת - התלמידים משוחחים עם ההורים על מה שלמדו במשך השבוע בהתאם לסיכום השבועי שכל מורה מעלה לאתר האינטרנט של בית הספר.
אבל כשהכל סביב בטוחים כי מדובר בבית ספר פרטי ויוקרתי עם ועדות קבלה, חשוב להבהיר כי מדובר בבית ספר שכל אחד יכול להתקבל אליו, השייך לזרם "החינוך המוכר שאינו רשמי", ומופעל על ידי עמותת מופת.
השיטה יוצאת הדופן תוצג השבוע בכנס ון-ליר לחינוך, בפני אנשי חינוך
מהארץ ומהעולם. דוח שיוצג בו יגלה כי השיטה אכן זוכה להישגים. אמנם יש תלמידים ספורים שעזבו את בית הספר ולא השתלבו, אבל 120 התלמידים הלומדים בו גילו התקדמות משמעותית בהישגיהם, בשיעור שבין 10 אחוז ל-34 אחוז.
לדברי פרופ' חנן יניב, מפתח שיטת "החינוך ההרפתקני" שיציג אותה בכנס, "בשיטת הלימוד הזו התלמידים יכולים להישאר מרוכזים וערנים, ולקלוט היטב את הנושא הנלמד במשך זמן ממושך, יותר משעה וחצי. המודל שבו מתפקדים בתי הספר כיום כבר לא אפקטיבי. מחקרים שביצענו על הגישה ההרפתקנית מראים שהתלמידים נשארים מרותקים לשיעור, ההזדהות שלהם עולה ומכאן גם היכולת שלהם לקלוט ולהטמיע את הידע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם