עיר האלוהים
חוץ מהסמבה והחופים המהימים, יש עוד כמה סיבות טובות להביט בערגה על ברזיל. גלעד רוט עם כל הפרטים ובלי חוטיני אחד
קוריטיבה, עיר השוכנת בדרום ברזיל, מוכיחה לנו שהתסריט הוורוד והחלומי הזה, מורכב מעוד כמה אלמנטים ירוקים שהופכים את ברזיל, לא רק למעצמת כדורגל וקפה, אלא אף כמקור השראה המלמד אותנו מהו אורח חיים בר קיימא.
את הולנד כבר הזכרנו, ותופתעו לגלות שגם בברזיל נושא איכות הסביבה מוסדר בחוקה. אך להבדיל מהולנד, ברזיל לקחה את הנושא שני צעדים קדימה וקבעה כי כל אדם זכאי לסביבה מאוזנת מבחינה אקולוגית ההכרחית לחיים בריאים. הצעד הנוסף והמשמעותי ביותר הוא שהחוקה מפרטת מהי משמעותה של זכות זו, ומהן תוצאות הפגיעה הסביבתית.
ס' 2 שבחלק השני של החוקה, מחייב את המדינה ומחוזותיה במספר פעולות כגון: חקיקת חוקים סביבתיים, שימור ושיקום תהליכים אקולוגיים, הגנה מיוחדת לשטחים מסוימים, ודרישה למחקרים מקיפים, שיפורסמו ברבים, בטרם כל פעילות העלולה לפגוע בצורה מהותית בסביבה.
קיימות עוד חובות המוטלות על הממשלה, מכוח החוקה, אך המעניינת ביותר היא החובה לקדם את החינוך הסביבתי בכל שכבות בתי הספר ולהעצים את המודעות הציבורית לצורך שיש בשימור הסביבה. עצם הופעת נושא איכות הסביבה בחוקה, בצורה מפורטת למדיי, מוכיחה כמה הנושא קרוב לליבה של ארץ הסמבה.
קוריטיבה שנוסדה בשנת 1654, כעיר מחוז למחפשי זהב, הפכה במאה ועשרים למכרה זהב אקולוגי. על אף אחוזי הגידול המשמעותיים, אשר הגיעו לכ- 1.6 מיליון איש בסוף המאה ה 20, ולמרות הימצאותם של שכונות עוני לא מעטות, קוריטיבה נחשבת כאחת הערים הטובות לגור בהם בברזיל.
סקרים שנעשו בסוף שנות ה- 90 הראו ש- 99% מתושבי קוריטיבה אינם מוכנים לעזוב את העיר, בעוד ש- 60% אחוז מתושבי ניו-יורק, למשל, היו מוכנים לעזבה.
מה עושה את קוריטיבה כל כך אטרקטיבית? הפחד מההאצה בצפיפות האוכלוסין והשינויים האורבאניים שהיו עלולים לקרות כתוצאה מכך, הביאו לביסוסם של כמה אלמנטים סביבתיים:
ראשית, תכנון מתאים של שימושי קרקע, שסייע בניתוב השקעות וארגון פעילויות באזורים אלה. תכנית מפורטת שנכתבה בעקבות חוק שימושי קרקע, הגדירה אזורים להולכי רגל, פארקים ירוקים, שמורות, גדות נחל ועוד. כתוצאה מכך שומרו 10 מיליון מ"ר של שטחים פתוחים.
אחד מהדברים היפים והמעניינים שנוצרו לאחר קביעת התכנית, הוא רחוב מקורה בזכוכית, אשר החנויות השוכנות לאורכו פתוחות במשך 24 שעות. האפשרות לערוך קניות גם בלילה, יצרה מצב בו הלחץ פוחת משמעותית במהלך היום.
במקביל, החל תכנון תחבורתי נכון: צומצמו תנועת כלי הרכב ע"י קביעת שלושה עורקי תנועה מקבילים, כאשר המרכזי יועד עבור אוטובוסים ושני האחרים לתחבורה פרטית. אחד מצירי התנועה נסגר לתנועת כלי רכב והפך
כמו כן, חשוב לציין שבקוריטיבה האוטובוסים המקומיים זולים מאוד, נוחים ומהארוכים בעולם. אפילו תחנותיהם תוכננו בצורה מקורית ביותר, כמנהרה גבוהה שמותאמת גם לציבור הנכים.
תכנון ארכיטקטוני יעיל וחכם, ששילב בין שני הרעיונות הללו, גרם לכך ש- 85% מתושבי העיר משתמשים בתחבורה הציבורית שלה. אחוזי הבנייה שהותרו לבנייתם של מבנים הקרובים לצירי התחבורה הציבורית, הגיעו לכ- 2000% ובמקומות רחוקים, בהם אין תחנה קרובה, הותרו רק 100%.
כך נוצר מצב בלתי נתפס: במרכז העיר גרים מספר רב של אנשים, השימוש התחבורתי פחת ובמקומו, תאמינו או לא, החלה ההליכה ברגל.
אלו שכן נוסעים באוטובוסים, משלמים רק 20 סנט ויכולים להגיע לכל מקום בעיר. בנוסף לכל אלה, 160 ק"מ של שבילי אופנים החוצים את העיר מעניקים למפדלים ולהולכי הרגל זכות קדימה.
וכך נוצרה איכות חיים יוצאת דופן. הריכוז העירוני, ופתיחתם של מרכזי עבודה, חינוך, תרבות ובילוי מנעו את ההתפשטות אל מחוץ לעיר, ובעקבות זאת נמנעה גם הפשרת קרקעות חקלאיות לשם בנייה. במקביל, שומרו וטופחו אזורים וגנים ירוקים בתוך העיר שהביאו לכך שלכל תושב בעיר יש 54 מ"ר של גן ירוק.
כמובן שמלבד אלמנטים אסתטיים ומעניינים אלו, מרכזיות העיר ותכנונה התעבורתי הנכון אף מנעו את השימוש המוגבר בתחבורה פרטית, וכך גם איכות האוויר השתפרה בצורה ניכרת.
בקוריטיבה מצאו שיטה מיוחדת במינה שרותמת את האוכלוסייה לקידום נושא מחזור הפסולת; "מסחר ירוק". ישנם אזורי עוני שנגישותם למשאיות פינוי האשפה ומחזורה בעייתית ואף כמעט בלתי אפשרית.
לפיכך, המשאיות שמגיעות למקום מפגש בקרבת אזורים אלו, מצלצלות בפעמון המודיע על בואם ובתמורה לשקיות אשפה שמביאים התושבים, הם מקבלים מזון, כרטיסי אוטובוס, מכשירי כתיבה, שוקולדים וכו'.
גם הטיפול במוצרים ברי מחזור מתבצע בצורה דומה: משאית שעוברת בזמנים קצובים אוספת ניירות, קרטונים ומוצרי פלסטיק שונים, שמוינו בבתים מבעוד מועד. האנשים העובדים בנקודות הטיפול של הליך המחזור הם הומלסים ואלכוהוליסטים המועסקים ע"י העירייה.
תוכנית המחזור גרמה לכך ש- 70%(!) מהפסולת בעיר ממוחזרת על ידי תושביה. מלבד האספקט הסביבתי הברור, צמחו בעקבות אחוזים גבוהים אלו יתרונות נוספים: תזונתם ובריאותם של עניי האזור השתפרה, הן משום אכילת המזון הבריא, והן בשל הטיפול המתמיד באשפה.
בנוסף לכך, התווספו במהלך השנים מקומות עבודה רבים לתושבי האזור, העוסקים במיוני האשפה ובמבצעי ניקיונות. הכסף שמתקבל מכך, מושקע בניהול ופיתוח פרוייקטים חברתיים המיועדים לקידום תושבי הסביבה.
קיימים עוד נושאים רבים בהם קוריטיבה מהווה כסמל ודוגמא לתכנון מופתי ובר קיימא. הצלחות אלו הודות למלאכת החשיבה ההגיונית והרצון להביא לאיכות חיים גבוהה, יצרו עיר איכותית מיוחדת במינה.
מתכנניה אינם קוסמים גדולים. הרי, מה עשו קברניטיה בסך הכל? יצרו מתאם בין מבנה העיר ושירותיה לבין צרכי התושבים, באופן שמקיים ומתחשב בסביבה ובדורות הבאים.
חלק מן היסודות הארכיטקטונים והסביבתיים של קוריטיבה יכולים להיות מיושמים גם על ידי רשויות מוניצפאליות בישראל.
נכון שאי אפשר להתעלם מהקשיים הבירוקרטיים, המייחדים את ישראל באופן כל כך מעציב, הגורמים לעיכוב יוזמות נהדרות בתחום הסביבתי. לא פעם מעלות הרשויות המקומיות טענות בדבר חוסר סמכויות המגביל אותם בעשייה.
יחד עם זאת, אני מאמין שהפנמה המשלבת בתוכה רצון אמיתי יכולה לקדם תהליכים בצורה משמעותית. עשייה שכזו יכולה להביא לשיפור החיים בעיר ולשמש דוגמא של השלטון המקומי כלפיי השלטון בגרסתו הרחבה יותר.
בסרט הברזילאי המפורסם, "עיר האלוהים", מתואר אורח החיים הקשה בשכונת עוני הנקראת כשמו של הסרט. העוני, הרעב והפשע, שמלווים את הסרט באופן עקבי, מעלים מיד את השאלה כיצד עיר שכזו יכולה להיקרא כך. שהרי היא האחרונה שיכלה לטעון לזכייה בחסדו של האל.
לאחר ההכרות עם קוריטיבה ואיכות החיים שהיא מציעה לתושביה הבנתי באמת מיהי "עיר האלוהים" האמיתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
