זילות השואה: יד אחת נלחמת ושר אחר מבזה
עפ"י הצעת חוק של ח"כ אביטל איזכור השואה עלול להביא למאסר, אך מה אכפת לשר כהן. וגם: המדינה תשמח לממן, וח"כ צבי הנדל עוזר למעשן. הנבחרים
הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, שהופיע השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העריך כי גם אם ועידת אנאפוליס תיכשל לא צפויה אינתיפאדה שלישית, משום שהרחוב הפלשתיני התפכח. אבל אפשר לנשום לרווחה, גם הפלשתינים לא מאמינים שמשהו ייצא מהמפגש הזה בארצות הברית. אבל בוועדת החוץ והביטחון סיפקו הסבר נוסף לשקט הצפוי: שליטה ביטחונית ללא מיצרים בגדה המערבית. גם החמאס בעזה לא צפוי לעלות על בריקדות אם הוועידה תסתכם בפיאסקו אחד גדול, משום שכשלון דווקא ישרת את מטרותיו. "אמרנו לכם", יאמרו מנהיגים בשמחה. ולצד כל זה נרשמו עוד כמה נקודות ראויות לציון השבוע בכנסת.
עשרות פעילי גרינפיס קראו בסוף השבוע לנשיא המדינה, שמעון פרס, לפרז את המזרח התיכון מנשק גרעיני. איך הם עשו זאת? הם פשוט התפשטו לעיני הנשיא בכנס באוניברסיטת תל אביב. ולי יש רק שאלה אחת: על הכנסת לא שמעתם? איזה מחזה מרנין זה יכול היה להיות.
לכנסת אומנם אסור להיכנס בג'ינס כחולים או בקרוקס ירוקים, אך איש לא אמר שאסור להיכנס בלי בגדים. שוו בנפשם את המחזה: ח"כים חרדים פורצים בצווחות "גוועלד", לבנת ואסתרינה נוזפות בחמורה, דליה איציק גוערת מכס היו"ר, דב חנין מצטרף למחאת הירוקים המתפשטת ואבי בלשניקוב המנכ"ל מרענן את קוד הלבוש פעם נוספת.
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, קבעה השבוע כי להצהרת האמונים של ראש הממשלה ושריה בפני הכנסת אין שום תוקף משפטי. מדובר למעשה בטקס סמלי, ומי שמפר את הצהרתו אינו עובר שום עבירה, שכן אין בדיני העונשין שום סנקציה הקשורה לאותה הצהרה. אלשטיין נדרשה לנושא בעקבות פנייתו של יו"ר סיעת האיחוד הלאומי בכנסת, ח"כ אורי אריאל, שביקש מוועדת האתיקה של הכנסת לנקוט בצעדים נגד השר ראלב מג'אדלה.
התביעה הגיעה בעקבות התבטאותו של שר התרבות המדע והספורט, ראלב מג'אדלה, בדיון במליאה על החפירות בהר הבית. "לפני שאני שר בממשלה אני קודם כל אדם ואזרח ומוסלמי... ובסתירה בין החוק לבין האמונה העמוקה שלי כמוסלמי, אדע במה לבחור", הכריז מג'אדלה והקים עליו מתנגדים מימין. אולם עו"ד
הקריאה "נאצי" כבר שכיחה במחוזותינו, ומזמן אינו מוטחת כעלבון מר וחריג, אלא ככלי ניגוח בסיסי למאבקים שונים. די אם נזכיר את כוונת מפוני גוש קטיף לענוד טלאי צהוב כדי למחות על ההתנקות. גם במגרשי הכדורגל נשמעות גידופים מסוג זה, ואפילו במשכן הכנסת נשמעו בעבר קריאות דומות. השבוע עשתה ח"כ קולט אביטל מעשה חשוב, והצליחה להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה שימוש כזה בכינויים או בסמלים הנוגעים לשואה ייחשב לעבירה פלילית. על פי ההצעה יוכלו בתי המשפט לגזור עונש של עד שלוש שנות מאסר על העוברים. אולי בכך יושם סוף לזילות הבלתי נסבלת של שואת העם היהודי.
ועוד באותו עניין: ועדת האתיקה של הכנסת הביעה השבוע "שאט נפש" מדברי השר יצחק כהן מש"ס, שהשווה את משרפת הגופות "עלי שלכת", שהוצתה לפני כשלושה חודשים, ל"פתרון הסופי" של הנאצים. לאחר שהמשרפה שפעלה במושב חיבת ציון והועלתה באש אלמונים, הודיע השר כהן כי בכוונתו לפעול להוציא מחוץ לחוק את עמותת 'עלי שלכת' וראשיה, שלדבריו "יונקים את מורשתם ממשמידי העם היהודי". עוד הוסיף כבוד השר: "אני אעשה סוף לאלה המיישמים כאן פתרון סופי מחודש. לא ירחק היום ועם ישראל ישמח לפזר את אפרם האידיאולוגי של שטנאים אלה מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל".
בעקבות דבריו אלה פנתה חברת "עלי שלכת" בתלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, בטענה כי דברי השר כהן סותרים את כללי האתיקה והחלטות קודמות של הוועדה, שהודיעה בעבר כי תתייחס בחומרה לכל כינוי השייך לטרמינולוגיה הנאצית. אלא שמסתבר שלא צריך לקחת ברצינות את אזהרות הוועדה. העמד בראשה ח"כ חיים אורון (מרצ) רכות ורפיסות בלתי מתקבלת על הדעת בהחלטותיה מגלה פעם אחר פעם.
הוועדה הסתפקה במכתב ששלח אורון לשר כהן, בו מתח ביקורת על התבטאויותיו: "לגישתך אין גבולות לשיח הציבורי ולסגנון ההתבטאות של חברי כנסת", כתב אורון והוסיף כי "הוועדה מביעה שאט נפש מהדברים שנאמרו על ידך, ולטעמה דברים אלה נמצאים על גבול שדה השיח הציבורי". עם זאת, אורון הוסיף, באותה נשימה, כי ועדת האתיקה החליטה לאחר לבטים היא לא רואה מקום להמשיך ולדון בקובלנה, והיא מסתפקת בהודעת הגינוי. הסיבה: אורון סבור כי מדובר בסוגיה הנוגעת לחופש הביטוי.
ציבור המעשנים הפך לאחד המיעוטים הנרדפים ביותר במדינה, אם לא לנרדף שבהם. יש אומרים שבצדק, משום שעישון הוא מפגע סביבתי ובריאותי שמזיק לא רק למעשן אלא גם לכלל סובביו. זכותם של אזרחים לשבת בבית קפה, בקולנוע, באוטובוס, במשרד בעבודה או בכל מקום אחר בלי לנשום לריאותיהם את ענני העשן הלא נעים הזה.
אבל המעשנים מצידם טוענים כי יורדים לחייהם. אחד הבילויים המועדפים על מעשנים הוא לשבת בפאב, ללגום משקה ולעשן. היום מי שיעשה זאת יהיה צפוי לקנס כבד, בסביבות אלף שקל, כשבעלי המועדון יספגו קנס כספי גבוה פי כמה. ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי-מפד"ל) החליט שהגיע הזמן להתגייס דווקא לצעד המעשנים, והוא הגיש בסוף השבוע הצעת חוק הקובעת כי בכל ישוב יותר העישון ב- 20% ממקומות הבילוי כמקומות המותרים בעישון.
מי שלא ירצה בכך יוכל ללכת לשאר המקומות שבהם אסור לעשן. "החוק למניעת העישון פוגע בזכויות יסוד של מעשנים ובעלי מקומות בילוי. הצעת החוק מבקשת להסיר רק מעט מעננת המצורעים אותה חשים המעשנים בקרב האוכלוסייה הישראלית".
וגם זה קרה השבוע: ועדת העבודה הרווחה והבריאות אישרה את הנוסח הסופי של הצעת חוק, שתובא בקרוב לקריאה שנייה ושלישית, שנועדה גם לעודד את הציבור לתרום וגם להילחם בתופעת הסחר הלא חוקי באברים. על פי ההצעה כל מי שיתרום מגופו אבר להשתלה יקבל מהמדינה סכום של כ-18 אלף שקל.
הכסף נועד לפצות את התורם עבור הוצאות שנגרמו להם כמו רכישת ביטוח רפואי, ביטוח מפני פגיעה בכושר העבודה, ביטוח חיים, החזר על הוצאות טיפול פסיכולוגי והחזר הוצאות חופשת החלמה. לא כל חברי הוועדה חשבו שהצעת החוק תשרת את המטרה שלשמה היא נועדה.
ח"כ שלי יחימוביץ סברה כי אדם עני שנמצא במצוקה כלכלית קשה עשוי להתפתות למכור איבר מגופו גם עבור 18 אלף שקל. היא טענה כי המדינה נותנת בעצם גושפנקא חוקית לסחר באברים והופכת את העניים לבנק אברים גדול. מנגד תמך בהצעה ח"כ אברהם רביץ (יהדות התורה), מושתל כליה בעצמו, שאמר כי אין פסול בכך שהמדינה תפצה אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית קשה ומבקשים לתרום איבר מגופם.
ביום בו אישרה הממשלה את חבילת הצ'ופרים לחיילי המילואים, בחדר ועדת הכספים התכנסה שדולת חיילי המילואים. אלה תקפו בחמת זעם את ההטבות ואמרו כי הם נועדו לאפשר לממשלה להתחמק מחקיקת חוק המילואים, שבא להסדיר פעם אחת ולתמיד את זכויותיהם של הפראיירים שעוד מתגייסים.
על הדרך דנו חברי השדולה וראשי ארגוני המילואימניקים בצ'ופר אחר שיזמו, והוא לאפשר לחיילי המילואים לשפר את כושרם הגופני בעזרת מנוי למכון הכושר, במימון המדינה. קצין ספורט ראשי בצה"ל אמור להכין לאנשי המילואים תכנית עבודה, שאותם יתבקשו חיילי המילואים לבצע במכוני הכושר הפרטיים.
הצבא הסכים בשלב ראשון לממן פיילוט של התוכנית, ואם הניסוי יצליח ייתכן והוא יורחב לכלל חיילי המילואים הקרביים. הכוונה היא שבסופו של דבר המדינה תממן שליש מעלות מנוי לחדר כושר, הצבא יממן שליש ואת השאר ישלם החייל בעצמו.
מנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, ערך השבוע לראשי הוועדות סיור היכרות באגף החדש, שאמור להיחנך תוך מספר חודשים. מי שלא היה שם, יתקשה להאמין לפאר ולהדר. מאות מליוני שקלים נשפכו כדי לתת לח"כים תנאים שלא היו מביישים חברי קונגרס אמריקנים. הבנייה באגף החדש היא מונומנטלית, מרהיבה, או מגלומנית, תלוי בעיני המתבונן. אולמות ענקיים, מסדרונות עצומים ותקרות גבוהות המזכירות את טרמינל הנוסעים החדש בנתב"ג 2000. כל מה שחסר באגף החדש בכנסת הוא דיילות מהוקצעות שיישאלו בנימוס אם הח"כים ארזו לבד.
חדרי הישיבות של הוועדות מיועדים לקלוט למעלה מ- 120 אורחים. נשאלת השאלה מה כל זה מועיל כשלדיון מגיע ח"כ בודד, שירגיש כאחרון הנוסעים על סיפון הטיטניק. האגף החדש תוכנן כך שהמגע בין הפלבאים, המון העם שמזדמן למשכן כאורחים או כמסיירים, לבין אצולת חברי הכנסת יהיה קטן ככל האפשר. לח"כים יהיה מסדרון אחד, ולכל השאר יהיה מסדרון אחר. כך המפגש ביניהם לא יהיה במסדרונות כפי שקורה היום, חלילה, אלא אך ורק בחדר הסטרילי שבו מתקיימים דיוני הועדה.
הביקור הכפוי על כל אורח המזדמן לארץ ב"יד ושם" הוא כבר מזמן חלק מכללי הפרוטוקול של משרד החוץ. כל אישיות שמגיעה מחו"ל יודעת שביקור בישראל, לצד טעימות הפלאפל, טומן בחובו כמה רגעי עצב, יגון והשתתפות בסבל העם היהודי.
אצל רבים מהם העניין מתקבל כעונש וכרע הכרחי. אולם אף אחד מאורחי הכבוד שלנו לא צפה את זה: בעקבות פעילותה הנמרצת של יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, מקפיד משרד החוץ לשלוח כל אורח המבקר בארץ לפקוד גם את לשכת היו"ר, שחולמת לחזור לכס הנשיא בפול טיים ג'וב. השבוע נפל בחלקם של המשורר ייבגני ייבטושנקו ושל נשיאת ליבריה להיות האורחים התורנים בלשכתה של איציק.
נא להמתין לטעינת התגובות
