"הגרמנים ריחמו על כלבים וחתולים- לא עלינו"
הרב לאו העביר את ילדותו בצל זוועות השואה. הוא מאמין שזו חובה מוסרית ללמד את הדור הצעיר על שאירע ובטוח שעם הזמן ההזדהות רק הולכת וגוברת
- יום השואה ב-NRG מעריב
הרב לאו היה ילד קטן כשמשפחתו נלקחה לגטו פיוטרקוב שהגרמנים הקימו בפולין. הוא שהה בגטו עד נובמבר 1944 ואז, בגיל שבע וחצי, בעקבות התקיפות התכופות של חיל האוויר הרוסי באזור העבירו הגרמנים את משפחתו אל המחנה הנודע לשמצה בוכנוואלד שבגרמניה.
בבוכנוואלד הצליח הרב לאו לשרוד את התנאים הקשים, עד שבאפריל 1945 שחררה דיוויזיה של הצבא האמריקני בפיקודו של הגנרל פאטון את המחנה, והצילה את חייו שלו ושל אחיו. אירועי המלחמה, שהחלה כאשר היה הרב תינוק בן שנתיים, הפכו אותו לילד בוגר הנושא מטען נפשי כבד כבר בגיל 8.
בנאומו המרגש בשנה שעברה במצעד החיים בפולין, בטקס בו נכח גם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, זעק הרב לאו: "למה? למה? מה עשיתי לכם?". הרב מסביר זאת היום באומרו, כי "הגרמנים ריחמו על כלבים וחתולים, אך לא עלינו". הנצחת השואה והעברתה לדורות הבאים היא סוגיה בעלת חשיבות עליונה עבור הרב, והמסעות של בני נוער לפולין מהווים לדעתו נדבך חשוב במלאכת הזיכרון.
לדבריו, מטרתן של המשלחות היוצאות לפולין היא לקרב את הדור הצעיר לתקופת השואה. לשאלה מה נותן המסע לפולין הוא משיב, כי כפי שכבר ציין בעבר, הוא הגיע למסקנה שהישראלים שנסעו משם חזרו יותר יהודים והיהודים שנסעו לשם חזרו יותר ישראלים.
הוא אמנם מתנגד בחריפות לתופעות של הליכה למקומות בילוי והתנהגות לא ראויה של בני הנוער במהלך השהות בפולין, אך מוצא לנכון לראות את חצי הכוס המלאה ומספר איך פגש בקבוצת נערים מקיבוץ בצפון הארץ, שמשפצת ומנקה קברים בבית הקברות היהודי בוורשה. הרב לאו מדגיש את חשיבותה של הכנה מוקדמת למסע ומבהיר, כי גם פה ישנה בעיה חינוכית, שכן במקרים רבים בני הנוער יוצאים לפולין כשהם אינם מוכנים מספיק למפגש עם המראות הקשים ולמשמעות העמוקה של ביקורם באתרים בהם נרצחו מיליונים מבני עמם.
הוא מציין כדוגמה את המפגש שהיה לו, כשהיה הרב הראשי, עם קבוצת בני נוער שעמדה לצאת לפולין- הרב בחר לשאול אותם את השאלה הבסיסית: "איזה ספר הם קראו בנושא?", ומשלא ענו כלל, הוא החליט שאינו מוכן להיות חלק מההכנה שהם עוברים ומחה על כך בתוקף לפני הממונים.
יחד עם זאת, הרב לאו טוען כי נסיעות שנעשות לאחר הכנה
בשנים האחרונות יש הרגשה כי השואה הופכת להיות מנת חלקם של בני הדור השלישי האשכנזים בלבד. הרב לאו מספר כי התרשמותו אחרת. לדבריו, בזמן משפט דמיאניוק נסע ברכבו ושמע בשידור חי את עדותו של יוסף צ'רני. "לא יכולתי לנהוג עוד. התחלתי לבכות, עצרתי את רכבי ליד וינגייט ויצאתי מהרכב. פתאום מצאתי עצמי ליד אנשים רבים אשר עומדים כמוני בצד הכביש ומזילים דמעה. אני רוצה לומר שרוב האנשים היו מעדות שונות ולאו דווקא יוצאי מדינות אשכנז. אז הבנתי כי השואה היא דבר שנוגע בכולם".
עם השנים, כדרך הטבע, הולך ונעלם דור האנשים שעברו את השואה. הרב סבור כי כמו שהגדת הפסח עוברת כבר יותר מ-3,000 שנה מדור לדור ומצוינת באותו יום בכל רחבי העולם, כך גם יום השואה יצוין לעד.
לדברי הרב, אמנם לעדות חיה אין תחליף, אולם הוא מאמין כי הספרים הרבים שנכתבו בנושא השואה יהפכו גם לסרטי טלוויזיה ויגיעו להמוני אנשים. לדבריו, הוא רואה בכך חשיבות רבה ביותר ומזכיר את ההשפעה העצומה שהיתה לסרטים: "שואה" של קלוד לנצמן, ו"רשימת שינדלר" של סטיבן שפילברג. "זו תהיה הדרך שבה יעבור, ככל הנראה, סיפור השואה מדור לדור- דרך הסיפורת והטלוויזיה".
על מכחישי השואה, שנראה שהולכים ומתרבים לאחרונה, אומר הרב לאו: "לכל אחד יש המניע שלו, אחד מטורף והשני לא נורמלי. כאשר יש אנשים שמתהלכים עם מספרים על היד בעולם הזה זה מטורף לומר שלא היה כלום". לדבריו, מניע נוסף של מכחישי השואה הוא תשומת לב: "מי היה יודע מי זה דיוויד אירווינג, אם הוא לא היה מכחיש את השואה".
הרב לאו לא מתעלם גם מהצהרותיו האחרונות של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, בנושא השואה ומזהיר שלא להמעיט בערכן. "אני לא פרשן של אחמידינג'אד אך אסור לזלזל במטורפים ולהמעיט בערכם. יש להיזהר מהם ולחשוש מהתפשטות הנגיף. אסור להתעלם ממנו, שכן איש לא האמין שהצבא הגרמני יהפוך לכל כך אכזרי", הוא אומר.
לעניין הצפירה המושמעת ביום השואה, אומר הרב כי הצפירה איננה סעיף בדיני אבלות של "שולחן ערוך", אולם לא צריך לאסור את הצפירה, "משום שיש בכוחה לנתק כל אדם מהסובב לו ומשגרת היום יום ולטלטל ובעצם זה כמו לומר: 'עצור ותעשה חשבון נפש'". הוא מתוודה, כי באופן אישי הצפירה מחזירה אותו אל צפירות הרכבות אליהן נדחסו היהודים בדרכם למחנות ההשמדה.
הרב לאו זועם על המיעוט מהמגזר החרדי שאינו נעמד בזמן הצפירה ואומר כי אם אדם יודע שבעצם מעשהו הוא יכול לפגוע ברגשותיו של אחר עליו להימנע מכך. "זה מסוג הסולידריות שחייבת להיות בעם ישראל, וחייב כל אדם לעמוד בדומייה ולא לפרוש מהציבור".