שדרות בוערת, והכנסת עוסקת בכל דבר אחר
השבוע השני של מושב הקיץ עסק באינספור נושאים שלא קשורים בעליל למצוקת שדרות. וגם: פרס, לאו ואיציק "לא עוסקים בזה". כלומר בנשיאות. הנבחרים
דברי ברכה לכבוד עובדי הפרלמנטים הגרמני והאיטלקי; הצעות לסדר יומה של עיריית ירושלים להקים 20 אלף יחידות דיור מעבר לקו הירוק; תקציב הפיתוח ברכבת ישראל; מצבן של הישיבות ומוסדות התורה; שאילתות בנושא בית הקשיש בטירה; קבילותם של מסמכים בשפה הערבית במוסד לביטוח לאומי; הקפאת סלילת כביש מצפון לאלעד; חילול קברי יהודים בווילנה; הצעת חוק הסדר ההימורים בספורט; הצעת חוק לתיקון סמכות עניינית של בתי המשפט בתביעות הנוגעות למקרקעין; הצעת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים.
זוהי רק רשימה חלקית. מי שציפה שהכנסת תשנה את סדר יומה, ותתכנס מיד לדון במצב בשדרות ובמצוקתם הנוראה של התושבים, ציפה לשווא.
שמעון פרס, כידוע, "לא עוסק בזה". בזה, הכוונה לנשיאות. בכל החודשים האחרונים לא שמענו ממנו התייחסות פומבית ישירה לשאלת מועמדותו, יען כי "הוא לא עוסק בזה", כפי שטרחו לציין מקורביו. אבל מה פירוש לא עוסק בזה? הוא רק בוחש בזה מאחורי הקלעים ואחרים עוסקים בזה עבורו. ראשי עיריות, כמו מאיר ניצן מראשון-לציון, עושים עבורו לובינג בקרב חברי הכנסת, ח"כ אביגדור יצחקי (קדימה) והיועץ אייל ארד עושים עבורו עבודת מטה ובודקים את המצב בשטח.
שם המשחק של פרס היה להרוויח זמן, לבדוק את השטח, לאמוד את סיכוייו, להמתין ולראות כיצד ייפול דבר בפריימריז של העבודה. מה בוער? אבל גם פרס יודע שאי אפשר לסחוב את שאלת מועמדותו עד אין קץ, ובמהלך ביקורו השבוע בעקבה, ידעו "מקורביו" לטפטף לעיתונאים שאו-טו-טו פרס עומד להכריז על כניסתו למרוץ.
למוצא פיו של פרס ממתינה בדריכות דליה איציק, שכידוע גם היא "לא עוסקת בזה". איציק עוסקת בנשיאות? היא בכלל לא דנה בזה ולא מדברת על זה, ידע לספר יועץ התקשורת שלה. מה פירוש לא דנה בזה? היא רק נפגשת בחשאי עם שמעון פרס ואחר כך היא נפגשת בחשאי עם הרב עובדיה יוסף ושם "העניין כלל לא עלה", אמרו מקורביה.
איש העסקים ארקדי גאידמק, שבישר השבוע כי הוא "אוהב את דליה איציק", וזכה למקום של כבוד במרכז שורת המכובדים במהלך ישיבת הכנסת לציון 40 שנה לאיחוד ירושלים, נפגש לתומו עם חברי כנסת מסיעת יהדות התורה וניסה לברר אצלם האם הם תומכים בדליה איציק לנשיאות. כמובן שהוא לא עשה זאת על דעתה. הוא אוסף מידע לידע אישי, תחביב כזה של מיליארדרים. בינתיים, איציק מעכבת את ההחלטה על מועד הבחירות לנשיאות. למה צריך למהר? כל יום שעובר יכול להבהיר את התמונה ולמפות את סיכויי המועמדים.
גם הרב ישראל מאיר לאו "לא עוסק בזה". הוא לא הודיע שהוא מתמודד והוא גם לא הודיע שהוא לא מתמודד, אבל העיתונות הדתית והחרדית מלאה סיפורים על קדחת הנשיאות שפוקדת את בית הרב. אחד יודע לספר שבניו של הרב מנסים להפוך עולמות ולגייס את בכירי הרבנים כדי לשכנע את אביהם שלא להתמודד, מה גם שברקע מרחף האיום המרומז של ח"כ שלי יחימוביץ, שנחשף כאן לראשונה, לפיו אם הרב יתמודד עלולות לצוץ ולעלות ביתר שאת פרשיות מביכות מעברו.
אחר יודע לספר כי הרב ממתין למוצא פיו של פרס, שכן אם פרס לא יתמודד עשוי הרב לאו להפוך לפתע למועמד של אהוד אולמרט לתפקיד, שכן מפלגת השלטון אינה יכולה להרשות לעצמה מצב שלא יהיה לה מועמד בעל סיכויים למשרת הנשיא.
ובינתיים, יודע לספר שלישי, הרב מזמין מסע לחצים כדי להכין את הפרישה המכובדת מהמרוץ, וכך פקדה בראשית השבוע, באופן "ספונטני", את ביתו של הרב לאו קבוצה גדולה של רבני שכונות, דיינים וחברי המועצה הדתית בתל-אביב, שבאו לשכנע אותו מדוע אסור לו לעזוב את תפקידו כרב העיר. את הנימוק המקורי ביותר השמיע רב
הרבנים גם הדגישו כי "איך בכלל יעלה על הדעת להחליף את הרבנות בתפקיד זר כל כך לאדם במידותיו של הרב". הם פנו בהתרגשות לרב לאו: "כתר תורה עולה על הכל. מקומו של הרב בעירנו, זה נאה לעיר ונאה לכבוד הרב. אנו מתחננים על נפשנו, למעננו עשה".
הרב לאו הודה לאורחיו בהתרגשות, ואמר כי הוא מאזין בתשומת לב לדבריהם ולוקח אותם ברצינות. יודעי דבר ידעו לספר כי ההחלטה שלא להתמודד כבר נפלה אצלו, והוא רק מחכה ליתר ביטחון לראות מה יעשה פרס.
חברות הכנסת קולט אביטל ודליה איציק יכולות לשכוח מתמיכתו של ח"כ חיים אמסלם מש"ס במרוץ לנשיאות. בראיון שהעניק לעיתונאי יעקב אייכלר, כתב השבועון החרדי "קו עיתונות דתית", נשאל ח"כ אמסלם מה הסיכוי שיתמוך במועמדותה של דליה איציק, אם זו תתמודד לנשיאות. על כך השיב: "במקרה שלה יש גם שיקול הלכתי. הרמב"ם, בהלכות סנהדרין, אוסר למנות אישה לכל תפקיד של שררה. היא לא יכולה להיות ראש הקהל".
את דבריו סייג ח"כ אמסלם כשהוסיף כי "אנחנו פועלים לאור ההנחיות של מר"ן. הרב יותר טוב ממני באיך לפרש את הרמב"ם". דבריו עוררו מבוכה בש"ס, שכן הם נאמרו ימים אחדים בלבד לאחר ועידת הפסגה החשאית של עובדיה-איציק, ובכירים במפלגה התקשו להסתיר את כעסם. הם הביעו תמיהה על המשימה המורכבת עליה עמל ח"כ אמסלם של "תרגום ההלכה ליום-יום הפוליטי" והביעו את ביטחונם שח"כ אמסלם "יקדיש את זמנו הפרלמנטרי לעשייה פורייה".
דבריו של ח"כ אמסלם הצליחו לעורר את חמתה של יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון. "אוי למדינה שאלה נבחריה, שמפגינים בערות, חשיכה ונבערות", אמרה. "מדובר בגישה שוביניסטית שמייצגת תפיסה של לפני 3,000 שנה".
לשמעון פרס, מה לעשות, נדבק הדימוי של הלוזר הנצחי בפוליטיקה הישראלית, מה שמעורר לא פעם את זעמו והוליד את המשפט המחוזי "אני לוזר אני?".
השבוע, בשיחת טלפון עם אחד מחברי סיעתו, שב פרס והתייחס לתדמית המפסידן ואמר: "למה אני לוזר? אני אשם שכמה חברי כנסת שהבטיחו לבחור בי שיקרו? אני אשם שהם הצביעו למישהו אחר? למה אני לוזר?". באותה שיחה אמר פרס כי הוא מתכוון להודיע על התמודדות לנשיאות והוסיף: "לא צריך לקנא בי. אני הולך לשבת שם בתוך כלוב של זהב".
השבוע פנטזו כמה מהיושבים הקבועים של מזנון הח"כים איך יראה בית הנשיא אם וכאשר שמעון פרס יבחר לתפקיד. באותו רגע משרד החוץ יהפוך למחלקה זניחה ולא חשובה. פרס יהיה שר חוץ על.
אל בית הנשיא יזרמו נשיאים, רוזנים ומלאכים. אבו-מאזן יבקר שם כל שני וחמישי, המלך עבדאללה יקפוץ לשתות קפה, ראשי הליגה הערבית יתכנסו שם כדי לדון ביוזמת השלום הערבית, כוכבים וכוכבות נוצצים מהוליווד יעמדו בתור להצטלם עם פרס, ביל גייטס וראשי עולם ההיי-טק יהיו באי בית, סופרים, חתני פרס נובל, משוררים ואמנים יסעדו על שולחן הנשיא, אף עובדת לא תוטרד מינית ורק סוניה לא תיראה בסביבה.
עד לפני כשבועיים היה אביגדור יצחקי יושב ראש הקואליציה ויושב ראש סיעת קדימה. אבל לאחרונה עבר סוס שחור בינו לבין אולמרט, והיחסים ביניהם הלכו והחריפו עד לנקודת השיא שבה יצחקי דרש מאולמרט להתפטר, בעקבות דוח וינוגרד, והוא עצמו פרש מתפקידו בראשות הקואליציה והסיעה.
בסביבתו של אולמרט מיהרו להכריז עליו כעל סוס טרויאני שפועל בשליחות ביבי להפיל את אולמרט. ביום רביעי השבוע שב יצחקי והלם בראש הממשלה. הוא הצליח להעביר במליאה, על אפו וחמתו של אולמרט, הצעת חוק לפיה חובה לקיים משאל עם בטרם תוותר ממשלה בישראל על הגולן או על כל שטח ריבוני אחר שלה.
יצחקי הצליח במו ידיו לפורר את הקואליציה בשעה ששמונה מחבריה הצטרפו אליו בהצבעה, והותירו את אולמרט מתוסכל בעמדת הפסד, בצוותא עם מוחמד ברכה, אחמד טיבי, ג'מאל זחלקה וציפי לבני. יצחקי העלה על פניו חיוך של ניצחון והחליק 'כאפות' עם ח"כים בליכוד.
ח"כ זבולון אורלב, הנושא בתואר "יו"ר המפד"ל" (יש חיה כזאת?), יצא השבוע בכותרות בומבסטיות על הצעת חוק "מהפכנית" ו"דרמטית", "לראשונה בתולדות המפד"ל", שנועדה לשנות את הסטטוס קוו בענייני שבת על פי הנוסחה הבאה: עסקים ייסגרו בשבת, לעומת זאת בתי עינוגים, בתי קולנוע, מסעדות יפעלו בשבת וגם תחבורה ציבורית מצומצמת תותר. הוא אף הציע להפוך את יום ראשון ליום שבתון נוסף.
הדרמה הזאת התבררה עד מהרה בקושי כמלודרמה (סגנון בתיאטרון המדבר לרגשות ולא לתבונה). אורלב שכח משום מה לציין כי את אותה הצעת חוק בדיוק, בשינויים קטנים, הגיש כמה שנים לפניו חברו לסיעת המפד"ל נחום לנגנטל, שכינס בשעתו מסיבת עיתונאים גדולה ועשה כותרות על אותה מהפיכה בדיוק.
לנגנטל סיפר השבוע כי נדהם לגלות שאורלב ממחזר את הצעת החוק שלו ומציג אותה כמהפכה כגדולה כל כך. אגב הצעת חוק דומה העלתה בכנסת הקודמת ח"כ לשעבר לאה נס. בכנסת הנוכחית שוקדת קבוצה של חברי כנסת, בראשות עתניאל שנלר (קדימה), ביחד עם המכון לדמוקרטיה, על הכנת הצעת חוק באותו עניין. הם עמדו לתת פומבי להצעה בקרוב, אבל אורלב הקדים אותו עם מחזור ההצעה של לנגנטל.
השבוע הגיע אל לשכת מנכ"ל הכנסת שליח משגרירות ירדן. בידיו היתה חבילה גדולה של חוברות ומעטפות. הוא ביקש למסור אותם ללשכת המנכ"ל כדי שזו תפיץ אותם בקרב חברי הכנסת. השליח נשלח אחר כבוד אל סניף הדואר המקומי כדי שזה יסייע לו בהפצה.
המעטפות הכילו מכתב אישי משגריר ירדן עלי אל-עאיד, המופנה אל כל 120 חברי הכנסת:
"בשם אלוהים הרחמן והרחום, הריני מתכבד לשלוח לכם עותק של 'יוזמת השלום הערבית' שנתקבלה בפסגה הערבית בבירות במרס 2002, ושבה ואושרה גם בפסגת ריאד במרס 2007. כולי תקווה שתמצאו עניין ותועלת ביוזמה זאת", כתב השגריר, על נייר מכתבים מהודר. הוא צירף למכתב חוברת כחולה ובה פירוט בעברית של כל סעיפי תכנית השלום.
בתם מסע ציבורי לטובתה, שכלל פניות מצד הנשיא לשעבר יצחק נבון, חברי כנסת ואישי ציבור, פנו השבוע ילדיה של בלומנטל ופרקליטה, פרופסור אוריאל בנדור, אל מ"מ נשיא המדינה דליה איציק, בבקשה להקל בעונשה. ילדיה ביקשו כך שהדין של 18 חודשי מאסר, מהם שמונה בפועל, שהוטל עליה - יבוטל או יקוצר ויבוצע בעבודות שירות.
"אמא עברה גיהינום בחמש השנים האחרונות", כתבו בתה של בלומנטל, דריה, בניה אורי ובועז ושתי בנותיה המאומצות רחל גרינבאום-קור ומירי פדידה, לדליה איציק. עוד סיפרו כי בלומנטל מאשימה את עצמה במותו של בעלה, שנפטר ממחלה קשה.
"אמא מאשימה את עצמה בכך שהמחלה פרצה עקב משפטה. אבא, שאהב את אמא עד עמקי נשמתו, ליווה אותה לאורך כל הדרך, יד ביד, והיה המשענת האיתנה שלה. בתקופת המשפט הארוכה הוא לא עזב אותה לרגע. כשהחמירה המחלה, אמא היתה צריכה להתמודד עם האובדן המתקרב, והיא זאת שטיפלה באבא וסעדה אותו, ובד בבד התמודדה עם משפטה", כתבו הילדים. הקמפיין המתוקשר למען בלומנטל יסתיים כנראה בהצלחה. מ"מ הנשיא, דליה איציק, תחתום על חנינה לאחר שתקבל המלצה ממשרד המשפטים. בלומנטל תצא לעבודות שרות, בדיוק כמו חיים רמון.
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
