ראשי » חדשות » חברה

כרזות שואה כביטוי יצירתי לכאב

סטודנטים ממכללת הגליל המערבי ערכו תערוכת כרזות בנושא השואה בניסיון לעצב אמירה אישית על הזיכרון

במוזיאון "יד וילד" בבית לוחמי הגטאות הוצגה השבוע תערוכה של כרזות המציגות את השואה והגבורה בצורה לא שגרתית, אותן יצרו סטודנטים משנה ד' במגמה לעיצוב בקמפוס של המכללה האקדמית גליל מערבי. התערוכה היא שיאו של פרויקט במהלכו נדרשו הסטודנטים, כל אחד בדרכו, לעצב אמירה אישית וייחודית בנושא זיכרון השואה. 

- יום השואה ב-NRG מעריב

במשך כל תקופת ההכנה והעיצוב לקראת התערוכה עסקו הסטודנטים במחקר מקיף של מגוון נושאים הקשורים בשואה ובגבורה שהיוו את הרקע ליצירתם. בתערוכה עצמה הוצגו 22 כרזות, שבכל אחת מהן מסרים לא קלים המנסים להתמודד עם הנושא הטעון. 

אליהו (מתוקה) שוורץ, ניצול שואה בעצמו ומי שעומד בראש המגמה לעיצוב בקמפוס של המכללה, היה בן 6 כשהנאצים הגיעו לבירת הונגריה בודפשט, שם גדל. שוורץ, שמאז ילדותו חלם לעסוק באומנות, עבר את השואה בבתים המוגנים של חסיד אומות העולם ראול ולנברג והגיע לישראל ב-1947.  הוא התיישב בכפר בן שמן ולאחר שרות קבע בחיל הים החל ללימוד עיצוב ב'בצלאל' ונמנה עם צוות המקימים של ויצ"ו חיפה.

על העבודה עם הסטודנטים הצעירים, שחלקם הם דור שלישי לניצולים, סיפר שוורץ: "הסטודנטים נרתמו לפרויקט בצורה נפלאה וברגש. חלקם באים ממשפחות של ניצולים, אבל כולנו בעם ישראל ניצולים. אמנם לא מדובר בתערוכה שגרתית אך מה שמאחד את כולם זה כאב השואה ומה שמעניין, שיצירה אחת לא דומה לשנייה".

קרן בן סימון, אחת הסטודנטיות במגמה, עיצבה למשל שלוש כרזות שונות שהבסיס להן הוא צלב הקרס. אנה סמודד בחרה לעצב כרזה ובה שבעה גפרורים. "ששת הגפרורים הראשונים הם לזכר ששת מיליון הנרצחים ואילו השביעי הוא גפרור התקווה", סיפרה סמודד. לדבריה, מההתחלה היא רצתה להשתמש בגפרורים המסמלים בעיניה את המשרפות והמלחמה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...