נאום הזעם של קצב: הפכתם אותי לטרף
בנאום בוטה ומשתלח ניסה נשיא המדינה להגן על שמו, והפנה את זעמו הרב כלפי התקשורת והמשטרה, שלטענתו ביצעו בו לינץ'. את שדר ערוץ 2 גדי סוקניק הוא תקף מול המצלמות
כתב ההגנה של נשיא המדינה: בהתייחסות ראשונה לפרשה שהביאה להכרזתו על נבצרות זמנית מתפקידו, שחרר אמש משה קצב את חרצובות לשונו, ובקול רועד תוך התרגשות עצומה, נשא נאום חסר תקדים. נשיא המדינה השתלח בצורה בוטה בתקשורת הישראלית, וטען כי היא ביצעה בו לינץ' ו"ציד מכשפות". "אני עובר מסע רדיפה מהגרועים שחברה מוסרית ואנושית יכולה לספוג", הטיח קצב בזעם, כשהוא דופק על הדוכן שלפניו. "זו מתקפה מן הגרועות שהיו בתולדות מדינת ישראל". לקראת סיום נאומו אמר הנשיא כי למרות שהאינטרס האישי שלו הוא להתפטר, הוא בוחר להילחם על חפותו ולטהר את שמו שנרמס.
- פרשת קצב: כל הדרך עד לנאום ה"אני מאשים"
- ראש הממשלה: קצב יצטרך לעזוב את משכן הנשיא
- גולשי nrg מכריעים: האם נאום קצב שכנע אותנו?
- מומחה לניתוח נאומים סבור: הנאום היה מביך ובזיוני
- תיק קצב - האישומים

הנשיא טען בהמשך כי "על אף הלחצים וההשפלה, כיבדתי במשך כל ששת החודשים האחרונים את החוק ונמנעתי מלהביא את גרסתי בפניכם. נמנעתי מלהגיב כדי לא לשבש חקירה. נשיא המדינה מכבד את החוק.
"גם בימים הקשים האלה אני לא מתכוון להשפיל את ראשי ולהנמיך את כבודי", המשיך הנשיא. "אני איאבק עד כלות נשמתי, גם אם יהיה צורך לנהל מלחמת עולם, כדי להוכיח את חפותי ולנקות את שמי שהוכפש. אינני מכיר אדם שיכול היה לשרוד את התקופה הזו. אני שרדתי כי האמת עומדת לימיני ולצדי".
נשיא המדינה האשים את התקשורת, שלטענתו הסיתה נגדו במשך החודשים האחרונים. "בבית המשפט של התקשורת אין צורך בהוכחות", טען. "בבית המשפט של התקשורת הישראלית מספיקה טענה של צד אחד בלבד. פסק הדין ניתן, גזר הדין בוצע. נשללה ממני האפשרות להגן על עצמי. גורלי נגזר בטרם השמעתי מילה אחת. בטרם השמעתי ליועץ המשפטי מילה אחת. איש מכם לא ראה מילה או עדות, אני מודיע לכם - אין שום הוכחה לטענות הקשות שמועלות נגדי.
"אותו ערוץ 2, שבמשך שישה חודשים שופך את דמי, מעדיפים לראיין את מוחמד דחלאן", אמר קצב, שהתעמת במהלך נאומו עם שדר ערוץ 2, גדי סוקניק, ואף גידף אותו, לאחר שזה קטע את דבריו.
"לחץ התקשורת מדי יום היה כבד מנשוא", הוסיף קצב לתקוף את כלי התקשורת. "בשנת 2007 כל אדם יכול לגשת למשטרה ולהעליל עליו עלילה מתוך יצר של נקמה או חשבון אחר, ולקבל מיד כותרות מרעישות. זה קרה לי וזה יכול לקרות לכל אחד מאזרחי ישראל.
"לא הבנתי כיצד ייחסתם לי את המעשים האלה מבלי שביקשתם את תגובתי. לא נתתם לעובדות לבלבל את המטרה שהצבתם לעצמכם", המשיך הנשיא. "לא עצרתם
בהמשך נאומו, טען הנשיא כי גם המשטרה שיתפה פעולה עם התקשורת במהלך חקירת הנושא. "המקרתיזם קם לתחייה כאן במדינת ישראל. שיתוף הפעולה בין התקשורת למשטרת ישראל. כאשר המשטרה רודפת את האזרח, התקשורת מגינה עליו. כבודו של האדם נרמס עד עפר. איפה יפי הנפש? מדוע הם לא מרימים את קולם נגד העוול הזה?.
"המשטרה הלכה בעקבות התקשורת, מתוך עוינות ולהט בלתי נשלט", הוסיף קצב. "המשטרה הגיעה לכל בחורה שעבדה איתי במשך 35 שנה, וחקרו אותה. מתוך עשרות שנחקרו, שלוש מסרו את העדויות הקשות ביותר, אבל שלושתן רצו לעבוד איתי בבית הנשיא ואני סירבתי, כי ידעתי שהן לא מתאימות. הרי יכולתי לקבל אותן לאיזה תפקיד, זו הייתה בשבילן יוקרה לעבוד במוסד הנשיאות, ואני עבדתי איתן בעבר וידעתי שהן לא מתאימות לעבוד פה. כשהמשטרה הגיעה אליהן, הן ראו זאת כשעת כושר לנקום".
הנשיא חזר והדגיש כי הוא חף מפשע, וכפר בכל ההאשמות שיוחסו לו. "שמענו בכאב רב, אני ובני משפחתי, את ההאשמות שאין להן קשר למציאות", אמר. "כאשר תתברר האמת, אתם, אזרחי ישראל, תוכו בהלם. לא הייתי מסתכן באמירה כה נחרצת, אם לא הייתי יודע את האמת שאתם לא יודעים. את האמת שום נייר עיתון לא יכול להחביא. אני בשירות הציבורי למעלה מ-30 שנה. לא פגעתי בשום גבר ושום אישה.
"לא יירשם בתולדות מדינת ישראל כי הנשיא השמיני ייאשם בפלילים", הוסיף קצב. "אך יירשם מרדף בזוי וציד מכשפות אחר הנשיא. אני מודה כי האינטרס האישי שלי הוא להתפטר. תאמינו לי, נוח לי להתפטר. עייפתי מהרדיפה – מה הטעם להישאר נשיא - הרי גם על החסינות ויתרתי, לא אסתתר מאחוריה – אבל החוק איננו תובע ממני זאת ואני לא מוכן להיכנע לסחיטה, לשקרים וכזב".
בהתייחסותו להחלטתו להכריז על נבצרות, במקביל לדרישה הציבורית להתפטרותו, אמר הנשיא כי "החוק איננו תובע ממני להתפטר. איש מכם לא ראה את חומר העדויות, וגם פרקליטיי עדיין לא נפגשו עם היועץ המשפטי. אני יודע מה עלה בחקירות. אם יחליט היועץ המשפטי על הגשת כתב אישום, אני מתחייב להתפטר ללא כל דיחוי. אני לא אשאר בבית הזה אף לא שנייה אחת, אני אתפטר.
"נכנסתי לכהונת הנשיא בחרדת קודש", המשיך הנשיא. "שמרתי על מוסד הנשיאות מכל משמר. ראיתי את בית הנשיא כפיקדון. עמדתי מול כוחות רשע ובדרך כלל יכולתי להם. יש לי חשש שהלינץ' התקשורתי גבוה מדי. אני אוכיח את חפותי. החלטת היועץ המשפטי עבורי כמוה כפסק דין עונש ללא דיון משפטי, ללא חקירת עדים, ללא אפשרות להציג עדי הגנה, ללא אפשרות לחקור".
הנשיא הדגיש שוב ושוב במהלך דבריו כי ימשיך להילחם על חפותו. "אני זכאי היום, ואשאר זכאי גם בעתיד" ,אמר. "אבל הנזק הוא כבד מנשוא. יש פה חריצת דין. אלחם עד כלות נשמתי כדי להוציא את האמת לאור. אני מאמין בחפותי, ולכן אני חזק. כתב האישום, אם יהיה, יהיה לדיראון עולם, לא אני".
עם סיום דבריו, התייחס קצב גם להשפעת הפרשה על חייו האישיים. "אני הצלחתי לשמור על מוסד הנישואים שלי", אמר. "אני מאחל לילדיי ונכדיי את אותה זוגיות כפי שיש לי עם גילה. אנו חיים 37 שנים באושר, חיים יציבים עם אהבה גדולה, וכך נמשיך. אני כואב ודואב את אשר נעשה לי. כלום לא מצדיק את הסבל, הצער והביזוי שאנו עוברים בחודשים האחרונים ללא צדק. גם אם זו תהיה המלחמה האחרונה בחיי, אני אילחם".
כבר בשעות הצהריים הודיע קצב ליו"ר הכנסת, דליה איציק, על כוונתו להכריז הערב על נבצרות זמנית. מכתבו של הנשיא, באורך שתי שורות בלבד, הגיע לידיה של יו"ר הכנסת באמצעות שליח מיוחד.
במכתב כתב הנשיא לאיציק: "לפי סעיף 22א' לחוק יסוד: הנשיא, ונוכח הודעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי הוא שוקל העמדה לדין אם לא ישתכנע אחרת, וכבר היו דברים מעולם, הריני להודיע כי נבצר ממני דרך ארעי למלא את תפקידי, ואבקש לאשר את הבקשה. על החתום, משה קצב נשיא המדינה".
מאחר והנשיא לא ציין בפנייתו למשך איזו תקופה יבקש להכריז על נבצרות, הודיעה יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם, כי הוועדה תצביע מחר, בדיון מיוחד, על משך נבצרות אותו יציעו חברי הכנסת. התקופה המקסימלית של נבצרות היא שלושה חודשים, ולאחר מכן ניתן לבקש את הארכת תקופת הנבצרות לשלושה חודשים נוספים.
אתמול החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום חמור במיוחד נגד נשיא המדינה, משה קצב. בין היתר יואשם הנשיא באונס, ביצוע מעשים מגונים, הטרדה מינית, הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט.
כתב האישום החמור נגד קצב כולל גם עבירות נוספות, הנוגעות לכאורה להענקת עשרות גביעי כסף באירועים פרטיים על חשבון קופת בית הנשיא. בפרשה זו יואשם הנשיא בעבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
