"ההיסטוריה היא שבחרה בנו"
אור ישראל לוז בן ה-23 יצר סרט ייחודי שנועד לעורר את בני הנוער לקחת אחריות על זיכרון השואה
- יום השואה ב-NRG מעריב
אור ישראל לוז מנתניה, היום בן 23, מספר כי המפגש עם ניצול השואה זרח טאוב במהלך מסע לפולין אליו יצא בכיתה י"א, במסגרת משלחת של הישיבה התיכונית בה למד, הוא שגרם לנושא השואה "לחדור לעצמותיו". לדבריו, שם למעשה נזרעו הזרעים שהבשילו, כמה שנים מאוחר יותר והפכו לפרויקט של העברת סיפור השואה לבני הנוער.
"אישיותו הכובשת, האופן שבו הוא העביר את הסיור והסיפורים המרגשים שלו מאוד הכניסו אותי לעניין והחיו אצלי את הנושא. המפגש עם זרח גם גרם לי להעריך אותו ואת כל ניצולי השואה ולהפנים את זה שיש לנו את הזכות לשמוע אותם לשאול שאלות ולנסות להבין טוב יותר את מה שעבר עליהם", הוא מסביר.
לדברי אור, במהלך המסע לפולין הוא הבטיח לטאוב כי יעשה סרט שיגרום לבני הנוער ללמוד על השואה ברצינות, וכמה חודשים אחר כך כבר היה לו תסריט מגובש ותוכנית לצלם את הסרט בזמנו הפנוי, כחלק ממגמת הקולנוע בה למד בישיבה התיכונית "בני עקיבא נתניה".
אור נזכר בחבלי הלידה הקשים של הסרט ובהתנגדות הגדולה שהייתה בישיבה לאפשר לנער בן 18 לעשות סרט על נושא כל כך טעון, מחשש שיגרום לביזוי השואה. "הם שידרו לי שהם לא רוצים כל קשר לסרט ושלא אצפה לעזרה מהם, וזו הייתה הנקודה שהחלטתי שעל אפם וחמתם אני לא רק אצלם את הסרט, אלא אהפוך אותו גם לפרויקט הגמר שלי".
את הסרט הוא נאלץ לצלם באופן מחתרתי שכלל, התגנבות לחדרי העריכה ושימוש בחברים במקום באנשי מקצוע, "מה שהשפיע על איך שהסרט צולם ונערך ועל התוצאה הסופית". אור מציין, כי הפעם הראשונה שהמורה שלו ראה את הסרט היה כאשר הוא הוצג בפני הבוחנים החיצוניים של משרד החינוך, שנתנו לסרט ציון מושלם.
למרות זאת, הוא לא היה מרוצה מאיך שהסרט נראה ובעיקר מהעריכה והחליט כי ביום מן הימים הוא ישקיע את מה שנחוץ כדי להפוך אותו למקצועי ואיכותי יותר. במהלך שירותו הצבאי ביחידת מודיעין קרבית הוא הציג את הסרט בכמה הזדמנויות וקיבל המון תגובות חיוביות, ואז התחילה להתגבש אצלו גם המחשבה להציג את הסרט בבתי ספר ולקיים שיחה עם התלמידים לאחר ההקרנה.
"במהלך הצבא ואחרי השחרור התחלתי לחסוך כסף כדי להוציא את הפרויקט אל הפועל וקודם כל, לשפר את הסרט. נפגשתי עם המון ניצולי שואה כדי לשמוע את דעתם ובמקביל גם עם אנשי חינוך ובני נוער. באוגוסט 2005 סיימנו
אור מספר, כי בעקבות הקרנת הבכורה הוא קיבל פניות רבות מבתי ספר ברחבי הארץ, אך הבעיה הייתה שכולם רצו שיבוא להופיע רק ביום השואה עצמו. "הייתי מאז בכמה מפגשים כאלו, בין היתר בבאר-שבע, בנתניה ובצפון, אך הרעיון שלי היה לקיים את המפגש לאו דווקא ביום השואה עצמו ולצערי ,זה לא כל כך הסתדר".
לשאלה איך קיבלו במשפחתו את ה"שיגעון" שדבק בו ובייחוד את ההשקעה הכספית מכיסו הפרטי ואת הפסקת הלימודים לתואר ראשון משיב אור, כי "הם מאוד פחדו שאני אתרסק ולא הבינו למה אני משקיע כל כך הרבה כסף וזמן בדבר הזה. אפילו לקראת הקרנת הבכורה הם אמרו שלא יבואו אנשים וכדאי להעביר את זה למתנ"ס. רק אחרי ההקרנה, שהייתה מול אולם מפוצץ, ונערכה 5 שנים לאחר שסיימתי את הסרט והתחלתי את כל הפרויקט הזה, הם הבינו סוף סוף את הדבקות שלי בנושא".
כשאני שואל אותו מדוע בחר לקחת על עצמו לנסות ולעורר את בני הנוער מאדישותם, אור מסביר כי זו האחריות שלנו כבני הדור השלישי, ו"למעשה ההיסטוריה היא שבחרה בנו". לדבריו, אנחנו הדור שיש לו את כל הכלים והאמצעים הטכנולוגיים הדרושים כדי לדבר עם ניצולי השואה לתעד אותם ולהעביר את סיפורם ואת סיפור השואה לדורות הבאים.
"אני רואה בזה שליחות לאומית. הניצולים שחיים בינינו הולכים ונעלמים, הדור השני של בניהם ובנותיהם זה 'הדור האילם' שלא מדבר על השואה ולדור שלנו יותר קל לבוא ולדבר על מה שהיה וזו חובתנו ההיסטורית לפעול למען הזיכרון".
אור חושש מאוד ממה שיקרה בעתיד, בייחוד לנוכח העלייה במעשי האנטישמיות והכחשות השואה המופצות ברחבי העולם ומדגיש את התפקיד המכריע שיש למדינת ישראל בנושא ואת הצורך ללמוד מהניצולים. "אנחנו אלה שנעביר לדורות הבאים את המורשת הזו ולכן אנחנו חייבים לשאוב מניצולי השואה את כל מה שאין בספרים ובעדויות הכתובות. בעתיד הקרוב לא יהיו יותר ניצולים ומה שלא נעשה היום כבר לא נוכל לעשות יותר".
מה המסר המרכזי שחשוב לך להעביר לבני הנוער בהקשר של השואה?
"יש המון סיבות ברורות וגלויות מדוע חייבים לזכור את השואה וללמוד את לקחיה, אבל מבחינתי אחד הנושאים החשובים הוא שכולנו יהודים ויש לנו גורל משותף אם נרצה או לא. חייבים להבין שבניגוד לאז, היום יש לנו מדינה שהיא המקום היחיד בעולם שהוא באמת שלנו ושרק אנחנו נדאג לעצמנו. אבל, במקום לנצל את המסגרת הזו ולהיות מאוחדים וחזקים, יש במדינה תהליך של התפרקות לקבוצות ומגזרים ונעלמת התחושה של היחד ושל הזהות המשותפת והמאחדת".
- לאתר הפרוייקט "2048"
ניתן ליצור קשר עם אור בטלפון: 050-7314473
נא להמתין לטעינת התגובות
