גם הם סובלים מאנורקסיה
מהן הסיבות לחוסר תיאבון בקרב חיות ואיך משכנעים כלב שהוא חייב לאכול. וגם, למה עטיני הכלבה גדלים לאחר ייחום, למרות שהיא לא בהריון. הווטרינרית סמדר טל מסבירה:
הסיבות לאנורקסיה מלאה או חלקית בחיות מחמד יכולות להיות שונות. סיבות פיזיולוגיות עשויות להיות מחלות כגון דלקת בלבלב (פנקראטיטיס), כשל כליות, דלקת כלשהי, חולשה כתוצאה ממחלה או מאנמיה, כאב לאחר ניתוח או כאב מסיבה אחרת. סיבות נוספות לחוסר תיאבון עשויות להיות דכאון, חרדה או כל סיבה נפשית אחרת וכן סיבות פשוטות, כגון טעם המזון עצמו.
בכדי לטפל בבעיית חוסר התאבון, יש לבצע במקביל שתי פעולות: האחת, לגרום לבעל החיים לאכול בכדי להחזירו לקו הבריאות ולמנוע סיבוכים כתוצאה מחוסר האכילה. אצל חתולים במיוחד, אנורקסיה גורמת ליצירת כבד שומני, מצב שעלול לגרום לחוסר תיאבון נוסף ולהתדרדרות המצב הגופני, לעתים עד מוות.
השנייה- לאתר את מקור חוסר התאבון ולטפל בו. לדוגמא: אם כלבכם אינו אוכל לאחר ניתוח, האם הסיבה היא כאב, או שמא הבעיה נעוצה בסוג האנטיביוטיקה שהוא מקבל (סוגי אנטיביוטיקה מסוימים עלולים לגרום בעצמם לבחילה ולהקאות).
פעמים רבות, חיית המחמד אינה מאבדת את תאבונה לגמרי, אלא הופכת לבררנית יותר. במקרים אלו יש לתת מזונות שטעמם מפתה במיוחד לחיית המחמד, עד לפתרון הגורם לאנורקסיה והחלמה. במקרים אחרים, יש להשתמש בתרופות להגברת התאבון - בין אם תרופות קונבנציונליות (כגון ציפרוהפטדין) ובין אם טבעיות. בכל מקרה של חוסר תאבון רצוי להיוועץ בווטרינר על מנת לברר את המקור, לטפל, ולמנוע סיבוכים עקב אי האכילה.
יש לי כלבת בוקסר בת שנתיים. לאחר הייחום עטיניה של הכלבה נשארים מוגדלים ולא מתכווצים לגודל המקורי – לתקופה של יותר משלושה חודשים. זה הייחום השני שלה והדבר קרה גם בייחום הראשון. מה יכולה להיות הבעיה?
לעתים, אצל כלבות מסוימות לאחר הייחום, גם באם לא הורבעה הכלבה ולא נכנסה להריון, היא עלולה להראות סימני היריון, כגון גדילת עטיניה ואפילו יצירת חלב. כמו כן, לקראת תאריך ה"המלטה", כ-60 יום לאחר הייחום, מתחילה הכלבה להראות סימני "המלטה"- חיפוש פינות קינון, הלחתה, חוסר מנוחה וכדומה. תופעה זו נקראת "הריון מדומה".
הסיבה לתופעה זו היא פיזיולוגית. הורמון הפרוגסטרון ("הורמון ההריון"), המיוצר על ידי השחלה, אינו ממשיך להיווצר באופן נורמלי בכלבה לא מעוברת. אולם, מסיבה לא ידועה, אצל חלק מהכלבות השחלה ממשיכה לייצר הורמון זה, גם באם אין הריון, ולכן קיימים סימנים חיצוניים המתאימים לכלבה בהריון.
בתום כ-60 ימים רמות הפרוגסטרון יורדות בחדות, ממש כמו לפני
רוב הכלבות סובלות באופן מינימלי מתופעת ההיריון המדומה. אולם בחלק מהן, הסימנים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים חמורים, ולאחר ירידת כמות החלב מן הפטמות יש צורך לעקר אותן, או לטפל בהן הורמונלית - בטסטוסטרון או אסטרוגן (אבל לא אצל כלבות המיועדות להרבעה, משום שהן עלולות לסבול אף יותר בייחומים הבאים מתופעות היריון המדומה עם מתן הורמונים אלה), או בתרופות לחסימת תופעות המיוחסות לפרולקטין. סיבוכים אפשריים בהיריון מדומה כוללים דלקות עטין וסיכוי גבוה יותר לסרטני פטמות.
נא להמתין לטעינת התגובות
