שחרור פולארד: כל שצריך הוא לבקש
אפילו עכשיו, כאשר גוברים הקולות מארה"ב לשחרר את פולארד – ישראל איננה מגישה בקשה רשמית לכך וממשיכה לנטוש אותו בכלאו
פתאום גילו באמריקה את אמריקה, ואחרי 25 שנה בכלא, נוכחו לדעת שפולארד לא העביר שום מידע לסובייטים, שהמידע שהעביר לישראל לא היה מסוכן כלל לארה"ב שממילא הייתה מחויבת להעבירו לישראל על פי ההסכמים שהיו לה איתה באותה עת, ושתקופת המאסר המטורפת שפולארד מרצה אינה עומדת בשום היגיון משפטי ובשום תקדים אחר.
יש אם כן רגליים לסברה שהאמריקנים מחפשים דרך לרדת מהעץ ולשחר את פולארד. אולי היה זה רצונו של אובמה להרוויח משהו ברחוב היהודי קודם לבחירות לקונגרס, ואולי מדובר בנכונות שמתקיימת גם לאחר הבחירות הללו.
מה שברור הוא שאת נושא פולארד שעלה לאחרונה לכותרות, אין לזקוף לזכותה של יוזמה ישראלית כל שהיא, דווקא האמריקנים הם שעשו זאת.
התחושה שמשהו זז שם באמריקה, הניעה את הפעילים למען פולארד לרוץ ולהחתים את כל חברי הכנסת היהודיים – 109 במספר – על מכתב לנשיא ארה"ב ובו בקשה חוצה מפלגות של כל סיעות הפרלמנט הישראלי, לשחרר את פולארד. רק הערבים לא חתמו, שכן האיש שהציל את ישראל מהאיום הגרעיני של סדאם חוסיין – פעל ככול הנראה בניגוד לאינטרס שלהם.
חשיבות מרובה יש לכך שהמכתב יימסר לנשיא על ידי ראש ממשלת ישראל ויהפוך באופן זה לבקשה ישראלית רשמית. הפרלמנט מייצג אמנם את העם, אך הוא אינו מייצג את ישראל הרשמית ולמרבה הפלא, מאז מעצרו של פולארד ועד היום - לא הוגשה לארה"ב מעולם בקשה ישראלית רשמית לשחררו.
האמת היא שישראל עשתה הכל כדי לעזור לאמריקנים להרשיעו ולהשית עליו את העונש הכבד ביותר האפשרי. רפי איתן – מי שהיה מפעילו של פולארד – הצטער פומבית על כך שלא הכנסנו לו כדור בראש ונפטרנו מהצרה הזו; ללמדך שסוכן יהודי הוא משהו כמו משת"פ פלסטיני, השתמש וזרוק, ודאי שלא כמו סוכן ישראלי – אחד משלנו.
הייתי אז קצין צעיר בצה"ל, וכשהתפוצצה פרשת פולארד הבנתי פתאום שישראל אינה מדינת היהודים – היא מדינת הישראלים.
אז הח"כים חתמו וביקשו מנתניהו לקחת עמו השבוע את מכתב הבקשה לאובמה. נתניהו סירב.
זו לא הפעם הראשונה שמבוצע מהלך שכזה. כששרון כיהן כראש ממשלה, חתמו 112 ח"כים על מכתב דומה וביקשו ממנו למוסרו לנשיא בוש. גם אולמרט נתבקש לבצע פעולה דומה. שניהם סירבו וניתן היה לחשוב כי הם מסרבים משום שבאמריקה יעצו להם שלא לעשות זאת. אולם עכשיו, כשהקולות לשחרור פולארד באים דווקא מארה"ב, כבר ברור שהלחץ שלא לשחרר את פולארד מגיע דווקא מכאן – מישראל.
יותר מדי אישים רמי דרג בישראל שהיו מעורבים בפרשה, לא רוצים כאן את פולארד וסביר להניח כי הם מפעילים לחץ על נתניהו. שמעון פרס שהיה אז ראש הממשלה, הוא שהעביר לאמריקנים את המסמכים שאפשרו את הפללת פולארד. ראש אמ"ן היה אז אהוד ברק וזהו רק חלק קטן מרשימת הבכירים שהיו רוצים לראות את פולארד מת בכלאו. אולם בסופו של דבר האחריות לכך שאחינו יהונתן לא יראה אור יום רובצת עכשיו כולה לפתחו של ראש הממשלה.
צל מוסרי נורא מעיב על החברה הישראלית המפקירה זה 25 שנה סוכן רשמי של מדינת ישראל, אדם
פולארד הוא היהודי שהציל את הישראלים מהאמריקנים. נוסחה שאינה מתקבלת על הדעת במקומותינו. הוא מציב מול ישראל הבורחת מזהותה (לאמריקה) מראה שאין היא מעוניינת להביט בה. פולארד אומר לנו – אני סיכנתי את עצמי למענכם כי אני יהודי, כי אתם יהודים. אבל אנחנו לא רוצים להיות יהודים – אנחנו ישראלים. אנחנו כבר לא עם לבדד ישכון - יש לנו את אמריקה. אם פולארד היה כלוא כמו שרנסקי, בברית המועצות, כלומר אצל אויבי אמריקה, היינו הופכים גם אותו לגיבור לאומי – אבל פולארד נפל אצלנו בתוך משבר הזהות הפנימי שלנו ואנו לא מסוגלים לעכל אותו.
ביקרתי אצלו חמש פעמים. מצבו נורא. מעולם לא קיבל ולו יום חופש אחד. אם ימות – דמו ירתח על ידי כולנו. כדי לשחרר את פולארד כל שצריך הוא לבקש, ואנחנו לא מוכנים לעשות זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם