שנה וחצי מאסר לחיים גבריאלי על קשר לפשע
העבריין וחברו תכננו לדקור עובד עירייה ולגרום לשיתוקו, כדי שלא יוכל להעיד במשפט המתנהל נגדו. השניים הודו והביעו חרטה על מעשיהם

גבריאלי ביקש מבוזגלו ומחברו הנוסף לפגוע פיזית במנהל אגף הנכסים בעירייה, אלי לוי, על מנת למנוע את עדותו במשפט. לדבריו, תמורת הכאת עובד העירייה, שאמור להעיד בסוף חודש נובמבר 2011, ישלם גבריאלי לכל אחד מהם 20 אלף שקלים.
כחלק מהתכנית, גבריאלי מסר לשניים מידע אודות מיקום משרדו של לוי וכתובת ביתו, על מנת לקבל פרטים מקדימים לפני ביצוע ה"משימה". גבריאלי ציין כי הפגיעה בלוי צריכה להיות בסמוך למועד הדיון, והציג בפני השניים סכין.
הוא דרש מהם לדקור את לוי בגב התחתון והדגים להם כיצד לעשות זאת כשהוא מבהיר כי הפגיעה צריכה להיות ברמת חומרה שתמנע ממנו להגיע לבית המשפט. דהיינו פגיעה שתוביל לאשפוזו בבית החולים לוינשטיין ותגרום לו להיות נכה.
לאחר דיונים על סכום התשלום לצורך הפגיעה בלוי, גבריאלי הבטיח לחברו של בוזגלו, הוא הסוכן המשטרתי, סכום של 50 אלף שקלים. לאחר מכן, בוזגלו הדריך את חברו כיצד לפגוע בלוי ולחמוק מהמקום על ידי החלפת בגדיו בכדי שלא יזוהה.
בנוסף, הציע לו את אופניו על מנת שיוכל להשתמש בהם להגעה למקום ולהמלטות ממנו. ב-23.11.11 נפגש חברו של בוזגלו עם גבריאלי ודיווח לו כי בכוונתו לבצע את הפגיעה בלוי ביום המחרת באמצעות סכין "פרפר". וגבריאלי שילם לו מקדמה בסך 500 שקלים.
חברו של בוזגלו כאמור תפקד לאורך כל תכנון הפגיעה בלוי כסוכן משטרתי, שמנע את דקירתו של עובד העירייה והפך לעד מדינה בעניין. לאחר האישום שהוגש נגד השניים, נחתם הסדר הטיעון, לפיו הנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום.
בנוגע לגבריאלי, עתרה התביעה לעונש מאסר לריצוי בפועל
בנוגע לבוזגלו, עתרה התביעה להשתת עונש מאסר לריצוי בפועל למשך 14 חודשים החל מיום מעצרו ואילו ההגנה טענה לעונש קל ומדוד. בנוסף סוכם בין הצדדים על השתת עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 שקלים שישולם תוך חצי שנה ממועד מתן גזר הדין.
לטענת התביעה, הסדר הטיעון עם השניים והשיקולים שהובילו לקביעת הענישה המבוקשת על ידה, היו בין השאר הודאתם באשמה ונטילת אחריות על שכמם. העבירה העיקרית שנחצתה היא עבירת הקשר לביצוע פשע ולא עבירת ניסיון ביצוע הפגיעה.
ההסדר מתיישב עם הענישה המקובלת בעבירות דומות, וכן אלמנטים נוספים שנלקחו בחשבון הם גילו של גבריאלי, מצב בריאותו, פטירת בנו בנסיבות טרגיות וכן עברו הנקי בשנים האחרונות. בנוגע לבוזגלו, נלקחה בחשבון העובדה שחלקו פחות מחלקו של גבריאלי בפרשה ועברו הפלילי הכבד.
בבית המשפט, הביע גבריאלי חרטה על מעשיו וציין כי חש בושה. לדבריו, הוא מצוי מזה כ-15 שנה במאבקים משפטיים מול עיריית תל אביב ומעולם לא חשב לפגוע באדם. הוא ציין כי עבר טרגדיה עם הירצחו של בנו בכורו ומאז הינו נוטל תרופות נגד חרדה ודיכאון.
השופט, דוד רוזן, כתב בגזר הדין כי השיקולים שהביאו אותו לקבל את הסדר הטיעון היו בין השאר בכך שהוא סב סביב ציר עדותו של הסוכן המשטרתי שהינו למעשה "עד מדינה".
לדברי השופט, מדובר בעבריין רב מעללים, שהיה שותף לקשר הפלילי, ותפקידו היה לפגוע ולדקור את איש הציבור. על כן, סבר רוזן כי היה לו אינטרס ממשי בקיום ההסכם עם המדינה והוא שימש בבחינת "סוכן מדיח" פעיל ונמרץ. לדבריו, עדותו, על פני הדברים, היא "בעייתית ומחייבת קפדנות מיוחדת".
