תרבות העקיפה במקום אכיפה
אם חוקים לא נאכפים למה להתאמץ לחוקק אותם? בישראל ישנם מספיק חוקים סביבתיים שאם רק היו נאכפים איכות חיינו הייתה משתפרת. גלעד רוט על הצעת חוק חדשה שתוכל לחולל את השינוי המיוחל
והיום, לאחר כ- 2500 שנים, הדברים בעינם עומדים: קיימים חוקים סביבתיים רבים בישראל, אשר אינם זוכים לאכיפה ולכן מאבדים ממשמעותם.
מספר חברי כנסת, ובראשם ד"ר דב חנין, החליטו לחזק את מנגנון האכיפה הסביבתית ולגרום לכך שהמחוקק לא ישחית את מילותיו לריק. הצעת החוק החדשה בדבר אכיפה סביבתית, תוכל לחולל שינוי אמיתי.
חוקרים רבים כתבו בעבר אודות הסיבה האפשרית לתרבות אי האכיפה והציות לחוקים בישראל. התרבות הנלוזה, לדעתם של החוקרים, נובעת מסיבות היסטוריות המייחדות את ישראל:
תרבות שנשתמרה עוד מימי המנדט הבריטי, שהתאפיינו בבלתי לגאליות; דוגמה שלילית של פונקציות שלטוניות שמתייחסות לשלטון החוק כמשהו שעלול להפריע ולכן ניתן במקרים מסוימים, להתעלם ממנו מנימוקי ביטחון, דמוגרפיה ואף מחמת טובות הנאה אישיות.
קיימים חוקרים המייחסים זאת עוד לימיה הקדומים של האומה היהודית הנרדפת: גזירות, רדיפות והשמדות של יהודים בגולה, הביאו ליצירת תחבולות וקומבינות בשם הרצון לשרוד.
תורת הקומבינה שהלכה ונשתמרה במהלך השנים, ממש כמו הציווי "והגדת לבנך" של חג הפסח, הביאה למצב בו אחוז ניכר מן החוקים שבמדינת ישראל הפך להמלצה בלבד. מלבד הציבור, נראה כי גם לרשויות האכיפה יש מספר סיבות לאי אכיפתם של חוקים:
חוסר במשאבים - רשויות מקומיות טוענות שהתקציב שעומד לרשותן דל ביותר ואינו מספיק למינויים והכשרתם של פקחים. כך שעליהן לערוך סדר עדיפויות באכיפתם של חוקים וליצור הפרדה ברורה בין חוקים הזוכים לאכיפת יתר (ראו ערך: דוחות חנייה) לבין חוקים אשר מקבלים חשיבות פחותה ונאכפים בצורה אקראית (ראו ערך: חוקים סביבתיים).
מדיניות של אי אכיפה - החלטה רשמית או התפתחותה של פרקטיקה בקרב רשויות האכיפה, אשר קובעת מדיניות של אי אכיפת חוק מסוים בצורה מוחלטת. מדיניות שכזו מושפעת מקונצנזוס כללי הטוען לאי התאמתו של החוק למציאות הקיימת ולקדמת החברה (להזכירם, זו הייתה המדיניותבדבר איסור משכב זכר שהייתה קבועה בחוק, עד לביטולו בשנת 1988, למשל).
מנגנון אכיפה לקוי - כאן מדובר בחוקים אשר קיימת בעיה באכיפתם: חוקים שנחקקו, בסופו של דבר, רק לשם הפופולאריות של חה"כ המציע; קשיי אכיפה במישור הפרקטי; חוסר בהירות בדבר האחראי לאכיפתם; קביעת עונשים קלים שאינם מרתיעים את העבריין, חוקים מעורפלים אשר לא ברור בדיוק מה יש לאכוף בהם וכו'.
קיימות עוד סיבות רבות לתרבות של תת אכיפה, שמייצרת רשימה ארוכה של חוקים שנחשבים בעצם כאות מתה. ברשימה נמצאים גם חוקים סביבתיים רבים אשר אינם זוכים ליחס מחמיר, וכמקרה מבחן, ניתן לראות את החוק החדש בדבר איסור העישון במקומות ציבוריים.
חוק זה עדיין לא זכה לאכיפה מוגברת, ובשל כך העישון במקומות הציבוריים ממשיך כאילו לא קרה דבר. ציבור המעשנים שם פס על החוק ורובם הגדול של בעלי העסקים שם שניים. אתם שואלים איפה רשויות האכיפה? עסוקים בחלוקה מאסיבית של דוחות חנייה.
כיום הפיקוח על החוקים הסביבתיים מתבצע ע"י המשרד להגנת הסביבה ולשלטון המקומי סמכויות מסוימות אך הן נקודתיות בלבד. "על אף הסמכות המוקנית לשלטון המקומי, חסר מנגנון שיוצר אינטרס לאכיפת חוקים סביבתיים", מציין ח''כ חנין.
אכיפת נורמות המעוגנות בחוק איננה דבר פשוט לרשויות המקומיות: עפ"י המצב החוקי כיום, נדרשת הרשות המקומית לאמץ נורמות שנקבעו בחקיקה הראשית במסגרת חוקי עזר ובכך היא קונה את סמכות האכיפה. חקיקת עזר כשלעצמה בעייתית בשל הקצאת משאבים רבים רק לשם "רכישת" סמכות האכיפה.
הדרך הנהוגה כיום, מסבירה הצעת החוק, "אינה מבטיחה את העדכונים הנדרשים בחוקי העזר והתאמתם לשינויים שנעשים במסגרת החקיקה הראשית, (אשר קבעה נורמות אלה תוך שמירה על נורמה ארצית אחידה) ואינה מעניקה לרשויות המקומיות את מכלול הסמכויות הנדרשות לאכיפתם".
לפיכך, טוען חנין "יש להפוך את מודל הסביבה למודל החנייה; הסדרי החנייה זוכים לאכיפת יתר בשל אינטרס כלכלי של הרשות המקומית. ברגע שתתקיימנה אפשרויות אכיפה מעשיות של חוקים סביבתיים
כיצד הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים) תייצר מנגנון כזה, שיצליח להיות רווחי וכדאי לרשות המקומית?
ובכן, עוד בסעיף הראשון להצעת החוק, נקבע שרשות מקומית רשאית לפעול בתחומה לאכיפת החוקים הסביבתיים שמצוינים בתוספת להצעה. פקחי הרשות יעברו הכשרה מתאימה בהתאם לחוק שעליהם הם מופקדים, ויהיו מוסמכים להיכנס למקום הפיקוח, לדרוש תעודות זהות, מסמכים ופרטים מזהים וכן כל ידיעה או מסמך הקשור לעסקו של המפוקח.
אם עד היום הקנסות המשולמים עברו לקרן המיועדת לשמירת הניקיון, הצעת החוק קובעת שקנס, שהטיל פקח מוסמך או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו, ישולם לקופת הרשות המקומית.
כך נוצר לו מנגנון משומן שמסמיך ישירות את הפקחים הסביבתיים ויוצר אצל הרשויות המקומיות אינטרס כלכלי ברור באכיפת החוקים הסביבתיים. מנגנון אכיפה יעיל כגון זה יבטל במחי יד טענות של חוסר במשאבים או אי יעילותם של חוקים, ויגבש מדיניות ברורה של אכיפה.
הצעת החוק הזו היא ללא ספק מלאכת מחשבת. תחיית המתים של חוקים סביבתיים לא תביא רק לסביבה איכותית, אלא אף להתחזקות שלטון החוק. התעלמות פושעת מן החוק, בין אם מדובר בשיקולים זרים ובין אם מדובר בייחוס חוסר חשיבות לחוק, מביאה להתפוררות שלטון החוק.
הציבור אשר רואה שרשויות האכיפה אינן אוכפות את החוק, מאבד את אמונו בהן, ובמערכת החוק והמשפט. חוסר אמון זה הוא המסלול המהיר להתפתחותה של תרבות בה איש הישר בעיניו יעשה, או כמו שאמרו חכמינו - "לית דין ולית דיין".
תרבות ה"שלוף" והחלטורה, היהירות והחפיף, היא הגייס החמישי שבתוכנו, ומכיוון שתרבותנו הסביבתית ויכולתנו לציית לחוקים אינה מפותחת דייה, יש להעניק לשלטון המקומי את מירב הסמכויות והתמריצים לשם שיפור בנושא.
אין צורך לפחד מסמכויותיו הרחבות של השלטון המקומי ומעוצמתו המתחזקת; סמכויות אלה והתמריצים שלצידן יביאו לשיפור ניכר באיכות חיינו וסביבתנו, וכחידתו של שמשון הגיבור לאהובתו דלילה- גם הפעם אני מאמין שמעז ייצא מתוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
