המוסריות קודמת לצבע המדים
משה פייגלין סבור שביקור אולמרט בסין היה הוכחה נוספת לאובדן המטרה, שחשובה יותר ממוצאו הצבאי של הרמטכ"ל
אבל במקום זאת אני כותב על סין, וזה מאוד קשור לעניין הרמטכ"ל. מה פתאום סין? כי בשבוע שעבר כתבתי כאן ("לא רכוש מדינה") על ההצעה של ח"כ שנלר לאפשר לקחת איברים ללא הסכמה מראש של התורמים. הזכרתי במאמר את כריתת אבריהם של המוצאים להורג בסין.
כתוצאה מן המאמר קיבלתי את המכתב הבא: "אדוני שלום רב. במאמרך האחרון בעיתון מעריב אודות ההצעה לבעלות המדינה על אברי האזרחים בישראל ציינת בקצרה את אברי המוצאים להורג בסין. רציתי להביא לתשומת ליבך תצואות חקירה אודות מקור האיברים האמיתי בסין. הדוח, פרי עבודתם של שני חוקרים קנדים, מר דיויד קילגור, חבר הפרלמנט הקנדי ומזכיר קנדה לשעבר לענייני אסיה, ומר דיויד מטאס, עו"ד יהודי-קנדי ידוע לעניני זכויות אדם.
"השנים חקרו וגילו שהרוב המכריע של האיברים המושתלים בסין מגיע למעשה מאנשים חיים ולא מנידונים למוות! מדובר במתרגלי שיטה רוחנית הידועה בשם פאלון דאפא (או פאלון גונג) אשר נרדפת באכזריות בסין בשנים האחרונות על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני.
בפועל מדובר ברשת של לכל הפחות 36 מחנות ריכוז ברחבי סין, בהם מוחזקים מאות אלפי בני אדם בחיים, ונרצחים על פי דרישה לאיבר מתאים. לא מדובר בפושעים שנידונו למוות, מדובר בבני אדם שנרצחים בשל אמונתם בערכים 'אמת, חמלה, סובלנות" כקווים מנחים לחייהם.
הוא צירף למכבתו חוברת המרכזת עדויות וחומר רקע בנושא, חוברת שנשלחה לאחרונה לכל חברי הכנסת בישראל. "אשמח לשמוע את עמדתך כיהודי, כישראלי, כמנהיג וכעיתונאי", סיים. השבתי מיד לאיש: "שלום. תודה רבה על משלוח החומר. אם הדברים נכונים על ישראל לנתק מיד את יחסיה עם סין".
חדלנו להאמין בצדק של עצמנו
כמה ימים לאחר מכן התפניתי לקרוא את החוברת והשתכנעתי באמיתות הדברים. הם מגדלים שם מאות אלפי אנשים במין חוות גידול אנושיות וכורתים את אבריהם על פי הזמנות מן השוק החופשי.
אחד הסיפורים המכוננים עליהם גדלתי בארץ הזו הוא סיפור המפציצים הבריטיים והאמריקניים, שחלפו מעל אושויץ ולא מצאו לנכון להתערב בתעשיית המוות. כנראה שאיננו יכולים להפציץ את מחנות הריכוז בסין, אבל בעוד הסינים כורתים ומוכרים קרניות, כליות, לבבות וכבדים של מתנגדי המשטר, מבקר שם ראש ממשלה ישראלי ומכריז כי יש לנו שם מיליארד ידידים. האם עדיין יש לנו טענה כלפי הבריטים והאמריקנים במלחמת העולם השנייה?
חדלנו להאמין בצדק של עצמנו, וממילא איננו רואים עצמנו כמגדלור מוסרי לאומות אחרות. תארו לעצמכם ישראל אחרת. כזו המאמינה בצדקת דרכה, כזו המבינה את
תארו לעצמכם מה יקרה אם ישראל שכזו תכריז על ניתוק יחסיה הדיפלומטיים עם המשטר השמאלני הקיצוני בסין. תארו לעצמכם שישראל מחרימה את אולימפיאדת בייג'ינג כל עוד חוות האיברים הללו פועלות שם. ברמות שונות של תודעה, האנושות, שברובה הגדול מאמינה בתנ"ך, ממתינה לקריאת כיוון מוסרית שתצא מעם ישראל השב לציון. אבל כל התקשורת העולמית נדחקה אל גוש קטיף, והמסר המתוקשר ביותר שיצא מציון לכל רחבי תבל היה תהליך החורבן וההתנתקות של היהודים מארצם ומיעודם. תהליך עליו פיקד חלוץ.
בחולות גוש קטיף איבדנו לחלוטין את המטרה, ובלי מטרה אי אפשר יותר לנצח. לך תסביר את זה לחלוץ ולכל הפרשנים שמנסים לתלות את הכשלון בשאלה הדבילית אם הרמטכ"ל כחול או ירוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
