לשקם את אמא אדמה
הישנותם של אירועי הזיהום בישראל אינם מאפשרים לנו להמשיך להתעלם מהמצב הקשה. גלעד רוט על הצעת החוק לשיקום הקרקעות המזוהמות בארץ
למרות החשיפה לנושא, נראה כי לא כולנו מבינים היטב את משמעות הדברים: ממסמך שנכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה בדבר קרקעות מזוהמות ברחבי מדינת ישראל עולה: "עובדת היות קרקעות מזוהמות מהווה סכנה לסביבה ולאדם דרך המים שאנו שותים ומתקלחים, האוויר שאנו נושמים והמזון שאנו אוכלים". חוסר תשומת הלב של רובנו לנושא משול לבת יענה, שקוברת את ראשה באדמה כדי להסתתר מהסכנה הקרבה. רק שהפעם, לצערנו הרב, גם זה מסוכן משום שהאדמה מזוהמת.
נושא הקרקעות המזוהמות התעורר בישראל לפני תשע שנים, אז התגלה זיהום במי התהום של אקוויפר החוף ובכמה מוקדים במרכז הארץ. בבדיקות שנעשו אז באזור תל אביב נמצא, שהמים במחצית הבארות אינם ראויים לשתייה עקב זיהום ממתכות כבדות ותרכובות אורגניות נדיפות.
אנו יודעים כיום על קיומם של מאות אתרים מזוהמים בהם שוכנים בדרך כלל מחנות צה"ל, מפעלי התעשייה הצבאית ואתרי תחנות דלק, בהם הקרקע מזוהמת בכל מיני "טובין": דלק, שמנים, מתכות כבדות, אסבסט וכדומה. כך נשברה כליל הקונספציה שישראל הייתה שבויה בה: אמא אדמה אינה מסוגלת לספוג הכול ולפרק את המזהמים באופן טבעי.
החוקים שהיו קיימים בישראל עד אז כגון, חוק המים תשי"ט- 1959, חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1984 וחוק החומרים המסוכנים תשנ"ג- 1993, לא התירו לזהם את הקרקעות, אבל גם היו חלקיים ומוגבלים. אפילו כאשר ננקטו פעולות לטיפול בחלק מן הגורמים המזהמים, כגון התקנת תקנות המים, הן לא פתרו את הזיהום שהתרחש עד נקיטתן.
מצב חמור זה הביא את עמותת "אדם טבע ודין" לנסח את הצעת חוק: שיקום קרקעות מזוהמות, התשס"ח-2007. הצעה זו הונחה בשבוע שעבר ומי שחתום עליה כיוזם הוא ח"כ אופיר פינס (עבודה), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שהצהיר זה מכבר כי בכוונתו לזרז את הליכי החקיקה בנושא.
"בנושא של קרקעות מזוהמות, אין בסיס חקיקתי שמסדיר את החובות והסמכויות לשיקום הקרקעות, קובע את היקף האחריות של המזהמים ואת חובת הידוע של הציבור לגבי זיהום קרקעות בשלבים השונים, החל משלב התכנון והבניה ועד לאחר האכלוס", מתארת ציפי איסר- איציק, מנכ"לית אדם טבע ודין, את הצורך שבחוק הזה.
ואכן כך הדברים: הצעה זו מאגדת את טלאי החוקים שנוצרו בנושא לכדי חוק אחד, שאינו רק אוסר בצורה ברורה על זיהום קרקעות אלא אף מציע פעולות לשיקום אלה שזוהמו. ההצעה כוללת פעולות הערכה ראשוניות, הוצאת צו שיקום, מדרג ברור הקובע אחריות לביצוע אותן פעולות הערכה
מהלך משמעותי ומעניין שמעוגן בהצעת החוק קובע, שיש לתקן את סעיף 38 א' לחוק התכנון והבנייה. התיקון קובע: "תכנית, שתחומה מתוכנן על קרקע החשודה כמזוהמת, לא תופקד בטרם בוצעו כל פעולות ההערכה בהתאם להוראות שנקבעו על ידי הממונה. תכנית, שתחומה מתוכנן על קרקע אשר נקבע על ידי הממונה כי היא קרקע מזוהמת, לא תאושר על ידי מוסד התכנון ולא תקבל תוקף בטרם בוצעו כל פעולות השיקום בהתאם להוראות שנקבעו על ידי הממונה, ולאחר שנתן הממונה את אישורו כי הליך השיקום הושלם". הצעה מעניינת זו אף מחייבת את מנהל מקרקעי ישראל לאסוף נתונים אודות זיהום הקרקעות שבניהולם.
ד"ר עמית מור ושמעון סרוסי מחברת "אקו אנרג'י" חיברו מסמך, שמתאר היטב כיצד מטפלים בזיהום קרקעות ומי תהום בתחנות תדלוק בארצות הברית ואירופה. במסמך זה מטיבים השניים לציין, שקיימים מספר נושאים עימם קובעי המדיניות בישראל ובעולם מתמודדים בבואם לקבוע אמצעי מדיניות להפחתת הזיהום.
בין היתר הם קובעים: "עלויות מניעת זיהום ושיקום גבוהות ונעות בעולם בין 100 אלף דולר ל- 100 מיליון דולר. על פי הערכות, העלות הצפויה של טיפול בזיהום נעה בישראל בין 250 אלף דולר למיליון דולר לתחנה". לאחר מכן השניים מוסיפים: "חוסר במשאבים כספיים, שגורם לדחיית פעולות השיקום, מגדיל את ההוצאות לטווח הארוך וייתכן שגם מגביר את הנזקים לסביבה".
על מנת להתמודד עם בעיה זו, כוללת ההצעה הוראה להקמת קרן לשיקום קרקעות. הקרן, ש תקום עד חצי שנה לאחר תחולתו של החוק, תנוהל על ידי הרכב של חמישה נציגים, שניים מהמשרד לתשתיות לאומיות ושלושה מהמשרד לאיכות הסביבה. היא עתידה לסייע במימון עלויות הטיפול והשיקום, כאשר מקורות מימונה מגיעים מהיטלים שונים כגון: הטלת אגרת רישוי מפיץ או מייבא דלק (0.5 אגורות לליטר), אגרות על מכירות דלק (1.0 אגורות לליטר) ועוד.
מדינות רבות בארצות הברית ובאירופה הקימו זה מכבר קרנות, שממנות טיפול ניקוי ושיקום דליפות שאירעו בעבר או בהווה בתחנות דלק. גם קרנות אלה ממומנות על ידי היטלים על מכירת בנזין וסולר לתחבורה, ומהוות מודל הצלחה ביכולת מימון וסיוע לבעלי קרקעות מזוהמות שלא עומדים בעלויות הגבוהות. הצעת החוק המקיפה אינה מטפלת רק בקרקעות שזוהמו על ידי תחנות דלק, אלא גם בכל קרקע מזוהמת או חשודה ככזו, שזוהמה על ידי החומרים המצוינים בחוק. לפיכך קרן הסיוע, שתקום מכוח החוק, תעניק סיוע לכל סוגי הקרקעות המזוהמות על ידי פרמטרים שיקבעו מראש.
הצעת חוק זו נראית חשובה והכרחית לבריאות הציבור. לא ייתכן מצב בו מפעלים, תעשיות כבדות או תחנות דלק יזהמו את הקרקע ולאחר מכן יתנערו מאחריות עקב שלל תירוצים כספיים. ההצעה משלבת בין אחריותם האישית של הגורמים המזהמים לבין אחריותנו הציבורית כצרכנים, לשם שיקום מקור חשוב למחייתנו.
"אנו מקווים שחקיקתו של החוק תתניע תהליך של שיקום מתחמי קרקע גדולים, שאינם מטופלים כלל כיום, ושל שיקום מקורות המים המצויים מתחתם. לא רק שהדבר יגן על בריאות הציבור ויקטין את חשיפתו לזיהום סביבתי מסוכן, אלא אף יוביל לתהליך רצוי מבחינה כלכלית לאומית" אומרת איסר- איציק.
נא להמתין לטעינת התגובות
