אל תתנו להם רובים
שגיב שטיינברג לא מבין למה ישראל לא למדה מהעבר והחליטה, שוב, לתת לפלשתינים נשק
את סיפרה היא הייתה מתחילה בדרך דומה לאותה דרך שבה התחילה את החלק הראשון, סיפור הסוס הטרויאני, במלחמות טרויה וספרטה. אותו סיפור מפורסם, המספר על המתנה אותה העניק המלך הספרטני למלך טרויה אחרי קרב קשה. את סוף הסיפור כולנו מכירים, אבל האם שר ההיסטוריה (והוא לא שר בלי תיק) לימד אותנו בני האדם לקח חשוב – לא להכניס לתוכנו סוס טרואיני.
ישראל של 1993, הכניסה לתוכה סוס ענק במסווה של חתול מחמד. אותו סוס בשם יאסר ערפאת, וכוחות הביטחון שלו היו אמורים לספק לנו ולעם הפלשתינאי את הפתרון לבעיות הביטחון. אמר ראש הממשלה דאז, יצחק רבין: "הם ילחמו בטרור בלי בג"צ ובצלם".
במסגרת אותו הסכם ארור שנחתם, נקבע כי הפלשתינאים יוכלו להכניס איתם כלי נשק שאיתם השתמשו במאבקם כנגד ישראל, על מנת שיוכלו לשמור על החוק והסדר ולהלחם בטרור. הסיסמה שליוותה את אותה תקופה בהפגנות הקשות כנגד הממשלה הייתה "אל תתנו להם רובים".
בשמאל צחקו
רבים מהשמאל צחקו, לעגו ואף הגדיל לקרוא להם רבין ז"ל: "פחדני השלום". כ-3 שנים אח"כ החלה להיות הסיסמה לה לעגו לרלוונטית ביותר, אותו נשק שאושר לפלשתינים להביא עימם החל להרוג יהודים בזמן מאורעות "מנהרת הכותל" ורצחו 16 חיילים ישראלים, עברו עוד כ-4 שנים וכבר מאות ישראליים ידעו את נחת הרובה הפלשתיני.
נחזור אל החלק השני של הסופרת טוכמן, ובו יסופר על ממשלות
ממשלת ישראל של 2006 צועדת לה ב"מצעד האיוולת" הפרטי שלה, רבותי ההיסטוריה חוזרת.
הכותב הוא בוגר תואר ראשון לתקשורת ומנהל במכללה למנהל, מפיק ועובד לשעבר חדשות 10.
קול העם
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
